"יש לי חבר מהקיבוץ, חבר בכיתת הכוננות, שביקש שנבוא לסייע בפרויקט 360 שהם עושים להנציח את המקום, רגע לפני שהם מפרקים את הבתים ובונים הכל מחדש", מספר הצלם שניאור נבון בשיחה עם 'כיכר השבת'.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
"הגענו כמה אברכים חב"דיים – שזה אגב שילוב מעניין בין תושבי קיבוץ מהצד השמאלי של המפה, לבין חבר'ה עם זקנים – ועשינו שם סיור 360 ברחבי הקיבוץ, מלמטה ומרחפן".
נבון מספר קצת איך נראתה העבודה: "לכולבו – בו התרחש קרב יריות - הצלחנו להיכנס רק עם רחפן מיוחד. רחפן כזה שהצבא משתמש במקומות צרים שהוא צריך לתעד.
"בין היתר בצילומים, עשינו שחזור של אדם שהגיע לחלץ מהדלת האחורית אישה סיעודית ובכך הציל את חייה. לאחר סיום יום העבודה, החלטתי לעשות תיעודיים מקרוב של החיים שנגדעו".
נבון משתף: "זוהי חוויה לא פשוטה. לא פשוט להיכנס לממ"ד ולדעת שכאן על המקום הזה, נרצחה אישה. או ללכת לממ"ד אחר, לראות משם את האופניים בחוץ ולדעת שהמשפחה הזאת נמחקה על כל יושביה. המזכרות הקטנות, הספרים שנשארו, המשקפיים, כל אלה מספרים לך בעדות אילמת את אשר אירע כאן.
"ולצד הזוועות, יש את סיפורי האור. נכנסנו לבית של רבש"צ הקיבוץ, שחזרנו מה שהיה שם. הוא זיהה את המחבלים, יצא עם אקדח, הבין את האירוע וחזר להביא נשק ארוך. הכניס את כל המשפחה לממ"ד ועל אף שהמחבלים הפכו את הבית שלו למעין מפקדה שלהם – הצליחו לחסל אותם ובכך הוא ובני משפחתו ניצלו. פגשנו עוד כמה אנשים שאומנם בני משפחותיהם נרצחו למנגינת לב, אך הם ב"ה הצליחו להינצל".
איך זה לעבוד באווירת מלחמה, קילומטר מהגבול?
"במקביל לעבודת השחזור וצילום התמונות, כל הזמן נשמעו פיצוצים ברקע. מסוקי קרב, פטריות עשן, מלחמה, אבל מתרגלים. עושים את העבודה בתוך המציאות הזאת".
והריח?
"כן. ריח של מוות. המראות האלה מלוות אותך אחר כך, אבל המסר שניסיתי להעביר זה מה היה שם מבחינה אנושית. המגבת שתלויה, הבושם והמשקפיים. מקווים מהחורבן הזה לראות את הגאולה".
בקיבוץ נרצחו 16 אנשים, הי"ד. התפללו לעילוי נשמתם של הנרצחים, וגאולתו של יבדל"א שלמה מנצור מהשבי.
