בסקר חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסם היום (שני), נבחנו 90 מדדים שונים ב-18 הערים הגדולות בישראל, במטרה לדרג אותן לפי איכות החיים. הסקר מעניק להרצליה את הציון הגבוה ביותר, ומכתיר אותה כעיר עם תנאי החיים הטובים ביותר.
ההישג של הרצליה בולט במיוחד לאור העובדה שהיא עקפה את כפר סבא, אשר שלטה בפסגה בשנים קודמות. כפר סבא, אשר עדיין נחשבת לעיר אטרקטיבית עם איכות חיים גבוהה, יורדת למקום השני בדירוג.
ההצלחה של הרצליה נובעת משילוב של גורמים, וביניהם הכנסה חציונית גבוהה, צפיפות דיור נמוכה, שביעות רצון גבוהה של התושבים מהחיים, רמות גבוהות של אמון בזולת, ותחושת מסוגלות גבוהה בקרב תושבי העיר.
אבל, האם באמת הכל ורוד בהרצליה? הסקר, למרות היותו מקיף, מתבסס על נתונים כמותיים בלבד. הוא לא לוקח בחשבון גורמים סובייקטיביים וחשובים כמו אווירה קהילתית, נגישות לתרבות ופנאי, וקירבה לטבע. יתרה מכך, הוא לא מתייחס לפערים החברתיים והכלכליים שקיימים בתוך כל עיר, וגם בהרצליה.
אז איפה באמת טוב לחיות בישראל? התשובה מורכבת ותלויה בהעדפות האישיות של כל אדם. למרות שהרצליה מובילה בדירוג, ערים אחרות מצטיינות בתחומים ספציפיים. כפר סבא מתהדרת בתוחלת חיים ארוכה, שביעות רצון גבוהה מאזור המגורים, רמת חינוך גבוהה ותחושת הערכה גבוהה מהמשפחה. בית שמש, המצטרפת החדשה לצמרת, מציגה שיפור משמעותי באיכות החיים עם דגש על בריאות ושביעות רצון מהדירה.
בקצה השני של הטבלה נמצאות תל אביב-יפו ובת ים, שמתקשות להתחרות בערים המובילות. תל אביב-יפו, למרות היותה המרכז התוסס של ישראל, סובלת מיוקר מחיה, צפיפות ותנועה כבדה. בת ים מתמודדת עם אתגרים דומים, אך מציגה שיפור בתחומים כמו אמון במערכת המשפט ושביעות רצון מהתחבורה הציבורית.
הטבלה הבאה מציגה את הדירוג המלא של 18 הערים הגדולות בישראל לפי איכות החיים, כפי שנמדדו בסקר הלמ"ס:
העיר בני ברק: ב-2023 הצטרפה לקבוצת הערים עם ציון כולל בינוני במדדי איכות חיים. העיר מובילה באחוז הנמוך ביותר של עודף משקל בכיתות א' ו-ז', בשיעור ההצבעה הגבוה ביותר בבחירות לכנסת ה-25, בציפיות גבוהות לעתיד, באחוז המעורבים בפעילות התנדבותית ובתחושת ביטחון גבוהה בסביבה מקוונת.
העיר אשדוד מובילה באחוז התושבים החשים ביטחון בשעות החשכה, באחוז הנמוך ביותר של משקי בית המשלמים עבור דיור 30% או יותר מההכנסה הכספית נטו. בנוסף, אשדוד מצטיינת באחוז גבוה של פסולת שהועברה למִחזור ובנגישות טובה למחשבים.
לצורך המחקר הלמ"ס קבע 57 מדדים שונים שנבדקו לצורך השוואה בין 18 ערים גדולות בישראל, המחולקים לתשעה תחומים:
איכות התעסוקה: שיעור התעסוקה, הכנסה חציונית, שביעות רצון מעבודה, מועסקים המרוצים מההכנסה מהעבודה, מועסקים שתפקידם מאפשר קידום בעבודה.
ביטחון אישי: תחושת ביטחון ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה, הרוגים ופצועים קשה בתאונות דרכים, הולכי רגל הרוגים ופצועים קשה בתאונות דרכים.\
בריאות: תוחלת חיים, עודף משקל בקרב ילדים בכיתה א', עודף משקל בקרב ילדים בכיתה ז', אמון במערכת הבריאות, הערכה עצמית של בריאות.
דיור ותשתיות: משקי הבית המשלמים עבור דיור 30% או יותר מההכנסה הכספית נטו, משקי הבית המשלמים עבור דיור בבעלות 30% או יותר מההכנסה הכספית נטו, צפיפות דיור, שביעות רצון מאזור המגורים, שביעות רצון מהדירה, שביעות רצון מהתחבורה הציבורית באזור המגורים, עלות שירותי דיור לחודש, דיור בר-השגה.
חינוך, השכלה וכישורים: שיעורי למידה בגילי 17-15, שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב בני 26.
מעורבות אזרחית וממשל: אמון במערכת המשפט, שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה-25.
סביבה: פסולת שהועברה למחזור – פסולת ביתית, מסחרית וגזם, שביעות רצון מפארקים ומשטחים ירוקים באזור המגורים, איכות מי השתייה, חשיפה למזהמי אוויר.
רווחה אישית וחברתית: שביעות רצון מהחיים, ציפיות ביחס לעתיד, תחושת יכולת להתמודד עם בעיות, אמון כללי (ביטחון בזולת), תחושת הערכה מבני המשפחה.
רמת חיים חומרית: שביעות רצון מהמצב הכלכלי, הכנסה כלכלית לנפש סטנדרטית (מחירים קבועים), הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית (מחירים קבועים). פנאי, תרבות וקהילה: שביעות רצון מהאיזון בין עבודה לתחומי חיים אחרים, מעורבים בפעילות התנדבותית. טכנולוגיות המידע: נגישות למחשב, שימוש באינטרנט, שימוש בשירותי ממשל מקוונים.
ועוד.