כארבעה וחצי חודשים מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל,' השר יעקב מרגי, שר הרווחה ותושב הדרום, מתארח לריאיון מיוחד ב'כיכר השבת' ומדבר על הבוקר ההוא, הרגע שהבין את גודל האירוע והוזעק לקריה בתל אביב, שאלת האחריות, שחרור החטופים, האם ישראל צריכה ללכת לבחירות והנושא שנמצא במרכז הדיון: חוק הגיוס החדש. צפו בריאיון המלא.
קטעים מהריאיון
אנחנו פותחים עם הבשורה המרגשת של שחרור נשי החטופים בפעולה בצאית מרפיח: ,"אין ספק שזה סוקף את קומתנו, אבל זוכרים שיש יותר מ-130 חטופים שעדיין נמצאים באי ודאות, שמח על הבשורה של היום ומקווה שנתבשר עוד בשורות טובות בקרוב. הלחץ הצבאי, לצד המאמץ המדיני ומבצעים, עם סיעתא דשמיא גדולה, אפשר להגיע לעוד שחרור".
שעות ספורות לפני המבצע התכנסה הממשלה לישיבה משותפת עם הרמטכ"ל ובכירי מערכת הביטחון שהצליחו הלסתיר את המבצע: "זו הייתה גאווה, לראות שיש לנו מנהיגים שיודעים לשמור, הם לא נתנו לנו תחושה שהולך לקרות משהו גדול. לא הרגשנו שהולך להיות משהו גדול".
השר מרגי מתייחס לקמפיינים נגד ראש הממשלה נתניהו והממשלה כולה שלא איכפת להם מהחטופים: "אני ממזמן התנתקתי מכל הקמפיינים האלה, לא קורא אותם, יודע שזה בא מפוזיציה, חלק גדול מהעם כבר מבין שזה מגיע מפוזיציה ולא משנה מה נתניהו והממשלה יעשו, הם רוצים שהממשלה הזאת תעבור מהעולם, לא משנה איזה הישג ואיזו תוצאה".
"החטופים זה ערך עליון כמו הכרעת חמאס", מדגיש מרגי: "אין ספק שלוקחים פוזיציה פוליטית, מוצדקת או לא מוצדקת, ומכניסים את זה עם משפחות החטופים, זה מייצג משקולת לא נעימה. חלק גודל לא מזדהים כי מזהים את זה כקמפיין, חלק גדול מהעם מזהים את זה כמחאה פוליטית, לצערי הרב אני אומר את זה".
שר הרווחה מדגיש שלעולם הוא לא יצהיר מה הקו האדום שלו לעזקת לשחרור חטופים אך מדגיש שכל עסקה שתעבור את אישור קבינט המלחמה - הוא יתמוך בה בממשלה: "אם קבינט המלחמה והמורחב יביאו לממשלה מתווה שגורמי הביטחון יסבירו שמדינת ישראל יכולה לעמוד בו - אצביע בעדו. המבחן שלי הוא ביטחון ישראל ופיקוח נפש. אסמוך את ידי על מתווה שקבינט המלחמה אישר".
מרגי לא מתרגש מאיומים של בן גביר לפרוש מהממשלה אם תובא עסקה שלא מקובלת עליו: "אז הוא אמר, אני לא רואה את בן גביר מביא ממשלה אחרת לישראל ב'קום ועשה', אין לו ממשלה אחרת בכלל, איזו ממשלה אחרת יכולה להכיל את בן גביר מלבד הממשלה הזאת? לפעמים אנשים מדברים בשביל הבייס, לא צריך להתרגש".
על שאלת האחריות למתקפת הפתע אומר השר מרגי: "אין סמכות בלי אחריות, אם אתה בעל הסמכות אתה בעל האחריות, נתניהו אמר את זה בדרכים האחרות. לי יותר קל לומר את זה, זה במשמרת שלי, אני הממשלה, אני הריבון, צריך לקחת אחריות".
עם זאת, מרגי לא מוכן לשמוע על אופציה של בחירות בעת מלחמה: "הבוחר אמר את דברו, כרגע אנחנו במלחמה. מה רוצים האוייבים שלנו? שנתעסק בזה ולא בעיקר. העיקר היום זה הכרעת חמאס. בחירות עכשיו זה לתת עוד מתנה לאוייבי ישראל. זה לתת פרס לשונאי ואוייבי ישראל, אסור לנו".
