בני משפחה, בכירים ואישי ציבור חלקו היום (ב') כבוד אחרון לראש הממשלה ה-11 של ישראל, אריאל שרון, אשר נטמן לצד רעייתו לילי בגבעת הכלניות הסמוכה לחוות השקמים. בין משתתפי ההלוויה היו נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים, חברי כנסת ואזרחים רבים.
הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, אמר בדברי ההספד שלו לשרון: "היום, כשאתה שב בפעם האחרונה אל הבית שכה אהבת, עלו ובאו טורים ודורות של לוחמים להצדיע לך בפעם האחרונה, כמו הייתה קריאתך 'אחריי' ממשיכה ומהדהדת באוזנם. באתי להצדיע לך גם אני היום כראש המטה הכללי של צה"ל, כלוחם, כמפקד בצנחנים ובצה"ל, שהלך אחריך בתחנות שונות בדרך גם כשהדרגות כבר לא עיטרו את כתפיך".
גנץ אמר עוד כי "באתי לומר לך כי הצבא המגן של העם אשר היה יקר לך כל כך ימשיך להתקיים בצלמך ובדמותך עוד שנים רבות. באתי לספר לך כיצד ימשיכו ויעוצבו מפקדי צה"ל לאור התכונות שניכרו בך כמפקד: מבט מפוכח וקר רוח, חשיבה שתוצאתה יוזמה ונחישות. אלה הם שלושת הפנים הנחוצים לכל מנהיג ומפקד בראייתי".
עמרי, בנו הבכור של שרון, נפרד מאביו ואמר: "הבט סביב אריאל, והבט וראה את העם מוקיר את זכרך ומרכינים ראש. היית ראוי להערכה אבא".
הבן הצעיר, גלעד, אמר בדבריו האחרונים לאביו: "בערב ראש השנה 1967 נהרג אחינו הגדול גור בתאונת נשק. זה היה ללא ספק האירוע שהשפיע על הבית יותר מכול. אין יותר עצוב ממותם של ילדים. גור היה ילד מיוחד, בעל חוש הומור ומנהיג. עובדה היא שאבא שלי לא פגע בעצמו והמשיך לחיות. עוצמת הכאב איננה פוחתת עם השנים, כך הוא עצמו כינה זאת".
"אומרים שאי אפשר לחיות שבועיים בלי כליות, אז אומרים. אמרו שאי אפשר לבצע איגוף של טנקים באום כתף עד שהכרעת את הקרב בסיני. אמרו שאי אפשר לחצות את תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים עד שהובלת את המבצע והכרעת את המלחמה. אמרו שעולי ברית המועצות ישוכנו רק באוהלים אבל אתה דאגת שלכולם יהיה קורת גג. אמרו שאי אפשר להכריע את הטרור אבל יצאת למבצע חומת מגן".
אחת ההתייחסויות הבודדות לתכנית ההתנתקות שיזם שרון, הייתה מצד בנו גלעד, שאמר: "קרוב ל-60 שנה היית בחזית האירועים בישראל תוך שאתה לוקח בהם חלק פעיל ומרכזי. אין תחום שלא הטבעת את חותמך: בחקלאות, בתעשייה, בבנייה, בעלייה, ביחסי החוץ ועוד. ברמת הגולן, ביהודה ושומרון, בנגב ובערבה. גם מי שאין בלבו על אובדן היישובים בעזה, יש לזכור שאתה הקמת יישובים יותר מכל אחד אחר".
לסיום, תיאר גלעד את הרגעים האחרונים של אביו: "יום שבת, חדר 10 במחלקה בתל השומר, אנחנו לידך. נכדיך מתרוצצים בחדר, שיחה ערנית וקולחת כמו במשק ורק גיבור המחזה שוכב ללא ניעה".
בבוקר התקיים ברחבת הכנסת בירושלים טקס אשכבה ממלכתי לשרון בנוכחות נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, בני משפחתו של שרון ואישים מחו"ל, ביניהם, סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן.
נשיא המדינה שמעון פרס אמר על שרון: "אריק, חבר, מנהיג, מצביא, אנו נפרדים ממך היום, היית כתף שעליה נשען ביטחונו של עמנו. תולדות חייך שזורים בתולדות המדינה. טביעות רגליך טבועות בכל גבעה ועמק. טביעות אצבעותיך ניכרות בכל מצב מדיני ובכל מוצב צבאי".
פרס נזכר ברגע בו הציג לראשונה את שרון בפני ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון: "קצין צעיר שהיה אז סטודנט להיסטוריה באוניברסיטה העברית ושהיו לו רעיונות מקוריים להכות בפדאיון שהסתננו לירושלים". פרס ציין בהקשר זה כי "התיאור שקיבלתי עליו נשמע באוזניי כשיר יותר מאשר כביוגרפיה. נאמר לי שאתה חכם ואמיץ, בלתי שגרתי ונועז, בעל כושר הנהגה וכושר החלטה נחוש. צעיר, אריק שרון שמו, נולד לגדולות".
