חז"ל מספרים לנו על דוד המלך שראה צרעה מכישה עכביש ומשתקת אותו ועכביש שטווה קורים. שאל את הקב"ה למה צריך בעולם יצורים אלו. השיב לו הקב"ה: לכל דבר יש מטרה ותועלת.
>> למגזין המלא - כנסו
לימים, ברח דוד מפני שאול והסתתר במערה. היה שם עכביש שטווה קורים בכניסה. כשהגיע שאול הבחין בקורי עכביש ואמר בלבו: אילו היה נכנס אדם למערה, היה קורע את הרשת ולא נכנס. בהמשך הלך דוד אל מחנה המלך במדבר, וניגש ליטול את קערת המים של המלך. כאשר שר צבאו של שאול, הניח את רגליו על דוד ומנע ממנו לצאת. עקצה צרעה את רגלו של שר הצבא וכך נחלץ דוד מן הסכנה. הודה דוד בלבו ופנה אל אלוקים ואמר: לעולם לא אפקפק עוד במעשיך.
למרות שאנו מצווים שניתן דעתנו שלא נחריב את עולמו של הקדוש ברוך הוא, לפעמים נדמה כי לפעמים דווקא בקרב יראים ושלמים יש פחות הקפדה על שמירה על הסביבה, הן על הצומח והן על החי. בשבוע האחרון נתקלתי במשפחה שמצאו צב בוואדי וראיתי אותם לוקחים אותו הביתה, כשהערתי להם בעדינות על כך שאסור ושמדובר בחיה שנכחדת בשל כך שאנשים לוקחים אותה מהטבע, הם זלזלו ואמרו שהוואדי יסתדר בלי צבים. במקרה נוסף כשניסיתי להסביר למישהו על הנזק שגורם הפלסטיק באוקיינוס - הוא הגיב בזלזול שקודם אדאג לבני האדם ואחר כך לאוקיינוס.
חובה להדגיש: פעמים רבות בשם "הדאגה" לבעלי החיים - נוטים גופים מסוימים להזיק ולפגוע דווקא בבני האדם, מציאות שאנחנו מכירים במיוחד כאשר מדובר בחרדים שם הצביעות חוגגת. לדוגמה לעיר מודיעין יש 4 כניסות ואין ספור כבישים שנבנו והחריבו את הטבע, אך כאשר מדובר על מודיעין עילית - שם הגופים הירוקים נלחמים בבניית כביש גישה נוסף לעיר תוך דאגה לצבאים ולצבועים.
בשורה התחתונה, החובה שלנו היא לדאוג קודם כל לבני האדם, תוך כדי דאגה לפגיעה מינימלית ככל הניתן בטבע ובעולם החי. מהסיבה העיקרית שפגיעה בטבע תפגע בסופו של דבר בנו. למעשה, בשל חוסר ידע נרחב, העיריות החרדיות והתושבים, פעמים רבות מטנפים ומזהמים גם כשזה לא נחוץ או כשיש דרך פחות פוגענית וחבל.
אז למה חשוב לנו צבים בטבע, איך שקית הפלסטיק שזרקנו תגיע בסופו של דבר לצלחת שלנו וכמה סיפורים מדהימים על התערבות בני האדם באקולוגיה גרמה לנזק מטורף וכמה כל בריאה ובריאה נמצאים כאן בכוונת מכוון, כפי שלמד דוד המלך.
סיפור ציידי האיילים והזאבים
בעיר מונטנה שבארצות הברית, ציידי האיילים מאוד כעסו על הזאבים שגם היו טורפים איילים, הם הפעילו לחץ על העירייה והסבירו שאין שם צורך בזאבים שרק גורמים נזק. הטענה התקבלה וניתן אישור לחסל את כל הזאבים וכך נעשה. במשך 5 שנים הותקנו מאות מלכודות, הרעילו אותם, צדו אותם וחיסלו אותם לחלוטין.
האיילים, להם לא היה יותר אויב בטבע החלו להתרבות בצורה אדירה. אם בשנת 1900 היו כ- 4000 איילים, תוך 100 שנים הם גדלו והגיעו למעל 20.000!
נהדר?!
