אחרי שסוף השבוע היה כל כך מוצלח וטוב, מגיע יום ראשון – שהוא, כשמו כן הוא, הראשון שמיד לאחר השבת, והורס את כל הטוב והיופי שהיה לנו בשבת. לא פלא שליום ראשון אין משרד יחסי ציבור טובים. אף אחד לא מתעסק איתו. אנשים מעדיפים פשוט 'להעביר' את היום הזה, שיחלוף איכשהו ויגיע יום שני הטוב.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אבל באמת, מה הרעיון שעומד מאחורי העובדה שרבים מאתנו לא אוהבים את יום ראשון, לא שיבוא וכשכבר בא מחכים שיחלוף.
דווקא עכשיו, בסוף השבוע, כשאנחנו במצב רוח טוב, בואו למסע קצר. נבין את היום הזה לעומק, מי יודע, אולי עוד נאהב אותו? ששש... אל תגידו את זה בקול כרגע.
התסמינים
ממנוחה לפעולה: יום ראשון מגיע אחרי שבת שבה נחנו מכל טרדות השבוע. ברגע שהוא מתקרב הוא גורם לנו לחזור לשגרה. לא לכולנו החזרה לשגרה היא בשורה טובה. היה לנו טוב בשבת מנוחה.
העבודה שלא מתאימה: ייתכן מאוד שמקום העבודה אינו מתאים לנו ולכן עצם המחשבה על החזרה אליו – מעלה לנו תחושות בלתי רצויות.
מטלות שנערמות: ייתכן כי המטלות הרבות העומדות לפתחנו הן שמרתיעות אותנו מהיום הזה ולכן אנחנו חוששים מבואו. לא הספקנו בסוף השבוע לסיים עם המשימות ולכן הן נשארו לתחילת השבוע.
הנשמה היתרה עזבה: וכמובן, הטענה הניצחת: הנשמה היתרה שלנו משבת עזבה ואנחנו חשים את חסרונה על בשרנו במוחשיות.
עצות מעשיות
לכן, כדי 'להרים' לעצמנו את יום ראשון, הנה לפניכם מספר טיפים חשובים:
בואו נקיים: נסו להגיע ליום ראשון עם כמה שפחות מטלות. שלא תצטרכו 'על תחילת השבוע' לעבוד קשה.
הצעה שלנו: אם בכל זאת נערמו לכם משימות שנדחות ליום ראשון: קחו כבר עכשיו דף ועט, ואת כל המטלות שלא הספקתם – 'תורידו' לדף. ככה תרגיעו את הראש שהכל כתוב ושהוא יכול לנוח עד יום ראשון.
מטלה אחת ודי: נתחיל מהקל אל הכבד. נעשה רק משימה אחת קלה ופשוטה. אחרי שעמדנו בה – נמשיך למשימה הבאה. ככה נכבוש את היום הזה בהצלחה.
באיזי רבותיי: ניקח את יום ראשון ב'איזי'. נפתח בכוס קפה טוב. נקרא משהו שעושה לנו טוב על הלב ולאט לאט ניכנס לעבודה. גם שוקולד טוב בא בחשבון.
טיפול לעומק: וכן, אם אתם מרגישים, שבוע אחרי שבוע, שיום ראשון 'לא מתניע', בדקו עם עצמכם – או בטיפול מקצועי – אולי העבודה לא משהו, אולי הגיע הזמן לבדוק מה לא בסדר עם השגרה שלנו ולנסות לשנות אותה כדי שנקום ליום ראשון בחיוך.
לעשות משהו שאנחנו אוהבים
אנחנו עוברים לשוחח עם יוסי גולדשטיין מטפל רגשי, M.A. בפסיכותרפיה שמסביר בטוב טעם מדוע יום ראשון הוא יום לא קל עבור רבים.
"ראשית מדובר בחזרה לרשימת המטלות שלא באמת נגמרת לעולם והקושי להתניע מחדש את עצמנו לעשייה, כמו גם התמודדות עם דחיינות עושה לנו את הראשון לקשה", פותח גולדשטיין.
"בנוסף, מדובר בבלבול טכני של המערכות בעקבות שינוי סדרי השינה והאכילה של סוף השבוע, עייפות וקושי לקום בבוקר ובפרט בחורף, מהפוך החם ליקום הקר.
