ההפיכה במצרים היא אחת התהפוכות שעובר בימים אלו המזרח התיכון כולו. הדחתו הלא צפויה של נשיא מצרים לשעבר, מוחמד מורסי, על ידי הרמטכ"ל שמונה על ידו לפני כמה חודשים, הינו אירוע שאף גורם מודיעני לא צפה ולא חזה. הנשיא המודח של מצרים החל את שלטונו לפני פחות משנה, כאשר מפלגתו, מפלגת 'האחים המוסלמים' זכתה ברוב קולות והעלתה אותו לשלטון – גם אז בניגוד לכל תחזית אפשרית.
כמו בעסקת חבילה, הרי שעלייתו של מוחמד מורסי לשלטון, העלתה בד בבד כבחדא מחתא, את החמאס בעזה, שזכה בסיוע מנטלי ומעשי מהשכן הגדול והחשוב במדינות ערב מהדרום. לא עוד רוח גבית, אלא סיוע של ממש, באור ירוק שניתן לו בבניית המנהרות בין רפיח לעזה, בהעברת מטעני חבלה, הכוללים טילים ארוכי טווח המסכנים כמעט כל עיר וישוב במרכז הארץ.
מבחינת מדינת ישראל, המצב הפך לבלתי נסבל, כזה המאיים באופן ישיר על בטחוננו, על אורח החיים של כולנו, ובנוסף המצב מהווה סכנה קיומית למדינה כולה, בהתחשב בכך, שהחמאס איננו השחקן היחידי באזור.
צה"ל ראה את התופעה בחומרה רבה, והעם המצרי הבין את המסר, וידע להסיק את המשמעויות שצה"ל כועס, לא פשוט.
התוצאה לא איחרה לבוא, מיליונים יצאו לרחובות ולכיכרות, כיכר תחריר הפכה זירה חמה למתנגדי השלטוון – בזכות צה"ל.
ההמשך ידוע – כל השאר היסטוריה.
תופעה דומה במשמעותה ושונה בתהליך, אירעה לאחרונה באירן כאשר אחמדניג'אד נמצא מודח בבחירות על ידי בני עמו. ההתעצמות הגרעינית כמעט ונמוגה בין יום.
את התופעה בסוריה כבר שכחנו – אין הבדלים משמעותיים, בכל הקשור לשינוי במסוכנות כלפינו.
גם באירן, העם האירני חשש מאד מתגובת צה"ל במידה והוא יחוש מאוים מהתעצמותו הגרעינית – והוא נענה לו והצביע כנגד השלטון המסוכן.
כוחי ועוצם ידי
מי לא מכיר את האמירות המושמעות המופרחות מדי פעם לפעם על ידי ראשי המדינה והצבא, האומרות – 'רק צה"ל חזק ישמור על מדינת ישראל ועל עם ישראל באשר הוא'.
הדברים תמיד נאמרים בכובד ראש, בפנים חתומות ובמראה של מצח מכווץ, משל כאילו הדברים הנאמרים מגיעים מתוך שיקול דעת, ידיעה עמוקה והבנה של בעל שכל ישר.
ועכשיו נא לקשור חגורות לקראת נחיתה:
בדרך כלל, אחרי פיגוע שמוציא החמאס, צה"ל מפוצץ מנהרה אחת או שניים, מתוך מאות כאלו החפורות ומפוזרות בגבול שבין עזה למצרים. מנהרות בהן מוברחים אמצעי לחימה רבים מהמתקדמים בעולם.
אחרי כל הפצצה צה"לית, העזתיים ממשיכים לצחוק כל הדרך שהפכה לאוטוסטרדה בין רפיח לעזה. אפילו נקודות מכס מסודרות ממש כמו בנתב"ג, הקימו להם אנשי החמאס – יש מסלול ירוק ואדום. המעבר הוא מעבר בין לאומי, לכל דבר ועניין. והכול בחסות ובאישור המצרים – עד ש...
אלא שעתה, עוד לפני שנבחר שלטון חדש במצרים, כבר הצרו המצרים את צעדיהם של אנשי החמאס והציפו במים את רוב המנהרות, חיסלו את המעברים וביטלו את העברת הסחורות והאמל"ח.
בזכות לומדי התורה ושומרי המצוות
שומר ישראל לא נח ולא ישן, כמו שכתוב 'לא אלמן ישראל', זכויות רבות יש לו לעם שלנו, לומדי התורה, גומלי החסדים לרוב וסתם עמך שחיים כיהודים טובים וכשרים, וכל זאת למרות הקלקולים הרבים מבית ומחוץ, המרחם מרחם עלינו ובטובו הגדול הסיר מאתנו את הסכנות הממשיות שהיו נראות ללא יכולת לפתרון, גם לא עם צה"ל שלפני הקיצוצים המתוכננים.
אין אני מבקש לזלזל חלילה בצורך בצבא – צה"ל לצורך העניין.
ההשתדלות היא חובה – אך אינה מועילה
חובת ההשתדלות הינה חובה, לאחריה ועוד לפניה - אין לנו אלא לסמוך על אבינו שבשמים.
צה"ל הוא מבחינת 'ההשתדלות' – לא מעבר לכך. וההשתדלות הינה חובה – כבר אמרנו.