מרגי גם לא מוכן לתמוך בקביעת תאריך לבחירות בהמשך: "קודם צריך לקבל החלטה על צורת הבדיקה, ועדת חקירה ממלכתית זה המינימום, שתחקור את כל הגורמים. מי שנותםן את המנדט לוועדת החקירה צריך לקצוב לה זמן, אפשר לתת לה מספר חודשים רב, עד שנה, לתת לה את כל הכלים ולבדוק את כל המערכות, כולם. כל עוד יש מלחמה לא צריך להיכנס לוועדות חקירה, גם לא של מבקר המדינה".
במבט לאחור, אחרי שנה של פילוג סביב רפורמת המשפט, מרגע עושה חשבון נפש פנימי: "אני חושב שזה שראינו את הפילוג והקרע בעם וחשבנו שזה לא נוגע אלינו, היינו בערב שמחת תורה על סף חורבן גדול של החברה הישראלית. היינו צריך לבוא ולומר 'סליחה, משוגעים רדו מהגג'. אכלנו את הבסיס המשותף שישבנו עליו. כל פשרה שהייתה על השולחן - כסיעת ש"ס דחפנו לשם".
אנחנו עוברים לדבר על הסוגיה הרגישה ביותר, חוק הגיוס: "מי שעניו בראשו יכל לשמוע את הצלילים כבר מתחילת המערכה, אין ספק שזה אירוע, אין ספק שהכלים שצרייכם להתמודד עם חוק הגיוס הם שונים מבעבר. כשאתה שומע את הכמות של הנופלים, כשאתה מבקר במחלקות השיקום - אתה מבין שצריך לעשות מעשה. הנושא בעול עם חברו - זה לא אימרה חלולה, היא משמעותית. יש צורך בחברה הישראלית לראות את החברה החרדית משתתפת במאמץ.
"עולם התורה לא מאוים כרגע על ידי הצבא ואין צורך כרגע לפגוע בלומד תורה אחד. בחברה החרדית יש פוטנציאל גדול מאוד לגיוס שלא ממוצא. הוא אינטרס של הצבא וגם של החברה החרדית. צריך לדעת לעשות את זה נכון.
"לצערי הרב הצבא לא קל לו לבוא לשחרר את האמירה של 'גיוס לכולם', הצבא צריך להקים אגף ייעודי במשרד הביטחון לגיוס אותם אנשים שלא לומדים תורה בחברה החרדית, יש כמות גדולה שתאמין לי זה יהיה רוויה לצבא והצבא לא כל כך מסוגל לקלוט את כולם.
"אפשר להביא חברי'ה צעירים, שזה אינטרס גם של החברה החרדית, אני רואה תוצרים חיוביים. אני מדבר על בחורים שחור לבן, אני לא מדבר על שבאבניקים. אם אתה תגיד לצבא שאתה מביא לו 600/700 כאלה בשנה, הוא יהיה מאוד מרוצה, ויש לנו את את זה. הצבא צריך לרצות ולגייס אותם ולדעת איך לגייס אותם".
"אני לא יכול להסביר, עם ההכרה בערך לימוד התורה, אני לא יכול לשכנע שום אמא שהבן שלה נמצא בחזית, שלא ישנה יום ולילה כבר כמה חודשים. אני לא יכול להסביר למה אותו נער חרדי לא מתגייס. החברה החרדית כבר לא מתמקדת בבני ברק או מאה שערים, הצבא יודע כמה אחוז לומדים וכמה אחוז לא לומדים".
אתה אומר לי תם העידן שכל אחד מקבל פטור כי הוא חרדי, שהצבא יפקח מי שלא לומד קחו אותו בכוח, אין משחק
"אני אומר לך כן, ואני נשען על גדולי ישראל".
על הסיכוי להעביר את המתווה בהנהגה הרוחנית חרדית: "אם אנחנו נבוא לגדולי ישראל ונגיד להם שאם נמשיך לאחוז מהכל בלא כלום - אנחנו מסכנים את עולם התורה כמו שאמר הרב שטיינמן".
על השאלה האם נפל האסימון שמה שהיה לא יהיה, הוא אומר: "אצלי כן, אצל חבריי? כן. אצל כולם? לא יודע, אני רואה את הריאיון של גולדקנופף ומצר על כך".