"הסופר אוליבר ברקמן כתוב בספרו 4,000 שבועות - מספר השבועות שיש לנו לחיות, כפי שאתם מבינים, או אפילו פחות מזה אם אתם קוראים את השורות האלה ונמצאים כאן כבר כמה מאות שבועות - שהמציאות מפגישה אותנו עם רשימה אינסופית של מטלות שלא נגמרות לעולם. וככל שנהיה יעילים יותר, הבוס יטיל עלינו עוד אחריות, וככל שנעבוד קשה יותר, רמת החיים שלנו עולה, ואיתה הרף של הדברים שעלינו להשיג, ורמת המושגים של הסביבה בה אנו חיים.
"עבור זה צריך לעבוד יותר קשה וככל שננסה לנקות את הרשימה כדי להגיע לדברים החשובים באמת, כנראה שנתעסק קודם בדברים הפחות חשובים, ונשקיע בהם את רוב זמננו, ואין לדבר סוף. לכן הוא מציע לסרב לנקות את השולחן, ללמוד להשאיר את הרשימה עם מטלות, וללמוד לחיות עם ההרגשה שלעולם לא נספיק הכל, לכן לשחרר, ולהקדיש זמן כבר עכשיו למה שחשוב לנו באמת".
וואו. הכנסת אותנו לרובד עמוק של המשמעות של יום ראשון.
"כן ומסתבר שהדברים מורכבים ועמוקים עוד יותר", עונה גולדשטיין בחיוך, "יש איחול כזה "חמישי שמח", גם אתם שותפים לזה? מה זה אומר? שאתם לא ממש אוהבים את השבוע שלכם? את העבודה שלכם?
"המאמן האישי איתן עזריה טוען שהדבר העמוק יותר הוא: השבוע הזה שעומד להתחיל, הוא בעצם אני, הוא מגדיר את העתיד שלי. כי אני מדמיין את עצמי העתידי, וכדי להגיע אליו אני צריך לעבוד עכשיו, השבוע".
"ולכן", גולדשטיין ממשיך ומסביר, "זה מפגיש אותנו עם משהו עמוק ולא פשוט. האם כך הייתי רוצה לראות את עצמי? האם כך דמיינתי את ההווה שלי, שאמור בסוף לעצב את העתיד שלי? עד כמה אני מחויב לעתיד שלי?
"אם אני לא מרוצה מהשבוע שלי, אולי אני גם לא מרוצה מהכיוון אליו אני צועד, וזה כבר לא פשוט. הוא מציע שננסה לחשוב מה באמת חשוב לנו בחיים, נתחיל ממנו כבר היום ונקדיש לו כל יום קצת זמן. זה עצמו ייתן משמעות לכל שאר הדברים, זה עצמו יפיח חיים בכל שאר ימות השבוע".
טיפ שלך לאנשים שיום ראשון 'לא משהו' עבורם?
"לא כולם חווים את שביזות יום ראשון. יש אנשים ששמחים מהעשייה שלהם, יש כאלה שבאמת אוהבים את העבודה שלהם ויש כאלה שגם אם אינם ממש אוהבים אותה, אבל הם שמחים שהם חיים ובריאים ויכולים לעבוד, ולפרנס את משפחתם האהובה".
"הבן שלי לדוגמה אמר לי "אני דווקא מחכה ליום ראשון", והתפעלתי מהיכולת שלו לחשוב אחרת מכולם. חפשו את הדברים הטובים גם בימים הקשים. בכל מקרה, אני מאחל לכם שביזות נעימה", חותם גולדשטיין בחיוך.
ראשון שמותר לו הכל?
ונחתום בדבריה הכנים של אתי קצבורג:
אף פעם לא היינו ידידים גדולים, ולא, הבעיה היא לא בי. אני בחורה רציונלית ואובר ידידותית, עד שאתה מגיע בעקביות מתישה מדי שבוע, בא נודה על האמת אני אישה של סופ"ש, אין כמו הריח של יום חמישי אחרי הצהריים ברחובות, השלווה בשישי, והג'חנון בשוק.
ולך רשעון אין את הקסם הזה, תמיד מרגיש לי שעמודי החשמל השחורים והעננים בוכים משביזות.
יהודי חכם קרא לך פעם רשעון ולא תיקנתי אותו, למרות שאני טיפוס אופטימי נצחי, אי אפשר להסביר שביזות , אפשר רק לאמר שב12 בצהריים זה כבר מרגיש סוף היום, ואז ברגע הנוראי הזה מאן דהוא מחמם במיקרו של המשרד את שאריות העוף משבת, תודה באמת...
האופי שלך מעייף, שתלטן, ביקורתי חושב שבגלל שאתה ראשון מותר לך הכל.
בא לא ננסה לעשות את זה יפה, אנחנו נמשיך להתמודד מדי שבוע ואתה תנסה להיות קצת פחות מעיק.