שנה למבצע עמוד ענן: "כבר לא מרגישים פחד ברחובות"

שנה אחרי עמוד ענן, 'כיכר השבת' יצא לבדוק את התחושות בקרב תושבי הדרום החיים בפחד תמידי מחשש שהירי לעבר הדרום ישוב: "אנחנו מתפללים שלא יקרה שוב ומצפים לשקט" (ארץ)

|
5
| כיכר השבת |
ימי עמוד ענן, ישראל מפציצה בעזה (צילום ארכיון: פלאש 90)

בישראל מציינים בימים אלה שנה למבצע "עמוד ענן". לאלו החיים במרכז הארץ ואלו שבדרום הזיכרונות שונים במקצת. רובם חזרו לשגרה אך עדיין נמצאים עם יד על הדופק ועין פקוחה מחשש מכך שהמחזות הקשים ישובו למרכז חייהם.

יצאנו אל העיר נתיבות, עיר בה מתגוררים אלפי חרדים בעיקר מעדות המזרח, שהפכה עם השנים למעוז התרבותי-רוחני של העולים אל קברות הצדיקים. הדבר היחיד שהחזיק את התושבים שם בזמני מלחמה, זו האמונה.

הדרך אל העיר אינה מבשרת משהו חריג למעט שלט אחד מפחיד המבשר כי בפנייה ימינה הדרך אל "עזה" קרובה מאוד. בהגיענו אל העיר, צפינו ברחובות שוקקים בתושבים, מסעדות עמוסות בבני אדם, חלקם הגיעו רק לבקר את קרוביהם, ואיש מהם לא דיבר על אותם ימים בהם המסעדות היו ריקות בעקבות המלחמה.

שוחחנו עם תושבת ותיקה בעיר, ששפכה אור על החיים בעיר שספגה עשרות טילים בשנים האחרונות: "אנחנו חיים בפחד תמידי". היא מספרת כי לצד הפחד הם הורגלו למצב, "אנחנו רגילים לרוץ למקלטים, זה דבר שבשגרה".

"אוהבים להתגורר כאן, למרות הפחד"

"תראו את המקום", היא אומרת ומצביעה לעבר המרכז המסחרי, "אנשים מגיעים לכאן מכל המקומות. ואנחנו אוהבים להתגורר כאן למרות הפחד. זו סיטואציה שהתרגלנו אליה ואנחנו חיים עמה".

לצד ההרגל והרצון להראות כמה העיר יפה, היא לא שוכחת את הימים הקשים שעברו על משפחתה בזמן המבצע: "למרות זאת, עברו עלינו ימים לא פשוטים בזמן המלחמה, היינו צריכים להיות כל הזמן בבית, לא היו מעונות וגני ילדים".

"לנו יש ממ"ד בבית, אבל ישנם אנשים שנזקקו לרוץ למקלטים בבניין וזה ממש קשה. חברים שלנו הזמינו אותנו אל ביתם למרכז וסירבנו כי חששנו שייפול טיל בעודנו עושים את דרכינו אליהם". הוסיפה.

חיסול אחמד ג'עברי שפתח את מבצע 'עמוד ענן' (דובר צה"ל)

יצחק אפשטיין, חבר מועצת עיריית נתיבות, מספר בשיחה עם "כיכר השבת" כי שנה אחרי, העיר זוכה לתנופה רצינית: "האווירה בסך הכול בסדר, די רגוע כאן. לא חושב שיש שינוי, בתקופה המלחמה היה מתח אך כעת כבר אין, בזמנו אנשים עזבו את העיר בגלל פחד, אבל זה נשכח כבר. אנשים כבר לא עוזבים את העיר, ההפך, יש כאן תנופה, העיר הפכה להיות מקום נדל"ן – אנשים קונים כאן דירות, יותר חרדים מגיעים".

בנושא הטיפול הלקוי במקלטים, התלונות מצד התושבים היו רבות, לדברי אפשטיין המצב השתפר מאז המבצע: "העירייה מטפלת במקלטים, התושבים יכולים להיות רגועים. ישנם מקומות שהוסיפו מבנים ניידים העשויים מבטון. אנחנו מקווים שלא תפרוץ שוב מלחמה אבל אנחנו ערוכים, נפעל בצורה טובה. יש לנו כבר ניסיון".