אממה, הכמות האדירה הזו גרמה להם לחסל לחלוטין את כל הצמחייה, מבלי לתת לעשב לגדול מחדש. שטחים עצומים שהיו מלאים בצמחייה הפכו לצחיחים ואיתם הושמדו מאות אלפי בעלי חיים קטנים שהיו מסתתרים וניזונים באותה צמחייה. בתוך אותם בעלי חיים גם בונים שהיו מסתתרים בצמחיה מפני שועלים וזאבי ערבות שחיסלו אותם.
ומה קרה כשאין בונים?
אין בנייה של סכרים ויש הצפות ענק. במקביל, גם כמות הדגים באגם צנחה בצורה דרסטית כי אין צמחיה בגדות ואין סכרים ומקווי מים עומדים בהם רוב השרצות הדגים. וכשאין דגים כמות האצות גדלה עד למצב שחלקם הגדול הפכו ללא ראויים לשתייה. בהמשך, כשירד גשם, הקרקע שהייתה ללא צמחיה הפכה לעיסה אחת גדולה ושיטפונות ענק החריבו לחלוטין את כל האזור. מפארק שוקק חיים המקום הפך לשממה ולא ראוי למגורים.
הצייד והארנבות
בשנת 1859, אדם בשם תומאס אוסטין הגיע לאוסטרליה מאנגליה. התחביב שלו היה ציד והוא רצה שגם באוסטרליה יוכל לצוד ולשם כך הביא ושחרר לטבע 12 ארנבות. בשנים הראשונות הכל היה בסדר אך עד מהרה הם החלו לגדול בכמויות גדולות. מכיוון שלא היה להם אויב טבעי תוך כמה שנים הם התרבו מאלפים למליונים וממליונים למליארדים. תוך 70 שנה הם הגיעו לכמות של כ-10 מיליארד ארנבים!
באותו זמן טען כי "הכנסת כמה ארנבים לא יכולה להזיק יותר מדי ותיתן תחושה של בית, בנוסף ליתרון הציד". הארנבים התאקלמו מיד בסביבה החדשה והתרבו מהר בכל רחבי אוסטרליה הדרומית. באוסטרליה היו תנאים אידאליים להתפוצצות אוכלוסין של ארנבים. עם חורפים קלים יחסית יכלו הארנבים להתרבות כל השנה. עם שטחי חקלאות נרחבים אשר אחרת היו מיוערים או סבוכים בשיחים, אך כעת היו מכוסים ירק נמוך, אשר מהווים תנאים מיטביים לארנבים.
הנזק היה עצום. שטחים עצומים הפכו למדבר ואתם פגיעה בכל החי. הארנבים חיסלו שטחי ענק של חקלאות ומרעה והתושבים באוסטרליה נפגעו בצורה אדירה.
היו נסיונות אדירים להילחם בהם, ניצודו רבבות ארנבים, ניסו להביא להם אויבים כמו שועלים ואף נבנתה הגדר הארוכה בעולם - מחסום באורך של 3,253 קילומטר, שנועד למנוע פלישה של ארנבים ומזיקים נוספים ממזרח אוסטרליה למערבה.
גדר הארנבים האוסטרלית כללה בעצם 3 גדרות שונות, כשהרחבה מהן היא זו שחוצה את כל אוסטרליה לרוחבה, מצפון לדרום. אך גם זה ללא הצלחה.
רק לאחר שיבאו באופן מלאכותי את מחלת ההמיקסומטוזיס שפוגעת בארנבים והדביקו אותם, הצליחו לפגוע בהם בצורה משמעותית.
יש מאות מקרים בהם הכנסת בעל חיים או צמח שאינו קיים באותו אזור גורם לנזק, מקרים מפורסמים נוספים הם הכנסת קרפדת הקנים לשטח בתקווה שתטרוף חיפושית שגרמה לנזקים בקני הסוכר, לא תקפה כלל את החיפושית אך הרעל שלה הזיק לטורפים רבים שניסו לאכול אותה. הנמייה האסיאתית הובאה להוואי ב-1883 כדי לטרוף חולדות, והעדיפה לטרוף את העופות הנדירים של האיים.
