מבקר המדינה: קיימים כשלים חמורים בהתנהלות המדינה בתיעוד ושימור מורשת יהודי ערב ואיראן שעלו לארץ.
אתמול (ד') פרסמה לשכת מבקר המדינה יוסף שפירא את חוות דעת המבקר, המותחת ביקורת על התנהלות לקויה של המדינה באיסוף מידע וממצאים אודות הסבל והרדיפות שעברו יהודי ערב בארצות מוצאם ואומדן הרכוש שהשאירו מאחוריהם.
המבקר טוען שהחלטות המדינה מתקבלות באיטיות ולעיתים, אף אינן מבוצעות. זאת על אף שמספר היהודים שנולדו בארצות ערב ועלו לארץ, הולך ופוחת מידי שנה.
חוות הדעת כוללת התייחסות לאי קביעת כללים ברורים לאיסוף המידע וביקורת כלפי הוועדות שהוקמו ולא מילאו את תפקידן. בנוסף, החלטות הממשלה הקיימות לא נאכפו לאורך השנים והממשלה עצמה לא הקצתה משאבים מתאימים ליישום פרויקט האיסוף.
במסקנותיו, קובע המבקר, כי על המדינה לפעול במהירות לתיקון הכשלים שהתגלו וליישום תנאים מתאימים למימוש התכנית, מאחר וחשיבות התיעוד גבוהה, במיוחד כאשר אוכלוסיית העולים מזדקנת ומספרם יורד.
בעת הקמת מדינת ישראל, בשנת 1948, עלו מאות אלפי יהודים ממדינות ערב ואיראן לארץ, שני שלישים מכלל אוכלוסיית היהודים בארצות המוצא. מספרם במדינות ערב עמד על כמיליון יהודים וערך הרכוש שהיה בידיהם נאמד במיליארדי דולרים.
בשנת 1969 התקבלה החלטה לחקור את הפגיעות ברכוש והרדיפות מהן סבלו היהודים שהתגוררו במדינות ערב. מאז, חודשה ההחלטה בין השנים 2002 ל-2007 ובשנת 2009, הועברה האחריות לטיפול בנושא לידי המשרד לאזרחים ותיקים.
בחוות הדעת הנוכחית שפרסם המבקר, נמצאו ליקויים וכשלים חמורים בהתנהלות המשרד לאזרחים ותיקים. רק 10 שנים אחרי שהחליטה הממשלה לחקור את עדויות יהודי ערב, הוציא המשרד את התכנית לפועל. גם לאחר ביצוע התכנית, רק אחוז קטן של טפסי תביעה ועדויות מועטות נגבו מיהודים שמוצאם במדינות ערב.
נכון לשנת 2013, נאספו 130 טפסי תביעה בלבד. מדובר ב-1% מתוך סך היעד שנקבע. ללא ספק זהו מספר זעום ביותר ומדיניות איסוף כזו מפחיתה את הסיכוי להגיע לתיעוד מקסימלי של מורשת יהודי ארצות ערב ואיראן.
בסיכום חוות הדעת כתב המבקר: "על הנוגעים בדבר לפעול ביתר שאת לקידום התיעוד של מורשת יהודי ערב ואיראן, נוכח חשיבות הנושא, ובפרט מאחר שמדובר באוכלוסייה מבוגרת שהולכת ומתמעטת. על ממשלת ישראל לוודא את ביצוע החלטותיה בעניין זה ואת הסדרת האמצעים המתאימים לכך בהתאם".