ניר ברקת: "ליאון בסדר, עשה כל מה שאמרנו לו"

בעוד כחודש וחצי ייערכו ברחבי הארץ הבחירות לרשויות המקומיות, המפלגות נערכות, הרשימות נסגרות והמתמודדים השונים עסוקים עד מעל ראשם בקמפיינים שישכנעו את ציבור הבוחרים לבחור בהם.

"אני מעוניין לראות איך אנחנו משנים את היחס של ההשקעה בין המדינה לעירייה, שכן בירושלים פייר תושב התקציב הוא עדיין קטן לעומת מקומות אחרים בארץ, וחייבים לשנות את הנוסחה של ההשקעה בין העיר ירושלים לבין מדינת ישראל".

בבחירות האחרונות הציבור החרדי לא תמך בך. קודם כל, איך התנהלה הקדנציה בינך לבין הציבור החרדי?

"ראשית, ללא קשר אם הוא תמך או לא תמך, הצביע או לא הצביע, תפיסת עולמי לגבי ניהול העיר ירושלים היא ראיה מערכתית, בעיר ירושלים יש מקום לכלל השבטים וצריך להתייחס ללא משוא פנים לכלל המגזרים".

"לפי התפיסה הזאת, קודם כל הכנסתי את כל החברים להנהלה. דבר שני, העובדה היא שבכל פעם שהיינו צריכים לחלק את המשאבים העירוניים, התקציב העירוני, השתמשנו בהוגנות בסיסית שאומרת לקדם את כלל הציבורים באופן הוגן וישר ככל שניתן ללא משוא פנים. וכתוצאה מזה - אין מגזר היום שמרגיש שהוא נשאר מאחור".

אז אתה מבין מדוע הציבור החרדי שוקל לתמוך במשה ליאון ולא בניר ברקת?

"ראשית, אני לא נכנס לזה, אני יודע מה אני מציע לתושבים, למגזר החרדי, למגזר הדתי לאומי, לחילוני, למגזר הלא יהודי. מבחינתי אני לא נכנס לסוגיה הזאת מה מעדיף אדם זה או אחר.

"אני מאמין שמה שאני מציע לתושבים על בסיס הקדנציה הראשונה ומה שאני מציע לעשות בקדנציה השנייה, תושבי העיר ירושלים חכמים. ואתה תופתע לגלות שלא כולם הולכים לפי טרנד כזה או אחר".

"ליאון היה בסדר אתי, עשה מה שאמרנו לו"

ברקת, בוחר להתייחס לציבור החרדי ואומר: "ברור לי לחלוטין, אם אני בוחן עניינית את היכולת שלי לשרת את הציבור החרדי, חד-משמעית אני יודע שתפיסת העולם והניהול שאני מציע לקדנציה הבאה היא בוודאי טובה יותר, גם למגזר הממלכתי, גם למגזר הדתי לאומי, וגם למגזר החרדי והלא יהודי".

אתה בכלל מכיר את משה ליאון?

"יצא לנו לעבוד תקופה במסגרת הרשות לפיתוח ירושלים, הוא היה מאוד בסדר אתי".

ברקת לא מהסס לעקוץ את ליאון, ואומר כי "הוא עשה כל מה שבקשתי. הרשות לפיתוח ירושלים זה בעצם גוף שממש את תוכניות העבודה של עיריית ירושלים, ובמקרה של מה שהיה בכל הקדנציה זה היה גם משרד ראש הממשלה, הסיכומים שלי היו עם משרד ראש הממשלה, והם מומשו בצורה מכובדת על ידי המשרד לפיתוח ירושלים ומשה היה בסדר, הוא בסך הכל עשה את כל מה שאמרנו לו...".

כשואלים את ניר ברקת האם משה ליאון מתאים לתפקיד ראש העיר, הוא לא מצליח להסתיר את הגיחוך ומחייך: "הוא כמו כמה עשרות ומאות פקידים בעיריית ירושלים, ממשו תוכניות עבודה שלנו, על זה הודתי לו ואני מודה לו עד היום".

אחד הטענות המרכזיות של ניר ברקת ומטהו נגד משה ליאון היא שהאחרון סגר 'דיל' עם הציבור החרדי כדי לזכות בתמיכתם, שאלנו את ברקת מדוע אסור לליאון לסגור דיל עם החרדים, בעוד את אותו הדיל גם הוא היה סוגר אם היה יכול.