אפילו הוצאה של מין מאזור שאליו פלש עלולה להוביל לתוצאות לא רצויות. עם האדם הלבן הגיעו לאי מקווארי שמדרום לניו זילנד גם חתולים. בהדרגה אוכלוסייתם גדלה והם עשו שמות בחיות הבר המקומיות. כשהתחילו להדביר את החתולים באי לפני כעשרים שנה, התרבו מאוד הארנבות שם, שגם הן הגיעו עם האדם, וגרמו נזק רב לצמחים ולבעלי חיים אחרים.
לסיום: למה חשוב לנו הצב המקומי ואיך שקית הפלסטיק שזרקנו עלולה לחזור אלינו לצלחת?
כולנו זוכרים בתור ילדים שראינו צב ביער או בוואדי ליד השכונה. ישראל התברכה בלא מעט מיני צבים: צבי יבשה, צבי מדבר, צבי ביצה, צבים רכים החיים בנחלים וצבי ים מכמה סוגים. כיום הרבה יותר נדיר לראות אותם. הסיבה העיקרית היא אובדן אזורי הגידול שלהם ולקיחת צבים על ידי בני האדם. צב שנלקח מהטבע לא יתרבה יותר!
אגב, בניגוד לתדמית שלהם, צבים הם בעלי חיים נמרצים. במזג אוויר מתאים הם יכולים ללכת מאות מטרים ואפילו קילומטרים אחדים ביום ופעמים רבות הם נדרסים בשטח או בכבישים. מרבית תזונתו של הצב היא צמחיה. הוא ניזון ממגוון גדול של עשבים וצמחים. הוא מגוון את התפריט ברכיכות ובתולעים ואפילו פגרים.
אז למה הם חשובים לנו?
לצבים תפקיד חשוב במערכת האקולוגית, הן כנטרפים והן כטורפים. ביצי הצבים והאבקועים (שרק בקעו) משמשות טרף לבעלי חיים רבים. ידוע שדגים, נחשים, תנינים, ציפורים, יונקים וצבים אחרים אוכלים ביצים ואבקועים. אם הצבים ייכחדו, בעלי חיים רבים יצטרכו למצוא מקורות מזון חדשים.
כטורפים, מיני צבים רבים אוכלים גם צמחים וגם בעלי חיים. צבים שניזונים מפירות יכולים לעזור לצמח להפיץ את זרעיו אם הצבים ייכחדו, אותם צמחים יתקשו להתרבות וגם הם עלולים להיכחד. צבים שאוכלים בשר לעיתים קרובות ניזונים מבעלי חיים מתים. על-ידי אכילת בעלי חיים מתים הצבים שומרים על המערכת האקולוגית נקייה, ועוזרים לתהליך הפירוק
מעבר לכך שהצב מוגן ואסור חוקית לקחת צב הביתה, מומלץ גם מסיבות בריאותיות לא לחשוף ילדים קטנים ונשים בהיריון לצבים. בכל מקרה, מי שבא במגע קרוב עם צב, ובמיוחד עם הפרשותיו, מומלץ לו לבצע תהליך חיטוי מוקפד (רחיצת ידיים וכביסה של הבגדים) לאחר מכן.
פלסטיק בבטן הדג
דייג מקוסטה ריקה מצא בתוך בטנו של דג רעמתן כחלחל מצבור גדול של פלסטיק: מכסי פלסטיק, חתיכות פלסטיק קטנות, שאריות ניילון ומצת אחד.
זה לא מקרה כל כך נדיר, על פי ההערכות זיהום הפלסטיק באוקיינוס נאמד ביותר מ-25 מיליון טון, כאשר רבע מיליון טון צפים על פני השטח והיא הורגת יותר ממיליון עופות ים ו-100,000 יונקים ימיים מדי שנה.
הנזק שנגרם הוא ברור וזה עוד לפני שדיברנו על המיקרו פלסטיק. יצא לכם לראות שקית ישנה מתפוררת? היא לא מתכלה לחלוטין, היא הופכת לחלקיקים קטנים בהם גם לחלקיקים זעירים - מיקרו פלסטיק שניתן לראות רק במיקרוסקופ. את החלקיקים האלו מוצאים בכמויות בתוך בטנם של הדגים שמגיעים בסופו של דבר לצלחת שלנו. החלקיקים האלו מצליחים להיכנס גם אל תוך גופם של בעלי חיים, לתאי אדם ואפילו נמצאו בתוך שליה.