"אנדורן נלחמה בסטודנטים ובסוף רק ש"ס עזרה לנו"

"מילה אישית על יעל אנדורן, מנכ"לית משרד האוצר", פותח הר זהב, "את יעל אנדורן פגשתי לראשונה בשנת 2002, כשהממשלה הראשונה של אריק שרון הכינה את תקציב 2003. סילבן שלום היה שר האוצר, והיא הייתה הרפרנטית שהייתה אחראית באגף התקציבים על ההשכלה הגבוהה. הייתי סגן יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית ויחד עם ליאור שטרסברג שהיה יו"ר התאחדות הסטודנטים וקובי כהן שהיה יו"ר האגודה בירושלים ניסינו לשמור את מתווה וינוגרד להורדת שכר הלימוד האוניברסיטאי בחיים (זה שבגללו היו ההפגנות הגדולות של הסטודנטים בשנת 1999). סילבן שלום רצה להרוג את מתווה וינוגרד - ואנדורן הייתה אמורה להיות המוציאה לפועל".

"אני זוכר את הישיבות בהן ישבנו מולה", הוא ממשיך, "הזכרנו לה שהייתה סטודנטית בעברית עד לא מזמן. ניסינו, באמת שניסינו, להזכיר לה כמה קשה להיות סטודנט. אמרנו לה שסטודנטים מרוויחים שכר נמוך ממילא, ולא יכולים להחזיק משרה מלאה בגלל הלימודים ושצריך להוריד את שכר הלימוד כי הוא באמת יקר ועוד כל מיני נימוקים שאפשר לסכם ב'בחייאת, תרחמי עלינו, גם את היית אחת מאיתנו עד לא מזמן'".

"לא היה עם מי לדבר. לא הסכימה לזוז סנטימטר. זה לא חשוב, היא אמרה. זה פשוט לא חשוב", מתאר הר זהב.

הר זהב ממשיך וכותב כי "אחרי שהתנפצנו שוב ושוב על החומה הבצורה ששמה נערת האוצר יעל אנדורן, החלטנו לעבור לפוליטיקה של הגדולים. החלטנו לגנוב סוסים עם ש"ס. עופר חוגי, אז ח"כ מטעם המפלגה (ואסיר לימים, אבל זה סיפור אחר) הציב את הורדת שכר הלימוד באוניברסיטאות כדרישה של המפלגה החרדית הספרדית. מדובר היה בעלות של כ-30 מיליון שקל לכל הסטודנטים בישראל, כאלפית מתקציב המדינה - אבל עבור כל סטודנט זה היה ההבדל בין שכר לימוד של 11,000 ש"ח לשנה לבין הסיכוי לזה ששכר הלימוד יקטן ל-6000 ש"ח תוך כמה שנים".

"סילבן שלום, שר האוצר, נאלץ להיכנע לדרישה הקואליציונית של ש"ס והזמין אותנו לפוטואופ כדי לחתום על הסכם שידאג להמשך הפחתת שכר הלימוד וכדי לומר לעיתונות שמאז ומעולם תמך בהפחתת שכר הלימוד וחשב שזה 'דבר חשוב מאין כמותו'. גם אנדורן זומנה. הגענו מחוייכים ומאושרים מהמאבק שניהלנו והוכתר בהצלחה. היא תפסה אותי בצד, בכניסה ללשכה. 'אתם אולי מחייכים עכשיו', היא אמרה, 'אבל עוד תראו - לנו יש זיכרון ארוך'. היא דיברה קצת עם השר ויצאה מהחדר כדי לא להשתתף בפוטואופ ולא לחתום על שום דבר", כותב הר זהב.

"שנתיים אחר כך ביטל אגף התקציבים סופית (תחת נתניהו כשר אוצר) את מתווה וינוגרד להפחתת שכר הלימוד. אנדורן כבר הייתה בכירה באגף והייתה מהמציעים לעשות זאת. היא הוכיחה שאכן יש לה זיכרון ארוך", מוסיף הר זהב, "אבל היי - היא הרי אישה, אז היא בטח אחלה ובעד צדק חברתי וזה".