"ראשית ללא קשר, אני יודע כירושלמי, ההכרה האינטימית של העיר, הצרכים שלה, אין לזה תחליף. וכל תהליך אחר של לנסות איזו-שהיא קומבינה כזאת או אחרת, לא מקדמת את העיר ירושלים, זה לא כזה פשוט לבוא בלי להכיר את העיר, זה לא עובד ככה".

מה הבעיה לסגור דיל עם הציבור החרדי?

ברקת: "15 שנה העיר הזאת נשלטה במקום לתת שירות לתושבים, ושיטת העבודה שהייתה פה בעבר שהאחד מרוויח והאחד מפסיד זה לא הגישה הנכונה לעיר ירושלים, ניהלתי את העיר הזאת בתפיסת עולם חדשה, והתפיסה הזאת הוכיחה שכולם מתקדמים, אין אחד שנשאר מאחור, אין מפסידים, יש רק מרוויחים.

"הגישה הזאת לבוא ולשלוט בעיר ירושלים באמצעות קומבינה תיקח את כולנו אחורה, כולנו היינו שם, אנחנו יודעים מה היה פה פעם, ואני טוען שתפיסת העולם הזו לא נכונה".

ירושלים חילונית

אחד הדברים שניר ברקת מתגאה בהם היא ההתקדמות של ירושלים למקומות חדשים, בין היתר ירושלים הופכת אט אט להיות יותר ויותר חילונית, שאלנו את ברקת אולי זו הבעיה של מנהיגי הציבור החרדי להעניק לו את התמיכה.

"תראה, יש לנו פה דיון אידאולוגי פילוסופי, האם נכון שבירושלים כלל השבטים יחיו אחד לצד השני, האם מישהו חושב שירושלים צריכה להיות רק חרדית או רק חילונית? אני חושב שהתשובה לכך היא לא", אומר ברקת.

"לטובת שלמות עם ישראל לירושלים יש תפקיד היסטורי, היא עיר שלא חולקה לשבטים, שיש בה נציגות וחשוב שכלל המגזרים יחיו בה זה לצד זה, אם התשובה לשאלה היא שחייבים לחיות ביחד, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מפתחים את כלל הציבורים כל אחד לתפיסתו, עם יותר עשייה ויותר רגישות".

אני מדבר על פתיחת חנויות בשבת, לדוגמת מתחם הרכבת.

"חנויות לא נפתחות בשבת, אין חנויות פתוחות בשבת במתחם הרכבת. במתחם הרכבת יש מקומות בילוי ומסעדות, כפי שהיה וכפי שיש היום, זה במסגרת הסטטוס קוו בעיר ירושלים. והחוק, זה מה שאומר החוק, אין שום שינוי בסטטוס קוו, כל חברי מועצת העיר כולל אני חתומים על סטטוס קוו ומקיימים אותו ככתבו וכלשונו, ואין בזה שום שינוי ואני לא ממליץ לשנותו".

"סטטוס קוו זו פשרה אידאולוגית", מוסיף ברקת, "זה לא משהו קל, הציבור החרדי, הדתי, לא אוהב שדברים פתוחים בשבת והציבור החילוני לא אוהב שהוא צריך לצאת מהעיר בשבת, סטטוס קוו זה הגדרה של 'כך אנו חיים בצורה הטובה ביותר במשותף בירושלים', לא אני המצאתי אותו, הוא היה לפני, הוא בתקופתי והוא יהיה הרבה אחריי".

האם התמיכה החרדית במשה ליאון צפויה לפגוע בנציגים החרדים במידה וברקת ינצח שוב את הבחירות? ברקת מנסה להרגיע ואומר: "להערכתי אין לציבור החרדי מה לחשוש, תפיסת העולם שלי לא השתנתה, העובדה היא שהלכו נגדי פעם שעברה והם חבריי לקואליציה ושותפים לדרך".

עם זאת, ברקת מדגיש שבחלוקת התיקים הנציגים החרדים יפסידו. "אני מניח שאם הולכים או לא הולכים נגד ראש עיר מכהן זה יכול להתבטא בחלוקת תיקים, אני כמובן אזמין אותם להצטרף לקואליציה, אם הם יסכימו לתנאים. התנאים משתנים אם אתה תומך לפני או אחרי, זה דבר לגיטימי", מבהיר ברקת.

