אם אתם רוצים להעתיק קבצים למחשב, להתקין אפליקציה חדשה או רק לוודא על כמה אחוזים עומדת הסוללה, ודאי תזהו את בקשת המכשיר: טוען...אנא המתן... ולצידה את הסמן האופקי שמצביע על תהליך הטעינה. בזכות אותו סמן, אתם גם יודעים מתי תסתיים הטעינה ואם תוכלו להכין כבר חביתה על הדרך.
"בכל יום, אנחנו נדרשים להמתין לכל מיני תהליכים שיקרו" כתב מעצב הממשקים בוב סטאל במאמר למגזין "עולם המחשב", 1986. "הבעיה המרכזית היא הקושי שלנו להתמודד עם ההמתנה".
בעבר, המחשבים הציגו ביצועים אטיים ומאכזבים, שהקשו על המשתמשים לעלות על הסיבות ש"תוקעות" את המחשב.
הצטרפותו של "סרגל הטעינה" סימן את תחילתה של מהפכה: מטרתו של הסרגל להקל על התסכול המתמשך באמצעות מעקב אחר התהליך שעובר על המעבד 'אי שם' במעמקי המחשב.
בתחילת שנות השמונים, נשמעו קולות בעולם הטכנולוגיה, לייצר מחשבים ידידותיים יותר למשתמש. בשנת 1985, במהלך כנס שעסק ביחסי מחשב-אנשים, סטודנט בשם בראד א' מאיירס הציג את פרויקט הגמר שלו: "סרגל שמודד אחוזי התקדמות".
"הייתה לי תחושה שסרגל כזה יכול להיות שימושי וחשוב, ולא נעשה בו מספיק שימוש" אומר מאיירס היום לכתב הניו-יורק טיימס. הוא טוען כי סרגל הטעינה גורם לאנשים להיות פחות לחוצים ומודאגים ואפילו מסייע להפחית חרדה בזמן העבודה.
כדי להוכיח זאת, ערך מאיירס מחקר, בו ביקש מ-48 סטודנטים להריץ חיפוש במסד הנתונים במחשב. לחלק מחברי הקבוצה הופיע על צג המחשב סרגל טעינה ולחלקם לא (הסרגל הורכב מרצף של נקודות שהתמלאו אופקית משמאל לימין, כמו מדחום גדול ששוכב על צידו). לאחר מכן, התבקשו הסטודנטים לדרג את חווית המשתמש שלהם.
86% ממשתתפי המחקר היו בעד סרגל הטעינה. "לאנשים לא היה אכפת כל כך אם הסרגל לא היה מדויק" אמר מאיירס, "בכל מקרה, הם העדיפו שהוא יוצג, מאשר מסך ריק".
מאז שנות השמונים, הוצעו סוגים שונים של 'מחווני תהליך' - מבוססי שמע או אפילו מישוש, אך תמיד נשמר אצלם עיצוב התבנית המאוזנת. כיום, סרגלי הטעינה כוללים שלל עיצובים חדישים, כמו לדוגמה, צבעים מהבהבים, או כדורים מונפשים שמחליקים מצד אחד לשני.
לדברי המדען כריס האריסון, האפקטים הללו עובדים היטב על המוח, והסיבה לכך פשוטה: אנשים שונאים להביט במצב סטטי. הם חייבים לראות תנועה מול העיניים. ההסבר המדעי גורם להאריסון לגחך: "האם אנשים רוצים לדעת את האמת, או מעדיפים את הרוגע והנוחות?".
מה שגורם לנו לתהות: האם סרגל הטעינה גורם לנו להיות יעילים יותר או שהוא רק סוג של טריק שעוזר לנו להעביר את הזמן?
אב הטיפוס הראשוני של סרגל הטעינה, הוא טבלת מעקב על דף, שהוצגה בתחילת המאה ה-20 ונחשבה אז לחידוש גדול. ב-1923, אחד מחלוצי התוכנה, וולטר פולקוב, אמר כי הטבלה היא "ביטוי לאינסופיות של משך חיי האדם". את ההצהרה הגרנדיוזית הוא מסביר בכך שסרגל הטעינה הוא צורך אנושי. "הסרגל הוא גם אנושי וגם מוסרי; מאחר והוא מכחיד כל קונפליקט המתעורר בין העובד להנהלה, מקדם את המימוש המלא לכוח היצירה באדם ומאזן את מערכת היחסים בין האדם לעבודה".
הדברים המשכנעים של פולקוב, נאמרו בתקופה בה המחשב שימש לעבודה בלבד (היו זמנים...). אולם הם רלוונטיים עכשיו אפילו יותר, כש-"מאוזנת" זה בערך הדבר האחרון שאפשר לומר על מערכת היחסים בין האדם למחשב.
