רמי דוידאן, תושב מושב פטיש, התעורר בבוקר שמחת תורה ונערך לצאת להתפלל בבית הכנסת את תפילת החג לצד אמירת הקדיש לעילוי נשמת אביו שזהו יום פטירתו, אלא שאז החלו מאות האזעקות ומתקפת הפתע האכזרית של חמאס יצאה אל הפועל.
דוידאן קיבל שיחת טלפון מחבר שביקש ממנו לחלץ את בנו מירי המחבלים ומרגע זה רמי החל לחלץ מאות צעירים ואף לפגוש פנים אל פנים את מחבלי הנוח'בה של חמאס ולחץ מידיהם חטופה.
בריאיון מטלטל באולפן 'כיכר השבת' הוא חוזר לבוקר ההוא, לשעות של החילוץ, לימים שאחרי והסיוטים שלא עוזבים אותו והאמונה הגדולה. צפו בריאיון המלא.
קטעים מהריאיון
"אני לא רוצה שייקראו לי גיבור", פותח דוידאן את הריאיון, "אני ראיתי בזה כשליח, שליח". לדבריו: "יום שמחת תורה הוא יום מיוחד, זה היום של האזכרה של אבא שלי, אני מתארגן בבוקר ללכת לבית כנסת, אבל על הבוקר אלפי שיגורים ואנחנו רצים לממ"ד והטלפון שלי לא מפסיק לצלצל, אני עדיין לא מבין שזה אירוע חריג, חשבנו בעל הבית השתגע".
רמי מספר מה גרם לו לצאת לשטח האש: "כשאני בממ"ד הטלפון לא מפסיק לצלצל ואני מבין שהילדים צריכים עזרה, על הקו היה חבר טוב שלי, הוא מבקש ממני להביא את הבן שלו, אני אומר לו 'תשלח לי מיקום', אשתי אומרת לי שאני מטורף ואני טס להביא אותו הבייתה, אני לא יודע כלום.
"אבל כבר בכניסה למושב שלי אני פוגש אירוע ראשוני, אני רואה אופניים זרוקות ושואל את עצמי מי זורק אופניים יקרות ערך, אני רואה אצבעות, אני בטוח שזו תאונת דרכים.
"אני ממשיך ואני רואה טנדר עם עשן, מסקרן אותי, אלפי קסאמים ואני לא יודע מה יש, אני רואה בטנדר ארבעה אנשים ירויים, אני בטוח שזה חיסול חשבונות של בדואים, אבל ברקע אני שומע צרורות של יריות.
"כשאני מסתכל ימינה אני רואה טנדרים עם חיילים ואני שואל מה זה? הצבא עושה אימון בשמחת תורה? אבל כלום לא מתחבר לי".
לדבריו: "כשאני נוסע קילומטר אני רואה נחיל של ילדים רצים שצועקים לי 'תציל אותנו', אני לא מאמין להם בכלל, אבל אני מבין שיש אירוע אבל לא יודע מה האירוע, אני צועק להם 'בואו אליי', מעל 350 ילדים, מושיב אותם. מתקשר לחתן שלי שיביא את כל הרכבים ולהעמיס אותם למושב, וככה התחלתי להניע אירוע אחרי אירוע ועוד אירוע".
דוידאן מספר על הרגע שהבין את גודל האירוע: "כשאני נכנס להציל את בן, החילוץ הבא היה של בן שבשבילו יצאתי מהבית, כשאני פגשתי אותו הם לא יצאו חשבו שאני מחבל, אני מקבל אלפי הודעות ואני מבין שהאירוע גדול ממני".
אחד הרגעים הדרמטיים באותו בוקר היו כשרמי פגש את מחבלי חמאס פנים אל פנים כשישראלית חטופה בידיהם, אבל בדרכו שלו הוא מצליח לחץ אותה.
רמי משחזר: "זו הייתה עמית, עמית ביקש שאחלץ אותה ואני בכלל בחילוצים אחרים. כשהיא שלחה לי 'אני מתחננת שתציל אותי, אם תצליח להגיע אליי בבקשה'. אני מבין שהיא במצוקה ועוזב את כולם ונוסע לעמית, אני עוצר את הרכב ומפעיל הרבה חוכמת חיים, אמרתי לה 'אני מצפצף' ותגידי לי אם אני מתקרב, באחד המקומות אני שומע אותה 'תציל אותי'.
"אני ניגש לוואדי, אבל עמית כבר לא הייתה לבד, היא הייתה חטופה על ידי חמישה-שישה מחבלים. לא נכנסתי ללחץ, לא נבהלתי, הכנסתי את המילים שלי לפה שלהם והכל בערבית".
"הם שאלו אותי מי אני ואני עונה להם 'אבו ראמי'", משחזר רמי את הרגעים הדרמטיים, "אמרתי להם צריכים לברוח לשער בארי, אני אומר לו 'חכה רגע, תן לי את הילדה הזאת, אני אחכה לך עם הרכב בבארי', והוא מביא לי אותה, אני לוקח את עמית ומבין איפה הייתי, טסתי במהירות למעלה מ-100 קמ"ש בשטחים".
דוידאן משתף על אירוע בלתי נתפס: "כעסתי בהתחלה על כמה שוטרים שהם התחננו שאני אציל אותם, שוטרים מבקשים מרמי עזרה, הם לוקחים אותי, עולם לי לרכב, שאקח אותם לאופקים, ברחו מהאירוע, כשאני חוזר לשטח אני שואל 'איפה צה"ל?' אבין מבין שצה"ל לא ידעו על הצעירים האלו בשטח".
כשרמי חוזר למראות אליהן נחשף בזירות, הוא נשבר: "המראות קשים, מראות המלווים אותי, אני לא יכול למחוק את המראות האלו, מראות הכי קשים, מי מסוגל לעשות את הדברים האלה, לא הבנתי שמישהו מסוגל לעשות את הדברים האלה, מראות מאוד קשים".
דוידאן מוסיף בכאב גדול: "להגיד לך שאני אותו בן אדם? אני לא אותו בן אדם, אני עובר ימים קשים אבל אני יודע שאני מטופל בידיים מקצועיות ובזכותם אני עוד מחזיק את עצמי, לא קל לקחת כדורים קשים, לא קל להיזכר במראות האלה, אין לי שינה כי אני נזכר, אשתי אומרת שהיא ישנה עם מפלצת והיא צודקת, אני נזכר בהכל בלילה".
רמי משתף על רגע מיוחד שחווה בשנה האחרונה: "כשהגעתי להרצאה בניו יורק, ואני רואה תור שמחכים לברכה מרמי, לא הבנתי מה הם רוצים, שם הבנתי מה רמי עשה".
"אני רוצה לחזור להיות רמי של ערב שמחת תורה, רמי ששמח, אין לי את זה היום אין לי את הרגעים האלו", הוא מוסיף בכאב.
ברגע של אמונה גדולה הוא אומר: "אני מאמין שהקב"ה לא יזניח אותי, כמו שאני הייתי שליח שלו ונגעתי בשליחות שלו, הוא יגע בי, זה ייקח זמן".