בהמשך הראיון, ברקת מסרב להתייחס לדיווחים שאורי לופוליאנסקי מתכוון להתמודד לתפקיד, אך מבטיח לנצח כל מועמד: "אני לא מתייחס לשום שמועה, אני מנצח כל מועמד, אני בטוח בניצחון".

ערב הבחירות הקודמות, לפני כחמש שנים, הבטיח ניר ברקת לציבור הדתי לאומי בעיר כי הוא ימנה רב ראשי ציוני דתי לירושלים, הבטחה שטרם מומשה, לברקת יש הסבר משלו. "ראשית צריך לראות את התהליך שעברנו. אני רוצה לחזור ולומר לך שרב ראשי ציוני לירושלים זה אינטרס עליון של כלל הציבורים, תפקידו זה לחבר בין כלל ישראל, לחבר לכלל התושבים בארץ ובעולם, והדבר הזה דווקא יותר רלוונטי וחשוב לציבור הממלכתי והממלכתי דתי", אומר ברקת.

"לשם ההוגנות אני מאמין, כמו שהאמנתי בעבר, צריך להיות רב אחד ציוני ורב אחד חרדי. זה לגופו של עניין ולא לגופו של אדם", מוסיף ראש העיר, "בחמש שנים האחרונות עברנו תהליך שבו קבלנו את שיטת הבחירה של הרב, מספר פעמים ניסינו להניע אותו יחד עם שר הדתות, לצערי שר הדתות (יעקב מרגי - י.כ) לא לחץ על הכפתור עד הסוף בכדי להניע את התהליך. ברגע שהתחלף השלטון, אין לי ספק שהדבר יותר קל לעשות. לתפיסתי מיד אחרי הבחירות נממש את ההבטחה".

לקראת סיום הראיון בקשנו מברקת לנסות ולשכנע את הציבור החרדי להצביע עבורו.

"קודם כל בעבודה, בקדנציה הנוכחית בניגוד אולי למה שאנשים ציפו, המגזר החרדי לצד המגזרים הנוספים התקדמו בצורה משמעותית", טוען ברקת.

"לך תראה מה קורה בבתי הספר, צמצמנו, בשלבים שונים של תכנון ובנייה, 500 כיתות לימוד במגזר החרדי. קבלתי עיר עם 1100 כיתות במגזר החרדי מתחת לתקן הראוי. אני מסתובב ורואה את איכות החיים של התלמידים במגזר החרדי, זה בושה וכלימה".

"והנה אנחנו מניעים תהליך, יום אחרי יום, שנה אחרי שנה, מצמצמים את הפערים בקצב חסר תקדים, בגובה העניים, המגזר החרדי התקדם לא פחות מכל מגזר אחר בירושלים, היופי זה שהוכחתי מודל שזה לא אחד על חשבון השני".

"אנחנו פועלים ביחד, במכנה משותף רחב, מתנהלים במשותף ולא באים לשלוט בעיר אלא באים לשרת את הציבורים השונים. לשרת את הציבור החרדי, לשרת את הציבור הממלכתי דתי, את הציבור הלא יהודי. וברגע שבאים בתפיסת שירות, העיר מתרוממת. אך אם באים בחשיבה של איך שולטים בעיר, זו חשיבה עסקנית שתוביל אותנו אחורה ולא קדימה".

לסיום הראיון שאלנו את ברקת על התפיסה המדינית שלו, והוא משיב: "אני בתפיסתי איש שתפיסתו תפיסות ליכוד, כמו שני שליש מאנשי ליכוד הגעתי לקדימה אחרי שרון. אחרי שהבנתי שקדימה ברחה למקומות הלא נכונים, חתכתי מהר מאוד".

"כירושלמי אני על-מפלגתי, תפיסותיי הן תפיסות ליכוד כעיקרון, אבל אני מאמין שלנהל את ירושלים מהמקום שאני נמצא בו - נכון להיות על-מפלגתי, להתייחס לכלל הציבורים ולכלל הדעות השונות בלגיטימיות ולדעת לעבוד אתם על המכנה המשותף", אומר ברקת לסיום.