בדק בית: אחת המרכיבים העיקריים של ממשלת בנימין נתניהו, הינה מפלגת "יש עתיד", שחבריה הובילו בראש מורם את המושג "שוויון בנטל", לצורך כך הם אף איימו בפרישה מהקואליציה באם חוק הגיוס לא יכלול סנקציות פליליות כנגד תלמידי ישיבה שכל "עוונם" הוא שהם לומדים תורה, והצליחו לכופף את ראש הממשלה.
חיילים חרדים המשרתים בתפקידי לחימה שונים, לא יכלו לשבת בצד מבלי להשמיע את קולם. לצורך זאת, אחד מהם פרסם ברשת קמפיין נגדי תחת הכותרת: "שוויון בהסתה - איפה שירתו נציגי יש עתיד?".
מהנתונים אותם פרסם החייל שמשרת ביחידה קרבית, עולה כי הסיעה שמטיפה לשוויון, רחוקה מכך מזרח ומערב: יו"ר הסיעה, יאיר לפיד, שירת ככתב בעיתון "במחנה". שר החינוך, שי פירון, שירת כחייל בשירות ההסדר ב"חיל חינוך".
שר המדע והטכנולוגיה, יעקב פרי, שירת בסדיר בתזמורת צה"ל ולאחר מכן בשירות הביטחון הכללי. חבר-הכנסת יואל רזבוזוב - שירת שרות זניח כספורטאי מצטיין.
סוגרים את הרשימה, אישי הציבור שלא שירתו בצה"ל: שרת הבריאות, יעל גרמן. וחברי הכנסת דב ליפמן ורינה פרנקל.
פנינו לחברי הכנסת והשרים של המפלגה כדי לשמוע את תגובתם, זה מה שהם השיבו:
ניסן זאבי דובר השר יעקב פרי מסר כי "ניסיון ההסתה נגד פרי מייצר סילופי עובדות הזויות. פרי שירת בצנחנים ולאחר פציעה העביר את סוף שירותו בתזמורת צה"ל ואחר-כך כבר עבר לשב"כ למשך 30 שנה".
מלשכתה של שר הבריאות, יעל גרמן, נמסר: "יעל גרמן התחתנה בגיל צעיר ולכן לא שרתה. לעומת זאת, צריך להדגיש בלי צביעות והתעלמות מהעניין כי היא אם שכולה. שלושת ילדיה שירתו שירות צבאי משמעותי והיא איבדה בן בשירות צבאי קרבי".
מלשכתה של חברת הכנסת, רינה פרנקל, נמסר בתגובה: "רינה עלתה לארץ מברית המועצות בשנת 1990 והייתה כבר בגיל 34 נשואה פלוס ילד. בנה היחיד (!) שירת שירות סדיר ושירות קבע בצה״ל".
מלשכתו של חבר הכנסת, דב ליפמן נמסר כי הוא "עלה לארץ בגיל 34 ביחד עם אשתו וארבעת ילדיהם, ועל כן שוחרר משרות צבאי למרות שביקש לשרת. כיום הוא מתנדב פעיל במג״ב בית שמש".
מלשכתו של חבר הכנסת יואל רזבוזוב נמסר כי "קשה לי להבין את מטרת הקמפיין, הרי אין אחד מחברי סיעת יש עתיד שעבר על חוק הגיוס. תפקידי כל חברי הסיעה ואופן שירותם נבחן ואושר על ידי צה"ל בעצמו. בפן האישי, אני בחרתי לא להיות שונה מחברי לספסל הלימודים ולשרת בצה"ל. זו לא חובה אזרחית אלא שליחות מוסרית, כך חשבתי בגיל 18 וכך אני חושב גם כיום. מי שברוב חוצפתו כינה את התפקיד שמילאתי כ'זניח' ודאי לא יודע שנשלחתי כחייל בגיל 20 לייצג את מדינה בעיר בה נולד היטלר, שם הנפתי את דגל ישראל ובזכות ניצחון ספורטיבי שלי התנגנה 'התקווה'. בכל השירות הצבאי שלי דאגתי לייצג את המדינה בכבוד, וכמו כל חייל המשרת בצה"ל, נתתי את כל כולי לטובת התפקיד, הצבא והמדינה.
"עבור מדינת ישראל אין דבר חשוב יותר מצבא חזק, שמנוהל נכון ומאפשר לכל אזרחי המדינה לחיות בביטחון. אני משוכנע שכל תפקיד בצה"ל הוא משמעותי וחשוב אבל זה לא סוד, שהרגשתי כספורטאי, שיש ביכולתי לתרום עוד למסגרת הצבאית. על כן, כיום לאחר קריירה ספורטיבית בה ייצגתי את המדינה בגאווה ובכבוד, כקפטן נבחרת הג'ודו, בכל זירה בעולם, והנפתי בגאון את דגל ישראל, אני פועל כחבר כנסת לטובת הוספת אחריות לספורטאים המצטיינים בצה"ל, בזמן שירותם. כישוריהם של הספורטאים המצטיינים לא באים לידי ביטוי במאת האחוזים, בזמן שירותם הצבאי, ועל כן אני פועל מול צה"ל ומשרד הביטחון בכדי להביא למיצוי נכון יותר של תקופת שירותם".
בלשכותיהם של השרים יאיר לפיד ושי פירון סירבו להגיב.