השואה אמנם תמה לפני עשרות שנים, העולם הכריז 'לעולם לא עוד', אולם האיבה והשנאה כלפי העם היהודי לא תמו, האנטישמיות המשיכה לחלחל, והיא סוחפת אחריה לא מעט צעירים, גם בימינו אנו.
אחד המקומות בהם ניתן להתבטא בצורה אנטישמית כמעט חופשית, הוא ברשת האינטרנט, שם, ניתן לכתוב ש'היהודים הם שטן', ש'היטלר עשה מעשים אצילים', כאשר כמעט ואין מנגנון ביקורתי נגד התופעה.
עם התפתחות הרשת החברתית, ועם הנהירה ההמונית אליה, אותרו יותר ויותר מקרים של אנטישמיות בפייסבוק, לעיתים מדובר בצעירים, שפותחים עמוד 'פייסבוק' המביע תמיכה בהיטלר, במקרים אחרים, מדובר באירופאים משכילים המביעים תמיכה במעשי הנאצים.
יום השואה והגבורה, פרויקט מיוחד:
- מעפר קומי - החסידויות שהתחילו מאפס לאחר השואה
- "מצעד החיים" השנתי - צועדים, כדי שלא לשכוח
- הרב לאו על יום השואה: "הגיע הזמן לחיות ביחד"
דפי פייסבוק שהביעו תמיכה בהיטלר, אמנם הוסרו לא פעם מהרשת, אך הצעד לא מנע מאותם צעירים הדוגלים במעשיו של היטלר, לחזור ולהביע בו תמיכה שוב באמצעות הרשת.
משפט כמו "אני מאמינה באדולף היטלר, המנהיג האלמותי של הגזע שלנו" זכה ל-62 לייקים, כאשר כמעט לא היה אחד שקם ומחה כנגד מפרסמת המשפט.
בניגוד להערכה כי רק פלסטינים עומדים מאחורי אנטישמיות ברשת, ניתן לראות תופעות קלאסיות של אנטישמיות המגיעים ממדינות שונות, חלקן אף מאירופה.
עידו דניאל, סטודנט בן 25, הוא אחד הישראלים שנלחם בתופעה ברשת, ובדרכים שונות אף מצליח להסיר תכנים אנטישמיים כאלה ואחרים מרשת האינטרנט.
בראיון לאתר mako סיפר עידו דניאל: "בהתחלה נקטתי יותר פעולות הידברות והסברה".
"לפני שנתיים, באמצע שיטוט סתמי בפייסבוק, נתקלתי לראשונה בתופעה כשגיליתי במקרה עמוד אנטישמי, שנכנסו אליו צעירים בני 15. נער אחד כתב שם קבל עם ופייסבוק 'אני אוהב את היטלר'. הייתי בשוק. התחלתי לדבר איתם, כתבתי להם בצורה הכי ישירה 'חבר'ה, למה אתם כותבים את זה? אתם יודעים משהו על היטלר, אתם יודעים משהו על היהודים? מי הכניס לכם כאלה דברים לראש?' הם לא ממש ענו לי, כי כנראה הם לא באמת ידעו מה להגיד".
"אבל לא עברו 10 דקות" סיפר דניאל "והיה שם מישהו אחר, מבוגר, ששיבח את הילדים האלה ואמר להם כמה שזה טוב שהם לומדים לשנוא את היהודים מגיל צעיר. ניסיתי לדבר איתו, להגיד לו שזה לא בסדר, אבל כלום לא עזר".
דניאל מספר כי נכנס לאובססיביות לנושא: "ראיתי שהם פשוט צצים כמו פטריות אחרי הגשם"
"what Israe" הוא ארגון ישראלי שמנסה לשקם את התדמית של ישראל בקרב צעירים בעולם, במסגרת ההתארגנות הזו, פועל דניאל, שמספר כי הנושא כואב לו עד מאוד.
לפי נתוני הליגה נגד השמצה, קיימים מעל 10 אלף אתרים המכילים תכנים אנטישמיים.
בכנס שנערך בעבר, בנושא "שנאה באינטרנט", בו השתתפו נציגי ממשל מארה"ב וישראל, דנו הגורמים בדרכי המאבק באנטישמיות המתחוללת ברשת האינטרנט.
כריסטופר וולף, יו"ר כוח המשימה של הליגה נגד השמצה באינטרנט אמר באירוע: "המצב באינטרנט הוא ממש קריסטל-נאכט (ליל הבדולח) וירטואלי. בשנות השלושים של המאה הקודמת, רסיסי הזכוכית היו העדות לכל השנאה שקיימת. השנאה הקיימת באינטרנט אולי לא גלויה כל כך לעוברים ושווים אבל טמון בה אותו פוטנציאל לאלימות".
"לצעירים חסרות מיומנויות אנליטיות המאפשרות להם לסנן אתרי שנאה. עלינו לחנך אותם כדי שיידעו איך לעבד את הדברים שבהם הם נתקלים באינטרנט" אמר וולף.
וולף קרא לספקי האינטרנט להדק את הסינון על תכנים אנטישמיים: "אם ספקי שירותי אינטרנט משקיעים כל כך הרבה מאמצים כדי לסלק תכנים מגונים מהאינטרנט, הם בהחלט יכולים לפעול גם לסילוק השנאה מהרשת".
"הגליל" הוא אתר אינטרנט שהוקם בעבר, וכיום כבר לא פעיל, הוא מבין אתרי האינטרנט הראשונים ששמו להם למטרה להילחם בתופעת האנטישמיות ושנאת היהודים ברשת.
מאחורי האתר שהיווה רשת תקשורת בין יהודים מישראל ומגרמניה, עמד דוד גל, שצוטט באתר כאומר: "המניע הבסיסי שלנו היה לנצל את האינטרנט לתקשורת בין יהודים וגם לעיסוק בנושאים יהודיים".
אחד המניעים שהוביל להקמת האתר שכאמור לא פעיל כיום, היה דווקא רצח רבין, וההסתה שהתגברה לאחר הרצח. "אם האנטישמים תוקפים את שרון כ'אדולף שרון' ברור שעלינו להגן עליו, גם אם איננו מסכימים עם דרכו הפוליטית. כמונו כאופוזיציה הישראלית הפנימית, שבגרמניה אוהבים להשתמש בה כ'עדי מדינה'. אין עוד ישראלי שמקבל הד גדול בעתונות הגרמנית, בכל הקשת הפוליטית, כמו אורי אבנרי. אמירות על ישראל, שעלולות להישמע אנטישמיות, מובאות לרוב כציטוט מדברי ישראלים או יהודים" נכתב לפני שנים באתר.
כאמור, מאז ועד היום, התופעה התרחבה, ומצאה לה כר נרחב ברשתות החברתיות. כאשר פיתרון ממשי עד כה לא מונח על השולחן.
אחת האופציות שעומדות לפתחם של הגולשים ברשתות החברתיות, יוטיוב, פייסבוק וכ"ו, היא לדווח על התכנים כתכנים שליליים. לרוב, לאחר שמתקבלות מספר תלונות, הרשת מסירה את העמוד.
- צפו בתיעוד: ערב יום השואה: חרדים מבקרים ב'יד ושם'