יו"ר סיעת 'הבית היהודי' בכנסת, חברת-הכנסת איילת שקד, מונתה לעמוד בראש הוועדה לשוויון בנטל, וועדה שתקום לאחר אישור חוק הגיוס החדש בממשלה, בראיון מיוחד לאתר "כיכר השבת" מנסה ח"כ שקד להסביר לציבור החרדי כי הצעת החוק אינה קשה כל כך, וכי היא הוגנת כלפי הציבור החרדי.
בתחילת הראיון מסבירה ח"כ שקד מה תפקידה של הוועדה שבראשה היא צפויה לעמוד: "כל הצעת חוק ממשלתית אחרי שהממשלה מסיימת לנסח אותה, היא מגיעה אחרי קריאה ראשונה לכנסת, בכנסת מטפלים בה באחת הוועדות, כל חוק ממשלתי שמגיע לכנסת בדרך כלל עובר שינויים בוועדת הכנסת".
"תוקם ועדה מיוחדת לחוק הספציפי הזה של הגיוס בכנסת, ועדה משותפת לכמה ועדות ואני כפי הנראה יעמוד בראשה, ואנחנו נצטרך לעבד את החוק ולהביא אותו לקריאה שנייה ושלישית", מוסיפה שקד.
ח"כ שקד, מבינה גם היא שללא שיתוף פעולה עם הציבור החרדי לא יצא דבר וחצי דבר מכל חוק שיחוקק, וקוראת לחברי הכנסת החרדים להשתתף בוועדה: "בניגוד לוועדת פרי שבה חברים רק שרים מהקואליציה, בוועדה בכנסת יהיו חברים מהאופוזיציה ואני ישמח מאוד אם יהיו בה גם חברי הכנסת החרדים, אנחנו נשב ונדבר וננסה לעבור על כל הסוגיות".
במהלך הראיון, מביעה שקד את התנגדותה לסנקציות הפליליות העומדות בעין משבר הגיוס. "כפי שאתם יודעים, אנחנו לא מאמינים בסנקציות פליליות, זה לא הדרך, ונראה מה אפשר לעשות. הבעיה היום שבגללה הגיעו למצב הזה, זה פשוט כי לא מצאו את הנוסח המשפטי הנכון שיעבור בג"צ ויאפשר שחייל חילוני לא יהיה נתון תחת סנקציות פליליות וחייל חרדי כן, צריך לשבת ולראות האם יש איזה שהוא נוסח משפטי שיאשר את זה".
"חוק הגיוס מאוד הוגן"
במצב הנתון היום, הקרע בתוך העם במדינת ישראל בין הציבור החרדי לציבור הדתי לאומי קרוב מתמיד, קרע שיפלג את העם לשניים, אבל ח"כ איילת שקד סבורה שזה לא יגיע לשם. "למה קרע, אני חושבת שבסך-הכל החוק הזה, אם ימצא פתרון לסנקציות הפליליות, הוא חוק מאוד הוגן, בארבע השנים הקרובות כל בחורי הישיבות יהיו פטורים מהשירות הצבאי לכל חייהם, הם יכולים להמשיך ללמוד בישיבה או לצאת לשוק העבודה, אני חושבת שזה מאוד הוגן", סבורה שקד.
"יש יעדים של גיוס שצריכים להעלות לאט לאט, ואני חושבת שזה טבעי שהציבור החרדי יוכל להיכנס למעגל העבודה וגם יוכל לתרום את תרומתו לצבא", אומרת שקד.
שקד מסבירה את עקרונותיה לגבי לימוד התורה והשירות בצבא: "אנחנו מאמינים שהמדינה היהודית מתקיימת על שלושה דברים, על נטל ההגנה, נטל העבודה ונטל התורה. זה נכון שהציבור החרדי נושא על גבו את נטל התורה ואנחנו הצענו להם גם לשלב ישיבות הסדר כמו בציבור הדתי לאומי, ישיבות הסדר חרדיות, יש הרבה פתרונות וצריך להיות עם ראש פתוח ולהיות מוכנים לקחת ולשאת בנטל בכל החזיתות".
חלק גדול מהציבור החרדי מרגישים בימים אלו נרדפים כשהם מוצגים כמעין אויבים, לעומת המגזר הערבי שגם אינו משרת בצבא אבל איתו לכאורה מפחדים להתעסק, לשקד יש הסבר לכך: "הציבור הערבי זה סיפור אחר. קודם כל צריך להבדיל בין הערבים הנוצרים לערבים המוסלמים, הערבים הנוצרים היום חלקם הקטן מתגייס, וצריך להמשיך ולהשקיע בהם ולגייס אותם".
"הציבור המוסלמי, יש כ-3,000 בעיקר נשים שעושות שירות אזרחי ויותר נשים רוצות לעשות שירות אזרחי, והמדינה כרגע לא מוכנה להשקיע כסף, כי כל חודש של שירות אזרחי עולה 2,000 שקל, וזה נושא אחר וגם בו צריך לטפל, אבל אני לא חושבת שצריך לקשור את שני הנושאים", טוענת שקד.
