מאז בוקר השביעי באוקטובר, הוא - רס״ן א׳, נווט קרב בטייסת 105, התייצב בבסיס רמת דוד בצפון, יחד עם כל חבריו, מוכנים לכל משימת קרב כדי להשיב מלחמה מול מחבלי החמאס. עכשיו, כשהם נחושים לנצח במלחמה, הוא מתייצב לריאיון עם ישי כהן, היישר מהבסיס ממנו ממריאים מטוסי הקרב לעזה - ומספר על הלחימה, החימושים הכבדים, התקיפות שלא נראו בעבר, התחושות האישיות, ההתייצבות המלאה - בצל מחלוקות העבר וההתגייסות החרדית.
הריאיון המלא:
שלום א', אתה הנווט הקרבי הראשון שמתראיין לתקשורת החרדית...
"שמח על כך - הגיע הזמן".
אנחנו כמעט 40 יום לתוך מלחמה - מה תמונת המצב מנקודת מבטכם?
"לכל אורך הלחימה אנחנו בכמות תמרונים וסיוע בתקיפות משמעותיות, לכל תמרון יש אופי משלו. עכשיו אנחנו בסיוע צמוד לכל מה שהכוחות הקרקעיים צריכים מאיתנו בעזה - אנחנו זמינים לכל סוגי החימושים הנדרשים, המוטיבציה גבוהה - אנחנו פה".
אומרים לנו ששום דבר במבצע הזה לא דומה למה שהיה בעבר - מבחינת חיל האוויר, עד כמה זה מתכתב עם המציאות בתפקיד שלך בתוך החיל?
"כן זה מורגש משמעותית. כשהגענו לפה בשבת שמחת תורה, גם כמות התקיפות, גם כמות החימושים שכל מטוס נושא, יש פה לא מעט חימושים וגיחות, ארבעה או חמישה טון לגיחה זה משהו חסר תקדים לסבבים שהיו בעבר בעזה. גם שיתופי הפעולה עם הכוחות הקרקעיים נעשים בלוח זמנים יחסית קצרים - לפעמים רק אחרי התקיפה אחנו יודעים איפה עזרנו ולאיזה כוח. ובעיקר, הכמויות והמטרות שאנחנו תוקפים הם בסדרי גודל משמעותיים יותר מהעבר".
מדברים הרבה על שיתופי פעולה בין כוחות האוויר והקרקע, ולפעמים אנחנו שומעים על הפצצות קרובות יחסית לכוחות הקרקעיים. איך עובד שיתוף הפעולה הזה?
"אנחנו מקבלים מטרות. עושים את הבקרות לטווחי הבטיחות לפי החימוש ואופי המטרות שאנחנו תוקפים. ברצף הזה יש כוחות בשטח שיודעים לסמן את המטרות המדויקות.
"יש מג"דים בשטח שיודעים לסמן מטרות מדויקות. כל המידע עובר לקריה, למטה המרכזי של חיל האוויר, שם עושים את הבקרות ובודקים את התיאום בין הכוחות, ויודעים באיזה מרחק להיות מהחימושים שלנו.
"אנחנו בודקים בשבע עיניים את כל נקודות הציון ובודקים שאין טעויות חלילה והכל מדויק כדי לא לפגוע בכוחותינו, היות וטעות שלנו יכולה להיות הרת אסון ואילו כל תקיפה יעילה מאוד ויש הרבה עבודה כדי לדעת שהעבודה שלנו מדויקת".
על איזה סדר גודל של טיסות אנחנו מדברים, כמה גיחות לטייס ביום?
"זה משתנה בין הימים, אבל יש ימים של ארבע גיחות לטייס ונווט ויש ימים חלשים יותר של שתיים או שלוש גיחות".
בבוקר שמחת תורה, איפה היית?
"האמת שהייתי עם ההורים בבית הכנסת - המתפללים הסתכלו עלי, מה אתה עושה פה... האמת שבאותו בוקר באמת צלצלו מהבסיס וגייסו אותנו, יצאתי לבסיס והתחלתי להבין באותן שעות את סדר הגודל לפי התדריכים של הקצינים. כבר אז הבנו שהאירוע בסדר גודל אחר לגמרי - חריג מהעבר".
מתי הפעם הבאה שראית את הבית?
"לפחות שבועיים אחרי תחילת המערכה, היינו ברצף פעילות מאוד מוגבר, עוד לא ידענו לאן זה הולך להתפתח, היינו מאוד דרוכים, הדריכות קיימת וכעת זה יותר מסודר".
