האגדה מספרת שבמשך כל ימי החורף של שנת 1934 אכלו תושבי יפו בוטנים משקים מלאי כל טוב שהגיעו אל החוף. ומהיכן השקים הגיעו? מספינת המטען המצרית 'בילביס' שבלילה אחד סוער במיוחד נסחפה וטבעה מול חופי תל אביב יפו במרחק כמה עשרות מטרים מהחוף. רב החובל והספנים הצליחו לברוח, אך הסחורה טבעה ובחלקה נסחפה אל החוף לשמחת התושבים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כעת אחרי תקופה ארוכה בה יחידת הצלילה בה אני חלק לא צללו יחד, הוחלט להרטיב זימים ולהתחיל לחזור לכשירות בתפקידינו כיחידה שאמונה על חיפוש ואיתור במתווי מים ואולי אנחנו נצליח למצוא את הבוטנים האבודים.
צללנו. בוטנים לא מצאנו וגם לא נעלים, רק אוסף של צמיגים ישנים בקרקעית הים וכן, גם שאריות מרשימות של ספינת הדואר שהובילה מטען ואין סוף בעלי חיים ימיים מרשימים בהם דג קוצני ורעיל אך טעים וכשר וגם 2 חתולי ים מיוחדים שאת התיעוד שלהם ניתן לראות בסרטון הפותח.
חוף העליה ביפו מהווה שמורת טבע ימית היחידה במרכז הארץ. זהו חוף ייחודי שנמצא בתוך שונית סלעים המקיפה את רובו מה שגורם לו להיות כמעין מפרץ נוח, שסביבותיו יש משטחים של ריף וטבלת גידור המהוות בתי גידול ליצורים ימיים. מתקני החוף עצמו מסודרים ותקינים עם חניה במחיר של חניה עירונית. החיסרון היחיד המונע מאנשים להגיע לשם היא שהות מרובה של בני דודינו ומקרים רבים של פריצות לרכבים.
אנחנו צללנו פעמיים. בפעם הראשונה אימון ניווט וחיפוש באמצעות סקוטר - מנוע תת ימי אשר יכול לסחוב אתכם מתחת המים למרחק רב במהירות של כ-10 קילומטר. זה אפקטיבי לסקירת שטחים נרחבים כאשר הראות טובה. כך שאנחנו צללנו הלוך ושוב ע"פ נקודות ציון לאורך חוף העליה. זה מעט יותר מסובך ממה שזה נשמע כי מתחת המים צריך להתמודד עם כמה דברים במקביל, גם עם העמקה, גם עם ניווט בלי לעלות ותוך כדי זה גם לסחוב מצוף סימון שיראו היכן אנחנו ממוקמים.
איך יודעים להגיע לנקודה ספציפית? ע"פ מצפן. לוקחים את נקודת הציון מראש, ודואגים לשחות לשם באזימות ישר. במקביל, רואים את העומק ע"פ השעון וכן ע"פ דפוסי החול שיצרו הגלים על קרקעית הים.
לאחר מכן חזרנו אל החוף, החלפנו מיכלים (לא נכנסים למים עם מיכל חצי מלא), בדיקת בני זוג, תדריך צלילה ובטיחות ונכנסנו שוב לטילוף קצר (ציפה על הגב ושימוש ברגלים) למרחק כ-100 מטר מהחוף. זה השלב שירדנו לצלילה ימינה לכיוון הספינה. די מיד ראינו חלקים מפוזרים של הספינה ולצערנו גם פסולת תת ימית כגון צמיגים ואובייקטים שונים.
ממשיכים בין ובתוך הריף עד הגיענו למשטח רחב ובו כל גוף הספינה המפורק. לידם יש את המדחף בעומק של כעשרה מטרים. זה די מרשים. על הדרך ראינו גם המון דגה, חשופיות וגם דגי בטאים. שזה סוג כריש שטוח ומרשים מאוד.
סיימנו את הצלילה. איחלנו מזל טוב לשילה בן חמו מישיבת חברון שמתחתן בע"ה בקרוב ואנו מתפללים שיצא לנו להמשיך לצלול ולהנות מעולמו הנפלא של בורא עולם רק בנסיבות טובות.
