כשעה לאחר שנכנסו לקן הצרעות של המחבלים בשכונת שג'אעיה שבצפון רצועת עזה, אנחנו פוגשים בלידור, בחור צעיר שנלחם למעלה מחודשיים פנים אל פנים מול מחבלי חמאס שמפתיעים כשיוצאים מפירי המנהרות בשכונה. עד כה, חוסלו בשכונה למעלה מ-900 מחבלים.
לידו קצת הופתע מהחרדי שהסתובב בתוך שטח האש, הוא הכניס אותנו לעוד מבנה שהיה מטה של ארגון הטרור חמאס והפך כעת לחפ"ק צה"לי. הוא מבקש לדבר על האחדות בעם. ואומר לי: גם החרדים, אתם החרדים, הוכחתם מי אתם, ריגשתם אותנו. אני שואל אם הוא מוכן לדבר למצלמה, לידור משיב בחיוב: "אני רוצה להעביר את המסר של האחדות מתוך שטח האש".
קטעים מהריאיון עם הלוחם לידור
כמה זמן אתה פה?
"אנחנו פה קרוב לחודשיים".
לחימה קשה בשכונה הזו, מאות מחבלים מחוסלים. לצערינו לא מעט נופלים מלוחמי צה"ל
"נכון מאוד. גם בחטיבה שלנו נהרגו שניים. כואב אבל עושים את המשימה לשמור על הביטחון".
יש אתה הרגע הזה של החשש? המשפחה שמחכה, הגעגוע?
"כן. יש לי בבית אשה ויש לי בבית ילדה קטנה בת שנה. אשתי כל הזמן מציקה לי "תחזור, תחזור" אבל איך שאני נותן מעצמי - כולם נתנו מעצמם. לכולם יש אשה ומשפחות. גם אני צריך להיות חלק".
אנחנו נמצאים בעזה של מעלה. למטה יש עיר תחתית...
"נכון. גם בהם מטפלים. אסור להרחיב יותר מידי דברים שאני יודע אבל גם בהם מטפלים".
האמנת אם הייתי אומר לך לפני 3 או 4 חודשים שאני אפגוש אותך בתוך שג'אעיה?
"בערב הושענא רבה, הייתי במקווה האר"י. לא האמנתי שיום למחרת יקפיצו אותי למילואים".
ממקווה הארי לרצועת עזה...
"וואלה... ככה...".
עד כמה האחדות שאתה רואה מאז תחילת המלחמה משפיעה עליכם כאן בתוך שטח האש?
"אני מאוד שמח שפה רואים את הפרצוף האמיתי של החרדים. רואים כמה הם דואגים וכמה הם נותנים. אנחנו בעיקרון שוכנים בנתיבות ואתה רואה את כל האהבה של החרדים משאירים לנו מקווה פתוח כדי להתקלח 24 שעות בשבילנו, באים ומביאים לנו אוכל.
"בדיוק שבאנו להיכנס לעזה, הגענו מבארי, עוצרת אותנו אשה חרדית, אומרת לנו "תעצרו רגע", באמצע הכביש. מביאה לנו בקבוקי שתייה וחמישים שקל כדי לקנות בורקסים. הם מברכים אותנו. כשהם רואים אותנו הם מנופפים לנו אנחנו מרגישים מלכת אנגליה בכבישי נתיבות".
אתה אומר שאתם מרגישים ככה וזה מחמם את הלב לראות את זה
"זה הכי מחמם את הלב. אני מאמין בחרדים שהם תורמים בלימוד התורה שזה תורם לנו המון ואנחנו שליחים".