נעילה מאחורי הסורגים | איך חוגגים את חגי תשרי בכלא? • רב בית הסוהר בריאיון מרתק

שאלתם את עצמכם פעם איך זה לחגוג את החגים בין כותלי הכלא? איך שמחים במיצר או איך מבקשים סליחה כנה על העבר בין הסורגים?

אנחנו הלכים לחנות – הם לא

רגע לפני שנדבר על החגים בכלא, עם כמה אסירים יש לרב ממשק?

"יש לנו כאלפיים וחמש מאות אסירים יהודים שאנחנו נותנים להם מענה מבחינה דתית, מבחינת הרבנות. פעילות הדת, גם בשוטף ובפרט בחגים, כוללת פעילות ענפה מאוד. אנחנו מפעילים מדרשיות מדי יום, אליהם מגיעים כשלושים מורים אזרחיים אברכי כולל להעביר שיעורים לאסירים".

;הרב מגנזי מסביר על עבודתו של רב הכלא בפרט בימים אלו: "אני הוא זה שדואג לכל הדברים בתוך היחידה. כשאתה צריך משהו מאוד מסוים, אתה תלך לרב העיר. כל שאר הדברים תלך לקנות בחנות. אבל כאן בכלא הם לא יכולים לבנות סוכה. אני זה שצריך לדאוג להם לדברים. אין להם חנות ללכת לקנות ממנה ארבעת המינים או מוצרים להרכבת סוכה.

"כאן, אני זה שנותן לו עד הפתח של הדלת את כל מה שאסיר צריך לחגים. אין לו אפשרויות אחרות. הוא הרי לא יכול להכניס ארבעת המינים מבחוץ".

כמה סטים של ארבעת המינים אתם מביאים?

"יוצא שאנחנו מביאים כ-1,300 סטים של ארבעת המינים", עונה הרב מגנזי, "מדובר במבצע מורכב. יש את אלו שמהדרים יותר ואת אלו שפחות. כל אחד מקבל ערכת ארבעת המינים לפי ההידור שלו. מדובר בהרבה סוגי כשרויות ואתה צריך לדאוג לכולם".

איך התארגנתם לראש השנה?

"לראש השנה דאגנו שכל בתי הכנסת יהיו עם מחזורים ומקומות ישיבה לכלל האסירים שרצו להשתתף בתפילות. מדובר בכשבעים בתי כנסת בכל בתי הסוהר בארץ.

"דאגנו להביא שישים שופרות חדשים, בנוסף לחמש מאות שכבר נמצאים בבתי הכנסת שלנו".

סליחה, אבל באמת

איך מבקשים סליחה מתוך בית הסוהר?

"אנחנו מביאים לאנשים את הדוגמה של האסיר. איך הוא מכין את עצמו למשפט. מה יטען, מי יהיו עדי אופי. בעצם אנחנו צריכים ללמוד מהם", הרב מגנזי מעניק זווית ראיה חדשה שלא חשבתי עליה. "הם יודעים באמת איך להתכונן לבית המשפט. החזרה בתשובה האמיתית נעשית כאן. אין להם על מי להיתלות. הם מתנתקים מהעולם הזה. אנחנו כל כך עסוקים ברכישות לחג, עם הילדים, אבל הם מנותקים מהעולם. להם יש את הזמן באמת לשוב בתשובה.

"אני רואה אותם בתקופה הזאת קשובים לרב בשיעורים בבתי הכנסת והמדרשיות שלנו. יש כאן חזרה בתשובה אמיתית".

איך מתבצעת ההתארגנות מבחינת החזנים בבתי הכנסיות?

"בכל המקומות, רבני היחידות העבירו סדנאות מקצועיות להכשרת חזנים בתוך האגף.

"באגף התורני יש מספיק חזנים, אך מה קורה באגפים השונים האחרים? בשביל זה יצרנו את ההכשרה. האסירים עצמם לומדים להיות חזנים והם משמשים כשליחי ציבור לחברי האגף".

"יושבת כאן ולא עושה כלום למען הילדים שלי"

ספר לי על התחושות של האסירים בחגי תשרי?

"זוהי תקופה לא קלה לאסירים", מציין הרב מגנזי, "כי יש כאלה שיוצאים לחופשה והם רואים את החבר יוצא הביתה. זה לא קל. אנחנו מנסים לעשות אווירה נעימה עד כמה שניתן, כמו שדרוגי מזון, אירועי שמחת בית השואבה ועוד".

אבל באמת זו תקופת זמן לא קלה עבור האסיר...

"נכון, כאן העובדים הסוציאליים נכנסים לתמונה. על אף שזה לא קל לי עם סדר יום העמוס שהתפקיד מזמן, בכל זאת לפני ראש השנה הקפדתי להיפגש עם כל אסיר ולתת לו משהו מתוק".

בסוף הם בכלא וקשה לשמוח...

"תראה, שמעתי אסיר מדבר בטלפון עם הילדים בערב חג. הוא אמר להם בדמעות: 'אל תדאגו, אני מבטיח לכם שבחג הבא אני אהיה בבית'. הוא נתן להם איזו תקווה להיאחז בה", מספר הרב מגנזי, "אנחנו מסתכלים רק על האסירים, אבל צריך לזכור שיש ילדים בחוץ שסובלים מזה שאבא שלהם 'בפנים'. לפעמים למי שבחוץ קשה יותר להתמודד עם מי שבפנים. האסיר עשוי להתרגל למקום שלו בתוך בית הסוהר, הם לא".

