כולם מכירים את הסיפור אודות "בגדי המלך החדשים". ובכל אופן, בכדי להמחיש את מה שקורה כעת בארצנו הקדושה, נספר את המעשה:
היה פעם מלך שהזמין בגד מפואר משני חייטים מדופלמים, אבל למזלו הביש של המלך הוא נפל לידיהם של שני רמאים. הם ביקשו ממנו סכום הגון בתור מקדמה והבטיחו שבתוך ימים ספורים הם ישלימו את מלאכתם.
כעבור שבועיים החליט המלך להפתיעם ולבדוק מקרוב כיצד הם מבצעים את מלאכת התפירה. וכך ללא הודעה מוקדמת הגיע המלך לבית מלאכתם. כששמעו הרמאים שהוא נמצא בפתח המתפרה, החלו להפעיל את המכונות ולהראות כאילו הם תופרים למרות שלא היה שם שום זכר של בד שממנו ניתן לתפור בגד.
המלך התפלא מאוד למראה החייטים שמבצעים פעולות באויר ובעצם לא תופרים דבר. כששטח בפניהם את תדהמתו, הגיבו החייטים בתמימות מעושה: "וכי אדוני המלך לא רואה טוב? האם חלילה המלך עיוור? הרי הבגד שאנו מכינים עבורך עשוי מצבעים ססגוניים שאין כדוגמתם בכל העולם כולו.!"
המלך התבייש להודות שאכן הוא לא רואה דבר. הוא חשש שיפיצו אודותיו שמועה כי הוא עיוור צבעים ולכן השים עצמו כאילו הוא אכן מבחין ביופיו של הבגד ואף הביע התלהבות ממה שעיניו "רואות".
והנה ביום המיועד, זימנו החייטים את המלך שיבוא וילבש את הבגד שהכינו עבורו. כשהגיע המלך לשם, בקשו החייטים הרמאים שהמלך יתן להם את הזכות להלבישו בבגד החדש.
פשט המלך את בגדיו הישנים ועל גופו נותרו בגדיו התחתונים. ואז ביקשו ממנו שישלשל את הרגל הימנית למכנס ולאחר מכן את הרגל השמאלית. כשסיים לבצע זאת הם המשיכו לבקשו שילביש את השרוול הימני ולאחריו את השמאלי. לאחר שעשה זאת, הם כיפתרו את "כפתוריו" וקירבו אותו לראי בכדי שיתרשם מיופיו של בגדו החדש.
המלך נחרד לראות את עצמו במראה כשהוא עטור בבגדיו התחתונים בלבד. ואולם הוא חשש לגלות את מה שרואות עיניו, ולכן עשה את עצמו כאילו הוא מתלהב ממה שנגלה לפניו. בינתיים התפשטה השמועה בעיר שהמלך תפר לעצמו בגדים מפוארים מאין כמותם. כולם יצאו לרחוב בכדי לחזות בבגדי המלך החדשים. ומה גדול היה הזעזוע שלהם לראות את המלך בבגדיו התחתונים בלבד. ומכיון שכל אחד חשש לגלות את מה שרואות עיניו שמא יגידו לו שהשתבשה עליו דעתו, החלו כולם לשבח את בגדיו החדשים של המלך. הצגה זו נמשכה שעה ארוכה עד שלפתע זעק ילד קטן: "אבל המלך הולך עירום". המשפט הזה שיצא מפי אותו הילד אשר לא ידע לשקר ולהעמיד פנים, נסך אומץ בקהל הרב שהיה שם ובשל כך כולם צעקו אחריו בקול רם: "המלך עירום! המלך עירום"!
ומה המסר מהסיפור המפורסם הזה?
נתגלגל לידי מאמר של פרשן מסוים אשר הופיע באחד העיתונים הנפוצים ביותר בארץ, בו הוא כותב שהעובדה שכל הטילים שוגרו בימים האחרונים בשמי ארצנו הקדושה וכמעט לא פגעו ב"ה באף אדם (ויהי רצון שכך זה יימשך ששום יהודי לא ינזק בגוף ובנפש) נובעת "מעליונותה הטכנולוגית של מדינת ישראל על החמס". (כלשונו)
במקום שפרשן "נאור" זה יודה בפה מלא שלאחר הקורבן הכבד שעם ישראל נתבקש להקריב בדמותם של שלושת בחורי החמד ששקדו על תורתנו הקדושה, מתחוללים ניסים בארץ ישראל שמשדדים את מערכות הטבע, הוא מדבר דברי הבל וריק! כיצד הוא יכול להתעלם מכל אותם הסקאדים שלא יורטו ובכל אופן בסייעתא דשמיא לא הזיקו כפי שאמורים היו להזיק. האטימות שמשתמעת מדבריו מזכירים את אותו המלך שסירב לגלות את מה שעיניו רואות. ואולם אנו שברוך השם רואים כיאות, צריכים להכריז קבל עם ועולם שהשם יתברך עושה עמנו ניסים גלויים. עלינו גם להוכיח שאנו ראויים לניסים אלה בכך שנתחזק בקיום מצוותיו של בורא עולם ובציווי של "ואהבת לרעך כמוך".
ויהי רצון שבקרוב ממש נזכה לחיות בארצנו הקדושה בשלווה בשמחה ובנחת בבוא הגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.