השפה האנגלית שולטת ברמה בין לאומית בתחומים מרכזיים בעולם – מסחר, עסקים, תקשורת, מדעים, תעופה, וכמובן בתחומי שימושי המחשב והאינטרנט שעיקרם נכתב באנגלית.
בקיצור: שוק העבודה הגלובלי מחייב אתכם לדעת אנגלית. מעוניינים ללמוד מקצוע? האקדמייה מחייבת אתכם כתנאי סף לדעת אנגלית. בכל מקום בו מתקיים קשר עסקי (בעבודה, ביחסי ציבור וודאי שבאיסוף כספים) ידיעת אנגלית היא יתרון עצום וחסרון השפה מקשה מאוד.
בציבור החרדי הביקוש ללימודי אנגלית הוא עצום, רבים מבינים את הצורך לרכוש ידע באנגלית. כמעט כל עבודה מצריכה היום ידע בסיסי באנגלית שלא לדבר על לימודים אקדמאיים.
אין ספק שכאשר בקורות החיים שלכם יופיע: "שפות - אנגלית" - אתם משפרים את סיכוייכם למצוא עבודה בכלל ואת איכות העבודה בפרט.
נוסף לכך, כל מי שנסע לחו"ל חש על בשרו כמה נחוצה ידיעת האנגלית, סיפורים רבים מסתובבים על אנשי עסקים וראשי מוסדות שבזבזו והפסידו כסף רב כיון שלא ידעו אנגלית בסיסית.
ללמוד אנגלית: האם זה כל כך קשה?
אברהם משיח - מורה בכיר בעל נסיון רב, והבעלים של רשת בתי הספר החרדית ללימודי אנגלית "מכון גייט". מסביר מה הם הקשיים של החרדי הממוצע בדרך ללימודי אנגלית, מדוע יש נשירה את בקרב חרדים לומדי אנגלית? והאם יש דרך נכונה לעשות זאת?
חרדי שלא למד מעולם אנגלית ואין לו מושג באנגלית, איך אפשר לגשר על הפערים האלה?
אנשים לא מבינים מה המשמעות של לימוד אנגלית לחרדי שלא למד אנגלית מעולם. התלמיד החרדי הקלאסי חושב שלימוד אנגלית דומה ללימוד גמרא שצריך להבין את הדברים לעומק ולפלפל בהם, כיון שהוא רגיל לנתח את החומר הנלמד, אבל לימוד אנגלית אינו עניין של אינטלקט והעמקה בתוכן, אלא שינון וחזרה על החומר. כאן טמון היתרון בתלמידים החרדים שמורגלים גם בדרך החזרה והשינון.
מבדיקה מקיפה שערכנו אצל מורים במכוני לימוד החרדיים, עולה שיש נשירה בקרב תלמידים החרדיים. מה לדעתך הסיבה?
הסיבה היא, אומר אברהם משיח, שבלימודי חול בכלל ובלימודי אנגלית בפרט, צריך פשוט ללמוד את החומר כסדר. סדר הלימוד בנוי בצורה כרונולוגית, וחייבים רצף. שוב, הבעיה אצל חלק מהתלמידים החרדים נובעת בעיקר כי הגישה שלהם ללימוד האנגלית היא כמו לגמרא. בגמרא יש מגוון סוגיות וכל סוגיה זה יחידה נפרדת אבל לימוד אנגלית זה לא סוגיה שאם לא הבנת אז מחר יש סוגיה חדשה, אלא הכול בנוי על אתמול. תלמידים שמבינים את הגישה הזאת מצליחים לראות תוצאות מהירות יותר.
לדעתך, האם עדיף לימוד אנגלית מול מחשב, או בכיתה מול מורה?
באופן כללי יש שתי אפשרויות לימוד בבתי הספר לאנגלית: ישנם בתי ספר שהלימוד מתבצע בעיקר מול מחשב, שהתלמיד יושב ומתרגל את המילים מול מחשב, ורק אחת לשבועיים נפגשים בכיתה עם מורה כדי לחזור ולסכם את הלימוד, וישנם בתי ספר שהלימוד מתבצע כל הזמן עם כיתה פעילה אינטראקטיבית, שהמורה בכתה כל זמן הלימוד ומעביר ומשנן את החומר עם התלמידים.
לתלמיד החרדי וודאי שעדיף לימוד בכתה עם מורה, מכיון שלתלמיד אין הכרות בכלל עם החומר, ועל אחת כמה שקשה לקלוט ולהפנים את החומר בישיבה מול מחשב באופן עצמאי, זאת ביחס ביחס לכיתה שפעילה מאד ואנרגטית בזמן הלימוד. כמו-כן, תלמיד שאין לו מושג באנגלית יכול להיתקל בהרבה שאלות וחוסר הבנה במילים, וכשהוא מול מורה הוא שואל מיד ומקבל הסבר, ובעבודה מול מחשב השאלה מנקרת במוח ולא נותנת לדברים להיקלט. מה שכן הלימוד עם המחשב טוב כתוספת ללימוד בכיתה כמו לתרגל שיחות או מילים שכבר נלמדו.
אצל התלמיד החרדי ישנו חוסר בטחון בסיסי ביכולת שלו להתחיל לדבר פתאום שפה חדשה. כשאני מלמד כיתה ותוך כדי הלימוד אני מתרגל עם התלמידים כל הזמן את החומר הנלמד, והתלמידים מדברים ביניהם אנגלית, אז כל חומר שנלמד כבר אינו תיאוריה, הוא שפה מדוברת, וכך התלמידים נהפכים ל"דוברי אנגלית".
"ישנם תלמידים רבים שהשקיעו בלימודים ותוך 4-6 חודשים הם דוברי אנגלית, בלימוד של חודשים ספורים בצורה נכונה עם כתות אינטראקטיביות, יש להם יכולת לתקשר ולהביע את עצמם באנגלית בצורה טובה"
נקודה נוספת: כשחרדים באים ללמוד אנגלית בבתי הספר השונים לאנגלית, זה בדרך כלל לא בשביל לעבור מבחן בגרות, אלא כדי לדבר אנגלית בפועל, ולכן צריך לעבוד איתם יותר על דיבור פרקטי מעשי. זהו יתרון בולט בבית הספר "גייט", ששם המטרה היא דיבור.
"המורים מכירים את נפש התלמיד תלמידים שסיימו פשוט יודעים לדבר אנגלית, ואפילו המבוגרים שבהם שברו את כל התזות", אומר מנכ"ל קמ"ח הרב מרדכי פלדשטיין מניסיון אישי כתלמיד במכון. "הם עובדים על דיבור- כך שכאשר תצא לדבר עם הסביבה תדע מה להשיב".
"במכון גייט" התאימו את השיטה הבינלאומית במיוחד עבוד הציבור הדתי-חרדי, כך שגם מי שמעוניין לקדם את רמת האנגלית שלו, בלי להתפשר על ערכים - יוכל להינות מכל העולמות!
יש היום תנופה גדולה מאוד של התפתחות מקצועית בקרב החרדים והכרה כי השפה האנגלית היא כלי העבודה הנחוץ והבסיסי ביותר היום בעולם. הכשרה מקצועית ראויה וכישור השפה האנגלית הם המנוף היום לשפר את סיכויי ההעסקה, את איכות תחום העיסוק, את איכות ודרגת המשרה ובכלל את ההגשמה העצמית שניתן למצוא במקום העבודה. כאמור מגמות כלכליות, טכנולוגיות ותהליכי הגלובליזציה נותני משנה תוקף לעובדות אלה בעולם בכלל ובישראל בפרט.