גדולי הדור ובראשם מרן פוסק הדור הגר"ע יוסף ומרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן הבהירו אין ספור פעמים שתלמידי הישבות ואברכי הכולל ימשיכו ללמוד גם אם יקצצו בתקציבי עולם התורה וגם אם יצטרכו להיכנס אל מאחורי סורג ובריח. הדברים, מובנים גם לשקד שאומרת כי "אני מאמינה שמי שרוצה ללמוד תורה מהבוקר עד הלילה ילמד גם בעוני וגם אם יעשו לו צרות, בזה אני מאמינה".
"בסך הכל החוק ביחסית הוא הוגן", מסנגרת שקד על החוק החדש, "גם בארבע השנים הקרובות כולם מקבלים פטור, וגם מי שבאמת רוצה ללמוד מהבוקר עד הלילה, בסך הכל 1,800 מתוך מחזור גיוס של 7,500 זה מספר גדול ויפה, אז מי שרוצה ללמוד מהבוקר עד הלילה יוכל ללמוד, ומי שירצה להמשיך ללמוד חצי יום גם יוכל ללמוד כי הוא ילך לשירות האזרחי, אז שנתיים הוא יוכל לתרום לקהילה שזה גם מצווה גדולה, והציבור החרדי גם ככה עושה ותורם רבות לקהילה ועושה מעשה צדקה וחסד".
למרות שמבחינת הציבור החרדי, לא יהיה במצב שבו רק 1,800 תלמידי ישיבות יוכלו להמשיך וללמוד, מתעקשת שקד כי "יש הדרגתיות, גם בעוד ארבע שנים יהיה עוד הדרגתיות, בערך עוד עשר שנים יגיעו לזה ש-5,000 ילכו או לשירות אזרחי או שירות צבאי, ואני שוב חוזרת ואומרת בחור צעיר בגיל 21 יכול לתרום כמה שעות למדינה ולקהילה וללמוד בשאר היום, אפשר ללמוד גם 8 שעות".
"הליך בחירת הרבנים פוליטי"
לפני כחודש דיווחנו כאן ב'כיכר השבת' כי ח"כ איילת שקד הציבה אולטימטום למרן פוסק הדור הרב עובדיה יוסף באשר לדיל 'עמאר אריאל' כשהיא ביקשה שעד תאריך מסוים הרב יביע תמיכה ברב אריאל, שקד טוענת שדבריה סולפו ואינם נכונים: "אני כתבתי את האמת, ואתם סילפתם אותה".
"כתבתי והסברתי לציבור, והיתה לנו החלטה פוליטית, אנחנו בגלל שאנחנו מעריכים ויודעים מה החשיבות של הרב עובדיה יוסף בקרב הציבור, אמרנו שאנחנו רוצים לראות ולקבל הוכחה ממנו ולא רק מהפוליטיקאים שהוא תומך ברב אריאל, אתם עשיתם מזה 'צימעס' וקוממתם את הציבור שלא בצדק", מאשימה שקד.
באשר לדיל 'עמאר אריאל', ח"כ שקד לא מאמינה שזה יעבור: "זה לא יעבור כנראה בכנסת. גם הליכוד, גם התנועה וגם יש עתיד מתנגדות לשינוי בחוק ואנחנו לבד לא יכולים לעשות את זה וצריך לחשוב על פתרונות אחרים".
בחירת הרבנים הראשיים לישראל הפך למעין בדיחה, בכל יום יוצא ספין חדש, דיל שמנסים לרקום או שינוי חוק בכנסת, שקד מביעה את סלידתה מהעניין: "זה מעציב אותי, אני בתוך התהליך ורואה עד כמה שהוא פוליטי, ורב ראשי צריך להיות מורם מכל המהלך הזה וחבל שזו המציאות, וזו המציאות בגלל שככה בנוי הגוף הבוחר".
שקד מסרבת לומר האם היא תומכת ברב דוד סתיו לתפקיד הרב הראשי לישראל, אבל היא מספרת איזה רב היא רוצה לראות על כיסא הרב הראשי: "אני לא מתעסקת בזהות של אדם, ברגע שהבנו שהרב אריאל לא יכול להיבחר אנחנו צריכים לעשות הערכה ולראות מה הדבר הנכון, אני כן תומכת ברב ציוני דתי, אנחנו עדיין לא יודעים מי".
החשש הגדול של הנציגים החרדים הוא שבעקבות נפילת דיל 'עמאר אריאל' הציונות הדתית תבקש למנות רב ראשי ספרדי מקרב רבניה. שקד טוענת כי הדבר בהחלט אפשרי: "הנושא הזה פתוח, אני מאוד מכבדת ומעריכה את הרב עמאר על כל מה שהוא עשה ואנחנו בימים הקרובים נראה מה יהיה".
בסיום הראיון שאלנו את שקד מי קובע ומי מחליט במפלגת 'הבית היהודי', הפוליטיקאים או רבני הציונות הדתית. "לרבנים יש השפעה, אנחנו מתייעצים עם הרבנים בטח בנושא כמו הרבנות, אנחנו מתייעצים עם הרבנים בהרבה נושאים, בסוף את ההחלטות בניגוד למפלגות דתיות אחרות, את ההחלטות לוקחים הפוליטיקאים", אומרת שקד.
צילומים: כיכר השבת, פלאש 90, לע"מ.