הרב מגנזי נזכר בסיפור שקשור למצב הלא פשוט של האסירים בתקופה הזאת: "לפני שלוש שנים הסתובבתי עם רבני היחידות והגענו לנווה תרצה. בית הסוהר של הנשים. הייתה שם אישה שכנראה הייתה מאוד 'דומיננטית' בבית.

"בערב חג היא ישבה שם ללא מעש. את המנות הם מקבלים מבחוץ, כך שאפילו לבשל היא לא בישלה. היא אמרה לי, 'הרב, בשעה כזאתי – כמה שעות לפני החג – אני נמצאת במטבח, בשביל לבשל את כל המטעמים להביא לילדים שלי. בתור אישה שזה הזמן שאני בממלכה שלי במטבח, אני עכשיו לא עושה כלום', ודמעות רותחות היו בעיניה".

רק בשביל השלמת התמונה, אם יורשה, על מה היא ישבה?

"מורכב. אבל היה לה עניין משפחתי עם הילדים", עונה הרב בצורה כוללנית.

ועדיין, כואב לה שהיא לא יכולה להכין לילדים שלה אוכל...

"בדיוק. מה שהיא עשתה בבית – היא רוצה לתקן. זה שהיא עשתה את מה שהיא עשתה עם הילדים – היא רוצה לתקן ולתת להם את הכל. היא רוצה לעשות משהו מועיל בשביל הילדים שלה ולא היה לך איך".

אם כבר נכנסנו לנושא, איך הנשים הללו מתמודדות עם חינוך הילדים בשעה שהן לא בבית?

"יחד עם מרכז ינ"ר הקמנו צוות מטפלות מיוחדות שנותנות להן כלים חינוכיים איך להתמודד עם האתגרים בבית. כמו גם על נושאי 'שלום בית' ועוד".

הרב מגנזי לא יכול שלא להרחיב על הפעילות המבורכת שנעשתה השנה עם הנשים והוא משתף על פרויקט הדגל שנעשה בשנה האחרונה: "בשיתוף הרבנים של כלל המחוזות התרנו במהלך השנה האחרונה שלושים ואחת נשים מעגינותן. הרבנים, שהיו הדומיננטיים בסיפור, ידעו איך לגשת לבעל בצורה הנכונה ולהוציא ממנו גט, לרווחתה של האישה וגם לרווחתו שלו".

יומן או לוח שנה?

אנחנו חוזרים לדבר על הימים הנוראים בכלא וזמני המועדים: "ר' אריה לוין היה מלווה את האסירים. הוא בעצם היה הרב הראשון של בתי הסוהר", מקדים הרב מגנזי ועובר למסר: "הוא היה אומר שכל אחד בתחילת שנה קונה או יומן או לוח שנה. בלוח שנה כל יום אתה מוציא דף ובסוף נשאר בלי כלום ואילו ביומן בכל יום אתה כותב דף. כל אחד צריך לדעת מה הוא הולך לקנות השנה. יומן – מעשים טובים, או לוח שנה – הדברים הלא טובים.

"זה מה שאנחנו עושים עם האסירים. אנחנו עובדים איתם על הדברים הקטנים. כמו לדוגמה, אסירים שיוצאים לחופשה. אנחנו כותבים חוות דעת ומגישים אותה למשטרה שאם הוא יוצא לבית הכנסת למשך ארבע חמש שעות הסמוך לביתו – זה לא נקרא מעצר בית.

"אסיר יודע שלא רק שהוא כאן, אלא גם בבית, אנחנו לא אומרים לו 'לא מטפלים בך', אלא נדאג לכל אחד".

איך נראה יום כיפור בבית הסוהר?

"ביום כיפור בתי הכנסת בבתי הכלא השונים לא יכולים להכיל את המתפללים. המסדרונות של האגפים מלאים. הרב עצמו אומר לי 'גם אם לא אתפלל את כל התפילות של יום כיפור כי הייתי עסוק עם האסירים – לראות את החזרה בתשובה האמיתית שלהם – עושה לי את הכל'".

איך הרב עצמו מעביר את הימים הללו?

"אנחנו מטפלים בכל פניה. אני אומר לכל הרבנים ביחידות, אין בקשה שתגיע שלא נטפל בה. אם צריך ארבעת המינים מהודרים – הוא יקבל".

אבל שוב הרב מדבר על האסירים, איך הרב עצמו עובר את התקופה הזאת?

"נו, מה לעשות", הרב מחייך, "אנחנו עסוקים בפעילות מלאה עם האסירים".

שאני לוחץ בכל זאת, הרב מוסיף: "אנחנו כאן בשליחות. באנו לעשות את רצון אבינו שבשמיים. אנחנו לא כאן בשביל משכורת. באנו לקדש שם שמיים למען אסירי עמך בית ישראל.

"בחוץ אתה צריך לחפש את החסד הבא שלך, כאן, כל  דקה ודקה, יש עוד חסד ועוד חסד", חותם הרב מגנזי את שיחתנו.