האם יש הרגשה של נקמה, בתוך כל הפעילות?
"לכל אחד יש את הרגשות האישיים שלו והתחושות, יש פה לוחמים שאחים שלהם נמצאים בעזה, אבל כשמגיעים למכונת המלחמה - מתנתקים מהרגשות. אם מגיעים עם חימושים כבדים של ארבעה או חמישה טון, אסור להיות מוסח מכל מיני תחושות, זה לא קל אנחנו אנושיים אבל יש נהלים ולפיהם אנחנו פועלים".
אחר כך כשאתה חוזר לבסיס, אתה נכנס ל'טלגרם' לראות את התוצאות?
"כן כן, אני נכנס להסתכל, זה נותן סיפוק גדול לראות את התוצאה של החימוש וגם סגירת המעגל לדבר עם תא השליטה למי עזרת ואיך עזרת, יש סיפוק גדול".
הזכרת את ההבדלים במבצע הזה לעומת סבבי לחימה קודמים, אולי אחד ההבדלים הבולטים הוא היעדר נוהל הקש בגג?
"נכון, זה חלק מעליית המדרגה. יצאנו פה למלחמה, יש פה כמויות חימוש גדולות, ובזה צריך להשתמש כדי לסכל מחבלים של חמאס ולא כדי לעשות הקש בגג. יש פה חימוש לצורך הקרב.
אני כבר כמה שעות בתוך הבסיס, ויש תחושה קצת של ניתוק בין מה ששומעים בחודשים האחרונים על פריווילגים וקיבוצניקים, ואילו כעת אני רואה פה לא מעט חובשי כיפה - יש פער גדול בין מה שרואים כאן לבין מה שמוצג בתקשורת...
"אכן, אני אגיד בצורה עדינה, שלא כל מה שמוצג בחוץ זו המציאות. יש פה מגוון בטייסת, תמהיל איכותי מאוד של כל קבוצות האוכלוסייה, דתיים, חילונים, קיבוצניקים, עירוניים ומושבניקים, כל העדות, כל הצבעים, הכל".
ומה עובר לך בראש שאתה נמצא כאן בחודשים האחרונים ובחוץ משדרים שזה עולם אחר...
"בסוף אני יודע את האמת ומי האנשים שנמצאים פה, וגם אם מנסים להציג בתקשורת תמונה מסוימת אנחנו יודעים מי אנחנו".
מן הסתם ראית את הסרטון שהתפרסם על טייס הקרב ששואל את הלוחם בקרקע... תומך רפורמה או מתנגד רפורמה... אני יכול להעריך שאתה מהציונות הדתית לפי מה שאמרת אבל השאלה מה עובר לך בראש כשאתה רואה את הסרטונים האלו?
"מה שאני יכול להגיד על זה, שבשביעי לאוקטובר כולם התייצבו בלי יוצא מהכלל בשעה של התדריך וכל הזמן הייתי בטוח שזה מה שיקרה, שכל אחד מאנשי הטייסת יתייצב ויגן על המדינה בלי קשר למי מצביעים באזרחות.
"אנחנו חודש ויותר לתוך הלחימה, מהרגע הראשון לא היתה פה שום דילמה, שום חילוקי דעות וכולנו מאוחדים".
לסיום, כנווט קרב, כאיש צבא, אתה רואה את ההתגייסות החרדית אלו שרוצים להתגייס ולסייע ללוחמים, איך זה מנקודת המבט שלך?
"בהקשר הזה, אני אספר אנקדוטה, בתחילת הלחימה היינו צריכים לישון בחדרים ממוגנים שאין בהם מזוזות, סגן מפקד הטייסת ארגן והגיע לכאן בחור חרדי מירושלים, הוא ראה שהיה חסר מזוזות, כשיצאתי הביתה אספתי ממנו תרומות לשתי מזוזות לטייסת.
"אני שמח לראות את ההשתלבות החרדית, בלחימה ובחקלאות ובכל התחומים, ממש מרחיב את הלב".
הרמטכ"ל אמר שחיל האוויר לא השתמש אפילו בחצי מהכוח שלו... האם אתם ערוכים גם לחזית נוספת?
"אנחנו ערוכים ומוכנים לכל התפתחות ולכל גזרה לאן שיצטרכו".
מה נאחל לך?
"שננצח במלחמה ונישאר מאוחדים גם לא בעתות המלחמה".