באונייה שהובילה נוסעים, מאמריקה לאירופה, בשנים בהם כלי התחבורה הימי, היה בשימוש תדיר, אצל כאלו שעברו מייבשת אחת לשנייה - הסיפור המסופר, התרחש בתקופה שהשימוש במטוסים היה יקר המציאות, ומעטים היו אלו שזכו להגביה עוף - בין שחקים.
באונייה המדוברת, הפליגו, בין יתר מאות יורדי הים, גם שני יהודים.
האחד היה בעל חזות פנים נאורה לבוש במיטב האופנה המודרנית, הליכות ותרבות כזה של העולם הגדול, מגולח למשעי, מעשן מקטרת ריחנית, ומשתדל להיות בחברתם של שועי עולם, כאשר כולו אומר כבוד.
השני, כמין שלפער, צולע, מעוטר בזקן פראי, לבוש מעיל ארוך - ההפך הגמור משל אחיו היהודי מהמסע.
במשך ימי ההפלגה, השתדל בעל החזות המודרנית, להתעלם מהיהודי השלפער, וככל מקום שרק ראהו מרחוק, עבר המודרני, מיד לצידה השני של האונייה, לבל חלילה יתראו יחדיו, שמא מאן דהוא יזהה אותו כיהודי - וכל הרושם הנכבד שהוא מבקש לרכוש לעצמו, כאיש עולם הגדול, מודרני, נהנתן שמבין בהנאות העולם - חלילה עלולים לרדת לטמיון.
והנה לילה אחד, ללא ירח, כאשר כל אנשי האונייה מצאו את מקומם במיטותיהם, נפגשו באקראי בסיפון האונייה, שני היהודים. המודרני, הביט כה וכה, לראות שאין איש, ופנה לחברו היהודי השלפער, ושאל אותו לשלומו, ושוחח אתו על הא ועל דא, על הפוליטקע בשכונה ובגטו, ולפני שנפרדו, פנה שוב המודרני לשלפער, ואמר לו, אני מבקש לספר לך סוד גדול, אך בתנאי שלא תעז לספרו לאיש. "בטח, ברור", ענה לו השפלער.
אני יהודי - אמר המודרני.
וואו, באמת? שאל השלפער.
ומיד פנה השלפער למודרני, ואמר לו, היות וזה עתה סיפרת לי את סודך הגדול, גם אני אספר לך את סודי הגדול, רק בבקשה ממך, בוא נלך לקצה השני של האונייה, כדי שנהיה בטוחים שאיש לא ישמע את סודי הכמוס.
כך עברו להם חיש מהר, שני היהודים לצידה השני של האונייה, ושם לחש השלפער למודרני, דע לך אחי המודרני - 'אני צולע'.
כך הוא גילה לו את אמריקה, כאשר הם מצויים על ספינה בטבורו של האוקיינוס בין אמריקה לאירופה...
זה זמן רב, שבאירופה, הטבולה בדם יהודי רב, כזה שנשפך רק בשל היות הדם זורם בגופו של יהודי, לא כובש, ולא מתנשא, סתם יהודי באשר הוא ולא מעבר, עתה באותה אדמת אירופה, מתנהל מצוד אחר סחורה שמיוצרת במה שמוגדר על ידם 'שטחים', ואצלנו מאז ומתמיד - יהודה ושומרון.
סחורה שכזו איננה רצויה, ומוחרמת - באמתלה שהיא מיוצרת בשטח כבוש.
לאחרונה חברו לאירופים, גם יהודים, לא מהגולה, ולא ממדינות זרות, אלא מכאן, מארץ ישראל החיים במדינת ישראל, יהודים מתקדמים ונאורים המשתייכים לשמאל הישראלי, הם בעלים או מנהלים של מפעלים רשת חנויות לממכר מזון או כל דבר אחר, והודיעו כי הם מחרימים את שטחי המסחר ב'יהודה ושומרון' - משל היו אומרים, אנו לא משתייכים לשלפערים הללו, הצולעים מאריאל ומשאר מחוזות המתנחלים - אנו גם נגד הכיבוש הרע שרומס את כבודם של העם הפלסטיני, החיים כאן בנחלת אבותיהם, אנו שוחרי השלום, כל מבוקשנו הוא להיות דומים לכם האירופים.
הודעותיהם הנבזיות, וההחרמה של אחיהם שנראה כי ניתנו רק בכדי למצוא חן בעיני העולם, ולהיבדל מהסטיגמה והסטריאוטיפ' של היהודי האותנטי - מעשים אלו משום מה, לא גונו כלל על ידי ממשלת ישראל.
והנה זה הגיע, עתה האירופים העלו הילוך, וההחרמה כבר פשטה על כל תוצרת ישראל. ההפגנות נגד תוצרת ישראל באשר היא, עושה את שלה, ומרכולים מבקשים שלא למכור תוצרת ישראל.
אז מה עכשיו יעשו אותם אנשי שמאל?
אז אם נדמה לכם, שהאירופים חשבו שאתם לא יהודים, יש לי חדשות בשבילכם, הם גם יודעים שאתם צולעים.
גילוי נאות: המשל לקוח מספר ה'בדיחה והחידוד של דריאנוב.
המציאות בהמשך: איננה בדיחה