כ 30 אלף קשישים סיעודיים חיים היום בישראל. התנאי הבסיסי לקבלת היתר להעסקת עובד זר הוא ביצוע "מבחן תלות" שמבוצעת ע"י המוסד לביטוח לאומי. מבחן זה נועד לבדוק את מידת תפקודו של הקשיש ומידת העזרה לה הוא זקוק בחיי היומיום. הבדיקה מבוצעת בחמישה תחומים עיקריים: הלבשה, אכילה, רחצה, ניידות ושליטה בהפרשות.
סכסוך העובדה של עובדי משרד החוץ חוסמת את דרכם של מי שכבר עברו את דרך החתחתים של מבחן התלות והתנאים הנלווים עד לקבלת ההיתר המיוחל.
עו"ד שרונה תגר העוסקת בתביעות ביטוח לאומי מסבירה: "שיעור הדחיות של תביעות בתחום הסיעוד בביטוח הלאומי גבוה מאד, הסיבה המרכזית היא אי עמידה במבחן התלות. שכן אנשים לא יודעים איך להוכיח את התלות, וכי למסמכים הרפואיים שבידם אין זיקה לזכויות הנובעות ממבחן התלות. סיוע של עו"ד העוסק בתביעות ביטוח לאומי יסייע למבקש להציג במסמכים אבחנה בין הצד הרפואי לצד התפקודי, להתכונן לבדיקה בבית ולהוכיח את מוגבלותו בפעולות היומיום.
יצירתיות וניסיון יוכלו לסייע בהצגת עניינו של הקשיש בפני הבודק לדוגמא: מי שסובל מבעיה בשורש כף היד לא תמיד יודע שניתן לתאר את השפעתה של אופן האכילה העצמאי".
התייחסות רגישה בחוק ההסדרים
עניין רגיש במיוחד בחוק ההסדרים, שעשוי להשפיע ישירות על אלפי הקשישים הסיעודיים בישראל, היא הדרישה לשינוי חוק הביטוח הלאומי, כך שהחל מינואר הקרוב יחויבו קשישים סיעודיים שזקוקים לסיוע של עובד זר לקבל את הסיוע ככסף מזומן במקום קצבה בעבור שירות, כמקובל היום. הסעיף מעורר סערה בקרב גופים המטפלים בקשישים, המתנגדים לו – וכן בהתנגדות של חברי כנסת.
לפני כמה שבועות הסתיים פיילוט בן חמש שנים שנערך בתשעה מתוך 23 סניפים של הביטוח הלאומי, שבהם ניתנה לקשישים בחירה בין כסף מזומן להמשך השירות ישירות. לפי נתוני הביטוח הלאומי, רק 10% מהקשישים בחרו באפשרות לקבל את הכסף, והם הביעו שביעות רצון גבוהה מהבחירה. למרות זאת, האוצר קבע זאת כברירת מחדל מעתה והלאה.
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "במצב הנוכחי, ממילא הקשיש מעסיק בפועל את המטפל הזר ונושא בחובות הנגזרות מכך, ועל כן העסקה באמצעות חברת הסיעוד אינה מקנה כל יתרון מבחינת הסדרי התשלום הכרוכים בכך - עובדה הנתמכת בתוצאות המחקר בנושא. מתוצאות המחקר עולה כי לא זאת בלבד שהעברת הגמלה עבור עובד זר דרך חברות הסיעוד מייקרת את עלות הגמלה ביותר מ–64%, אלא שגם הזכאי לגמלה מפסיד שעות סיעוד לעומת המצב שבו הגמלה היתה משולמת לו בכסף. גם הטענה כאילו העברת הגמלה באמצעות חברות הסיעוד מקלה את הנטל הבירוקרטי התגלתה כשגויה, וההפך הוא הנכון".
מאז שהתפרסמה טיוטת חוק ההסדרים, הביעו ארגונים שונים התנגדות תקיפה להצעה - כשהם מצוידים בטיעונים רבים, ובראשם היעדר זכות הבחירה לקשישים בין קבלת השירות כשירות או קבלת כסף, וכן העובדה שהכסף שייחסך ממעבר משירות לכסף מזומן לא יועבר לרווחות הקשישים.
שורה של ארגונים ועמותות, בהם איגוד העובדים הסוציאליים, 'הסתדרות הגמלאים', 'הקרן לרווחת ניצולי השואה' 'עזר מציון' ו'האגודה הישראלית לגרונטולוגיה', מתריעים כי "זוהי סכנה", וכי השינוי "יביא לקריסת כל תשתית השירותים לקשיש, שנבנתה מתוך ראייה מקצועית עמוקה".
בין היתר מזהירים המתנגדים כי הדבר יגרום להקטנת מספר ביקורי הבקרה, היעדר ייעוץ מקצועי ואי מתן הכשרות מקצועיות לעובדים הזרים, תוך פגיעה בקשישים. חשש נוסף שמביעים המתנגדים למהלך הוא שהגמלה תישחק עם השנים, ותהיה שווה הרבה פחות שעות סיעוד - בניגוד לזכות מוקנה לשעות סיעוד שבועיות, שהיא חסינה משחיקה. הארגונים דורשים לבטל את הסעיף, ולהקים ועדה מקצועית וציבורית שתדון בעניין, ותבחן לעומק חלופות שונות.
באוצר הודפים את הטענות, ומפנים את האש אל חברות הסיעוד. "אוכלוסיית הקשישים הסיעודיים היא חלשה יחסית, וסובלת ממחוסר במידע ביחס לחברות הסיעוד. חברות הסיעוד מפעילות לחץ שיווקי כבד על הקשישים ומבלבלות אותם עד שהם לא יודעים מה הדבר הנכון עבורם", אומר גורם באוצר.
לדבריו, "על פי ממצאי המחקר המלווה (הפיילוט), ההטבה מגדילה באופן ממשי את הקצבה נטו שעומדת לרשות הקשיש, ולכן ההצעה הממשלתית קובעת שדרך העברת הקצבה תהיה ישירות לקשיש. מכיוון שבשורה התחתונה הקשיש הוא ממילא המעסיק של העובד הזר והחברה מהווה צינור בלבד עבור הקשיש - נכון לקבוע שהכסף יועבר ישירות לקשיש כאמצעי היחיד. במקרה שבו הקשיש בוחר באופציה של קבלת השירות כשעות סיעוד, בדרך כלל על ידי מטפל ישראלי בבית הקשיש או במרכזי היום לקשישים - הוא ימשיך לעבוד דרך חברות הסיעוד".
שביתת עובדי משרד החוץ גורמת כאמור לפגיעה נוספת במעמד החלש שזקוק נואשות לסיוע ועזרה.
ביטול משלחות הנוער לפולין
בחודשים האחרונים בהם מתקיימים העיצומים של עובדי משרד החוץ נתקלים תושבי ישראל במספר רב של תקלות ודלתות סגורות באין ספור מקרים שבהן עובדי משרד החוץ אמורים לסייע ולעזור. רק לאחרונה התפרסם שמסעות בני הנוער לפולין גם הן בסכנת ביטול מהעובדה שעובדי משרד החוץ מונעים הנפקת דרכונים למאבטחי המשלחת.
משרד החוץ שנדרש לנושא מסר בתגובה כי "את השאלות והתלונות הנוגעות לשביתה יש להפנות לממונה על השכר באוצר, שבידו לקצר עד מאוד את התהליך למציאת פתרונות ולסיום הסנקציות".