פרס התייחס לחברותו עם שרון ואמר "חשתי שלפניי צעיר שהוא משכמו ומעלה, נכון לשרת את עמו עד תום ביכולת נדירה. בן גוריון אהבו ממבט ראשון. דבריו כבשו לבבות, פקודיו הלכו אחריו בעיניים עצומות. ישראל אהבה אותו והוא אהבהּ, הוא אהב את בניה ורגביה. אנחנו מלווים היום למנוחה אחרונה לוחם משכמו ומעלה, מפקד שידע לנצח. מנהיג שנשם חלום".
השני לנאום בטקס האשכבה היה ראש הממשלה בנימין נתניהו שאמר: "אריאל שרון היה מגדולי המצביאים שקמו לעם ישראל ולצבא ההגנה לישראל. אריק שייך לדור המייסדים, דור הקוממיות – וקוממיות ישראל הייתה מותנית בראש ובראשונה בהעמדת דור לוחמים יהודים שיחדש את מורשת הגבורה היהודית בארץ ישראל, מורשת שנראה היה שעברה מן העולם משנות הגלות. לאריק שרון היה תפקיד מרכזי בבניית מורשת גבורה זאת".
"שרון לחם בשורות צבא ההגנה לישראל במשך שנים ארוכות, ממלחמת העצמאות ועד לקרבות הגורליים של מלחמת יום הכיפורים. בדוקטרינת הלחימה של צה"ל הוא הניח יסודות מרכזיים, ובראשם תפישת התגמול והיוזמה במלחמה נגד הטרור. אריק גם גילם ויישם בפיקודו את תורת האיגוף בקרב. הוא גילה אומץ לב ותושייה שהוקרנו לפקודיו, ותרם תרומה חשובה לעוצמת הלוחמים".
ראש הממשלה הידוע כאחד היריבים הגדולים שהיו לשרון, תאר את מערכת היחסים ביניהם ואמר "לא תמיד הסכמתי עם אריק, ולא תמיד הוא הסכים איתי, אבל כשהוא שירת בממשלתי וכשאני שירתּי בממשלתו עבדנו בשיתוף פעולה למען ביטחון ישראל ולמען כלכלת ישראל. אריק היה אדם מעשי, פרגמטי, והפרגמטיות שלו הייתה נטועה ברגש עמוק למדינה ורגש עמוק לעם היהודי".
סגן נשיא ארצות הברית ג'ון ביידן סיפר בנאומו על היכרותו הממושכת עם שרון, שנמשכה 30 שנה. "למדינה כמו ישראל", אמר ביידן, "התחושה על אובדנו של מנהיג זה היא כמו מוות במשפחה. רבים מעמיתיי האמריקנים, חלקם נמצאים כאן, מרגישים את אותה תחושת אובדן. אני אומר לבני המשפחה, זהו כבוד גדול להיות כאן בשם עמי להביע את תנחומיהם של נשיא ארה"ב ושל העם האמריקני במאורע זה. בפגישותיי עמו מיד היה ניתן להבין למה שרון מכונה 'הבולדוזר'".
זמרת עלתה לשיר, והרבנים נשאו תפילה (צילום: שלומי כהן)
ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר דיבר על הרגע שבו שינה את יחסו לשרון: "פגישותיי הרשמיות עם אריק שרון היו קשות", אמר מי שמכהן כיום כשליח הקוורטט למזרח התיכון. "ואז פעם אחת הזמנתי אותו לביתי לארוחת ערב שלא לפרוטוקול. רציתי להכיר את האיש, ואז ראיתי אריק שונה לגמרי – לבבי, קשוב, מקסים ומלא תשוקה לארצו כמובן אבל גם למשפחתו".
לאחר טקס האשכבה, השיירה הצבאית שליוותה את רכב הקומנדקר בו נישא ארונו של שרון, עצרה באתר "יד לשריון" בלטרון. במקום נערך כינוס מיוחד של פורום מטכ"ל. מפקד חטיבת אלכסנדרוני, אלוף משנה דוד זיני אמר בכינוס: "מסע הלוויה שבו אנו מלווים את אלוף אריאל שרון במנוחתו האחרונה עובר בנקודה זו, בעמק שראה קרבות רבים בהיסטוריה של עם ישראל. במקום שהיה לאבן דרך משמעותית במסלול חייו".
זיני הוסיף כי "הקרב בלטרון, שבו נפצע קשה ובו נפלו חללי החטיבה, עיצב את דמותו של אריק כלוחם, כמפקד ולימים כמצביא שהטביע את חותמו על צבא ההגנה לישראל. חטיבת אלכסנדרוני ופורום המטה הכללי מצדיעים ללוחם אמיץ, מפקד ומנהיג".
משם המשיכה השיירה לעבר חוות השקמים.
במהלך הטקס , הרב הצבאי הראשי תא"ל רפי פרץ קרא פרק תהילים והחזן הצבאי הראשי סא"ל שי אברמסון נשא את תפילת "אל מלא רחמים".