21 רגעים של 'שגרה' בקהילה היהודית באוקראינה • יומן מצולם מרגש
כאן כל 'קדושה' או התוועדות הופכים במהרה למשהו מרגש ולא בכדי | עמוק בתוך המלחמה הבלתי נגמרת נכנס הצלם חיים יוסף לאוקראינה ומגיש תיעוד מיוחד של רגעים פשוטים בקהילה היהודית במקום (מגזין כיכר)
אונגוואר היא עיר השייכת לאוקראינה. בעבר היא הייתה של הונגריה. הייתה קהילה מפוארת עם רבנים חשובים שחייו בה. תמיד הייתה מאוחדת ובעיקר – אורתודוקסית מלאה.
הגאון הרב אליעזר לעוו היה אומנם 'מתנגד' לחסידות אבל חכם מספיק בשביל להבין שאם יעזור לחסידים – היהדות בעיר תמשיך. הוא פעל במרכז העיר לשיקום בית כנסת מפואר לחסידים. מדובר באחד הבניינים החשובים והגדולים בעיר.
בנוסף הוא בנה את הקלויז והמקווה של החסידים ונתן להם עצמאות לנהל את זה. הכל מתוך הבנה שהם ימשיכו את חיי היהדות בעיר.
השואה פגעה בתושבי העיר. היה להם שם גטו בסביבה, משם המשיכו להשוויץ עד לסוף המר של הקהילה.
היה רק בית כנסת אחד שתפקד בכל שנות הקומוניסטים. רק לאחר המלחמה חזר הרב מנחם מענדל ואשתו הרבנית איידי וילהלם להפריח את השממה והחלו מקיימים את הפסוק 'ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל', כל הזמן הם מנסים לאתר עוד יהודי ועוד יהודי. מדובר בקהילה קטנה אבל תמיד הם פועל לאחד אותה ולהגדיל אותה. הם נוסע מעיר לעיר ומחפש עוד יהודים על מנת לקרב אותם לאביהם שבשמיים.
"קדושה". רבי לוי יצחק מברדיטשוב היה מתרגש מזה (צילום: חיים יוסף)
"קדיש" של יהודי פשוט ומתוק (צילום: חיים יוסף)
הצלם חיים יוסף טס לעיר, התוודע לחיי הקהילה והחליט להגיש תיעוד יוצא דופן. מה שמיוחד בתיעוד הינו דווקא הפשטות ולא הנופים, הווי המלחמה או האווירה ברחובות. יוסף צילם את הווי הקהילה והיטיב להעביר בתיעודים את הפשטות, החן והרגיעים היהודיים הטהורים של חברי הקהילה.
צפו וכנסו לאווירה:
בוקר "סתמי" בבית הכנסת באוז'גורוד. מי שמבין, מבין (צילום: חיים יוסף)
לוח מספרי העמודים בסידור. "תשמיש קדושה" חובה בקהילות כמו אלו (צילום: חיים יוסף)
רב העיר אוז'גורוד ומחוז הקרפטים ושליח חב"ד הרב מנחם מענדל וילהלם על משמרתו (צילום: חיים יוסף)
"תשעה באב". כאן מבכים גם את חורבנה של הקהילה, את מותם של כ-14,000 יהודיים בידי הנאצים ימ"ש ואת חורבן עשרות בתי הכנסת, מוסדות התורה והחסד באזור (צילום: חיים יוסף)
נהר האוז' המתפתל כנחש בטבורה של העיר. נראה בקצה מבנה בית הכנסת הגדול של אוז'גורוד שמשמש כאודיטוריום מזה כשמונים שנה (צילום: חיים יוסף)
בית הכנסת הגדול - המבנה העתיק המפואר ביותר בעיר - ניצב בכיכר המרכזית של העיר. בית הכנסת יחגוג בשנה הבאה 120 שנה להקמתו. כל תושבי העיר מודעים לעברו של המבנה ודומה שהם גאים בו (צילום: חיים יוסף)
מהעבר אל ההווה. שיעור תורה. בעת שעותינו בעיר עסקו משתתפי השיעור במשנה "הגוזל את הגר ונשבע לו, ומת, הרי זה משלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח" (בבא קמא ט, יא). מי היה מאמין שיהודים שנכפה עליהם ריחוק שכזה, ישבו ויהגו במשנה שכזו (צילום: חיים יוסף)
מלחמה או לא. תורה היא וללמוד אנו צריכים בכל גיל ובכל מצב (צילום: חיים יוסף)
חגיגת בר-המצווה לבן הרב (צילום: חיים יוסף)
אירוע יהודי משמח - זה תמיד מרגש. על אחת כמה וכמה כאן בעיר (צילום: חיים יוסף)
חתן בר המצווה בעת אמירת מאמר של הרבי כנהוג על ידי החסידים (צילום: חיים יוסף)
"המלמד". ר' דוד, אברך שגדל באזור, ואחראי על לימוד האל"ף-בי"ת - עם ילדי הגן (צילום: חיים יוסף)
"קריאת שמע". מראות שגרתיים בריכוזים חרדים, הופכים כאן למרגשים עד דמעות (צילום: חיים יוסף)
בכ' אב, יום ההילולא של אביו של הרבי מליובאוויטש זי"ע, ר' לוי יצחק, התיישבו באי בית הכנסת להתוועדות. כאן הם נצפים צופים ברבי מליובאוויטש זי"ע מספר על מסירות נפשו של אביו זצוק"ל בתקופה הסובייטית (צילום: חיים יוסף)
"עוד" שיעור תורה. כאן שום דבר לא שגרתי (צילום: חיים יוסף)
בית החיים ברדוונקה. קהילה קטנה וחשובה שהייתה שייכת בעבר ל"גליל" של אוז'גורוד. עם הזמן אוז'גורוד התפשטה ורדוונקה הפכה לשכונה בעיר. למרבה הכאב על כחמישים אחוז משטח בית הקברות היהודי, קברו בעשרות השנים האחרונות הנוצרים את קבריהם (צילום: חיים יוסף)
הגנרטורים. מוצר בסיסי לקהילה במצב מלחמה (צילום: חיים יוסף)
המקווה וה"קלויז" של החסידים. כאן היה המרכז של החסידים בעיר. את המבנים בנה, כמה מפתיע, הגאון רבי אליעזר לעוו זצ"ל חרף היותו 'מתנגד' מובהק. הוא האמין שחיזוקם של החסידים בעיר, יערוב את המשכיות השליטה של האורתודוקסים בקהילה (צילום: חיים יוסף)
מה המקווה מטהר, בטח ובטח במקום שכזה (צילום: חיים יוסף)
