רבים מכלי התקשורת מפקפקים בפרץ האמונה שיצא בימים האחרונים מקרבו של אביגדור ליברמן. על רקע ניצחונו במשפט, תוהים עיתונאים ופרשנים האם ליברמן באמת חש קרבה לדת, בהתחשב בעמדותיה של מפלגתו - ישראל ביתנו?
בשיחה עם כיכר השבת מצהיר עורך דינו, פרקליט הצמרת יעקב וינרוט כי אין המדובר רק במשא שפתיים ובביטויים מהשפה ולחוץ, אלא באדם ערכי ואמוני עם בסיס יהודי חזק ואיתן.
וינרוט, שליווה את ליברמן כדבריו "און אנד אוף" במשך 17 שנות המשפט נשמע נרגש ומלא סיפוק.
"למרות התוצאה המשמחת אני לא לוקח קרדיט לעצמי אלא מודה בראש ובראשונה לבורא עולם שזה נגמר כך בזיכוי מוחלט", הוא אומר. "דווקא אני, שמלווה תיקים משפטיים מורכבים יודע כי גם בהרשעות ולהבדיל בזיכויים צריך המון סיעתא דשמיא ותפילות על מנת להצליח. זאת דינמיקה של התרחשויות שאתה לא תמיד יודע איך היא תסתיים ולכן הכל משמיים".
וינרוט מספר כי מאז פרשת בראון חברון, בה ייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו וכשליברמן נחקר בחשד שהיה מעורב בתהליך מינוי היועץ המשפטי לממשלה, הוא היה מעורב בסוגיות המשפטיות, אולם רק בחמש השנים האחרונות טיפל באינטסיביות בתיק המשפטי הנוכחי.
בשיחה לידיעות אחרונות מחמיא וינרוט ליועץ המשפטי יהודה ויינשטיין שהחליט לסגור את התיק המרכזי בו נחשד ליברמן בהקמת רשת של חברות קש עסקיות ואומר: "יהודה היה אמיץ כשהחליט לעשות זאת. אני לא מכיר הרבה תובעים שהיו סוגרים תיק כזה בפרט אחרי כל כך הרבה שנות חקירה".
אולם על אף זאת, תוהה וינרוט מדוע החליט ויינשטיין להשאיר למבחן בית המשפט את התיק השולי של פרשת מינוי השגריר. "אם אני הייתי מחליט אחרי 17 שנות חקירה בגורלו של אדם ומגיע למסקנה שהעבירות הקשות לא הוכחו - הייתי סוגר את כל התיק ולא משאיר למבחן בית המשפט את פרשת מינוי השגריר".
במהלך השיחה לכיכר השבת, תקף וינרוט את התנהלות "המערכת" כהגדרתו והסביר כי "אדם עלול להיקלע לרדיפה משפטית ללא שום רודף ספיציפי וקונקרטי אלא בשל התנהגות המערכת. מערכת בירוקרטית בהגדרתה הינה מערכת מרושעת. כאשר אדם נופל לתוך הדינמיקות של מערכת שכזאת, הוא נרדף על ידיה. אני לא מקנא במי שנקלע לסיטואציה הזאת".
כשאנו שואלים אותו האם האמין לאורך כל הדרך כי ליברמן ייצא זכאי, עונה וינרוט בכנות כי חש בכל התקופה האחרונה תחושה עמוקה שזה יסתיים בזיכוי מלא אולם לדבריו, לעיתים רבות תחושות לחוד וניתוח האפשרויות לחוד.
"התהליך המתגלגל של המשפט מורכב מנתונים רבים שכל אחד מהם עלול לשנות וקובע בסופו של דבר את התוצאה הסופית", הוא מסביר.
לסיום אנו מקשים על הדואליות של ליברמן, שרץ לקבל תמיכת רבנים ומתפלל בכותל המערבי וזאת בניגוד לדימוי של אורח חייו הפרטי. וינרוט משיב בפתיחות: "התפילה של ליברמן בכותל המערבי היא לא מעשה ציני בשביל פופוליזם זול. אני מכיר את האיש כבר תקופה ארוכה ויש לו בסיס אמוני ויהודי חזק מאוד ומוצק. כשהוא ישב 'שבעה' הוא עשה זאת על פי כל כללי ההלכה. אני בטוח שזה בא ממקום אמיתי ופנימי".