"הילדים כבר לא פוחדים כיום"

העיר אשדוד, ממוקמת במרכז הדרום והיא החמישית בגדולה בין ערי ישראל. מאז מלחמת המפרץ, לא נפלו רקטות בעיר, עד שהחל מבצע "עופרת יצוקה", גראדים התפוצצו בזה אחר זה, ואפילו לצערנו, תושבת העיר נהרגה. במהלך מבצע "עמוד ענן" שבימים אלו מציינים בישראל שנה לקיומו, נורו אל העיר לא פחות מ-190 רקטות.

התיאור לעיל עדיין מהדהד בקרב רבים מתושבי העיר, כפי שמספר אחד מהם, משה גרינבוים ל'כיכר השבת': "אנחנו תמיד חיים בפחד". לדבריו, השקט גרם לכך שיותר אנשים מגיעים להתגורר בעיר, "כרגע יש תקופת שקט אבל לא יודעים מתי התבערה תחזור שוב. ברחוב לא מרגישים פחד, להפך. אנשים לא עוזבים את העיר, יש יותר אנשים שמגיעים".

"הילדים לא פוחדים כעת. אנחנו מתפללים שלא יקרה שוב ומצפים לשקט. המקלטים בסדר, חדרי המיגון בסדר". הוסיף.

אפרים ויבר, חבר מועצת עיריית אשדוד (יהדות התורה), אומר כי בני אדם נוטים לשכוח ממאורעות קשים, "אנשים נוטים בדרך כלל לשכוח מדברים לא טובים, והם רוצים ללכת לשגרה הלאה, זו אחת מהתכונות הטובות שיש בבני אדם, שיש בהם שכחה. אז ברוך השם בינתיים יש שקט ומקווים שכך ימשיך".

כאחד שיושב על הנתונים, הוא מסכים עם גרינבוים, "בוודאי שפחות אנשים עוזבים את העיר".

"אנשים מסתובבים ברחובות כרגיל"

"מה שהעירייה צריכה לעשות היא עושה" אומר ויבר. "בריכוזים החרדים יש מקלט בתוך הבית, ובחדרי המדרגות יש מיגון טוב. אנשים מסתובבים ברחובות כרגיל, הם כבר לא מתרגשים".

ויבר מסביר כי היו חודשים בהם תושבים עזבו את העיר לטובת בית במרכז הארץ, אך לאחר מבצע "עמוד ענן" הנתון מראה על הגעת תושבים חדשים לעיר: "אי אפשר לעזוב את הבית, ולצערנו זה חזר על עצמו כל כמה חודשים, יותר תושבים עזבו, אך כעת אנשים התרגלו שיש מיגון ולא הולכים רחוק מבתים, ומאז המבצע זה פסק".

לצד התשבחות להעירייה בה הוא משמש כחבר מועצה, הוא לא חושש למתוח ביקורת על ההתנהלות הכושלת בטיפול במוסדות החינוך בעיר שנאלצו להתמודד עם חוסר היערכות "היו מוסדות שהיו בקרוואנים, מה שגרם לשיתוק הלימודים וזה דבר נורא".

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

5 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

5
הילדים מפחדים להכנס למקלחת מחשש לאזעקה. הילדים פוחדים לישון או להשאר לבד. תמיד דואגים שהדרך לחדר המדרגות תהיה פנויה...(למי שאין ממ"ד זה הרבה יותר משמעותי. כל רעש מקפיץ, כל אמבולנס וכל אופנע שנוסע... וחבל! חבל שלא עושים לזה סוף. כי למרות השקט היחסי שיש, תמיד נשאר הפחד מ: "אולי יהיה עוד פעם". בעז
4
. "כשם שירושלים הרים סביב לה – כך ה' סביב לעמו". וכתב בספר "מלך ביופיו" על הגאון ר' יחקאל אברמסקי, (ח"ב עמ' 606) "בימי "מלחמת ששת הימים" שהתחוללה בארצנו הקדושה, שנת תשכ"ז, כשהערבים צרו והמטירו פגזים על יושבי ירושלים, יצא רבינו והלך ברחובה של שכונת בית וגן. ארשת של רוגע ושלווה קרנה מפניו. פגש אותו יה
3
"...ועוד איך הערבים רוצים להפגיז – אך "הוא" אינו מאפשר להם" כשביקר הגאון ר' יחקאל אברמסקי, בחורף שנת תשכ"ו, בישיבת "אור תורה" – בימי שהותו בעיר הכינרת – הראה לו אחד הלומדים ר' שמשון מרגליות ז"ל מן המרפסת את הרי הגולן הנשקפים מנגד. ה"רמה" כולה נמצאה בעת ההיא בשליטת הסורים. וכה אמר האיש: "שם למעלה יוש
תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות