היפנוזה: טיפול פורץ דרך או משחק מסוכן עם התודעה?

היפנוזה היא מצב תודעתי ייחודי שבו האדם מרוכז בצורה עמוקה תוך הפחתת מודעות לגירויים חיצוניים. מדובר בטכניקה שנעשה בה שימוש בתחומי הטיפול הרפואי והנפשי, וכן לשיפור ביצועים, שינוי הרגלים, והרפיה. ההיפנוזה אינה "שינה", אלא מצב של מודעות משתנה שבו האדם פתוח יותר להכוונה ולשינויים פנימיים.

שורשים עתיקים: היפנוזה בתקופות קדומות

מצרים העתיקה ובבל (1500 לפני הספירה):

נמצאו כתבים המתארים שימוש בטכניקות דמויות היפנוזה בטקסים דתיים ורפואיים. אנשי דת השתמשו בטכניקות של שירה ולחשים כדי להכניס אנשים למצב טרנס, שנחשב ל"מצב ריפוי".

יוון העתיקה (1000–500 לפני הספירה):

הרופא היווני היפוקרטס (אבי הרפואה המערבית) הזכיר שימוש בטכניקות שהזכירו היפנוזה כחלק מטיפול. היוונים גם השתמשו ב"מחוזות שינה" (Temples of Sleep), מקומות שבהם חולים הושמו במצב דמוי טרנס כדי לקבל חזיונות רפואיים או שיקום נפשי.

הודו וסין:

טכניקות מדיטציה וריכוז נפשי שימשו לריפוי נפשי ופיזי, ומזכירות את העקרונות של היפנוזה המודרנית.

המאה ה-18: תחילתה של ההיפנוזה המודרנית

פרנץ אנטון מסמר (1734–1815):

נחשב לאבי ההיפנוזה המודרנית. מסמר, רופא אוסטרי, פיתח תיאוריה בשם "מגנוטיזם חי" (Animal Magnetism), שטענה כי ניתן לרפא מחלות על ידי איזון אנרגיות בגוף.

הוא השתמש במגנטים ובתנועות ידיים כדי "להשפיע" על האנרגיה של המטופלים ולהכניסם למצב טרנס.

עם הזמן, הטכניקות של מסמר נחשבו על ידי עמיתיו לרמאות, אך הן סללו את הדרך להבנת מצבים נפשיים דמויי היפנוזה. המונח "להיות מהופנט" קשור גם לשמו (Mesmerized).

המאה ה-19: התפתחות מדעית

ג'יימס ברייד (1795–1860):

רופא סקוטי שטבע את המונח "היפנוזה" (Hypnosis), שנגזר מהמילה היוונית "Hypnos" (שינה). ברייד גילה שהיפנוזה אינה שינה אלא מצב של ריכוז עמוק. הוא השתמש בהיפנוזה ככלי רפואי לטיפול בכאבים ובהפרעות נפשיות.

ז'אן-מרטן שרקו (1825–1893):

נוירולוג צרפתי מפורסם, השתמש בהיפנוזה לטיפול בהיסטריה ובמחלות נוירולוגיות. עבודתו השפיעה על חוקרים רבים, כולל זיגמונד פרויד.

זיגמונד פרויד (1856–1939):

בתחילת דרכו, פרויד השתמש בהיפנוזה לטיפול במטופלים עם הפרעות נפשיות. מאוחר יותר הוא זנח אותה לטובת טכניקות של פסיכואנליזה, אך מחקריו תרמו להבנת ההשפעה של התת-מודע – עיקרון מרכזי בהיפנוזה.

המאה ה-20: היפנוזה ככלי רפואי מוכר

במלחמות העולם הראשונה והשנייה, היפנוזה שימשה לטיפול בהלם קרב ובפציעות נפשיות בקרב חיילים.

מילטון אריקסון (1901–1980):

פסיכיאטר אמריקאי נחשב למוביל בפיתוח שיטות היפנוזה מודרניות, במיוחד היפנוזה אריקסוניאנית, המתמקדת בשפה ובבניית אמון עם המטופל.

מחקרים רפואיים:

בעשורים המאוחרים של המאה ה-20, מחקרים רבים אישרו את היעילות של היפנוזה בטיפול בכאבים כרוניים, חרדות, הפרעות שינה ועוד.

לאילו מטרות היפנוזה מסייעת?

ההיפנוזה מסייעת במגוון תחומים, בין היתר:

הרפיה ושחרור מתח: עוזרת לאנשים להתמודד עם חרדה ולחץ.

התמודדות עם כאב: נעשה שימוש בהיפנוזה להקלה על כאב כרוני, כאבים לפני לידה, או כאבים שלא מגיבים לתרופות.

שינוי הרגלים: מסייעת להפסיק לעשן, לרדת במשקל, או להיפטר מהתמכרויות.

טיפול בפחדים וטראומות: היפנוזה מאפשרת גישה לזיכרונות ורגשות חבויים, מה שמסייע בעיבודם.

האם היפנוזה מסוכנת?

ישנם מקרים נדירים שבהם היפנוזה הובילה לתוצאות חמורות או מעורבות באסון. בחלק מהמקרים, הקשר להיפנוזה לא תמיד ישיר אלא נובע משימוש לא נכון, חוסר מקצועיות או גורמים פסיכולוגיים אחרים. נבחן כמה מהמקרים הידועים ונבדוק האם ההיפנוזה הייתה גורם מכריע.

מקרה 1: מות תלמידה בארצות הברית (פלורידה, 2011)

מנהל תיכון בפלורידה השתמש בהיפנוזה על תלמידים כדי לסייע להם בשיפור ביצועים לימודיים וספורטיביים. אחת התלמידות, מגי סמית', עברה היפנוזה מספר פעמים, וביום שלאחר אחת הפגישות היא נהרגה בתאונת דרכים. התביעה טענה כי ההיפנוזה ייתכן שהשפיעה על מצב הריכוז שלה והובילה לתאונה.

מסקנה: אין הוכחה חד-משמעית לכך שהיפנוזה גרמה לתאונה, אך ייתכן שמצבה התודעתי השתנה בעקבות ההיפנוזה, מה שתרם לחוסר ריכוז. המנהל נמצא אשם בשימוש בלתי חוקי בהיפנוזה (לא היה לו רישיון), מה שהדגיש את החשיבות של טיפול מקצועי.

מקרה 2: יצירת זיכרונות כוזבים בטיפול היפנוטי

בשנות ה-90 בארצות הברית, מטופלת עברה היפנוזה לשחזור זיכרונות טראומטיים. במהלך התהליך, היא "זכרה" לכאורה אירועים קשים, כולל התעללות מצד הוריה. חקירה הראתה שהזיכרונות היו שקריים ונוצרו בעקבות השפעת המטפל, מה שגרם להרס קשרי המשפחה ולתביעות משפטיות.

מסקנה: היפנוזה כשלעצמה לא יצרה את הזיכרונות הכוזבים, אלא השימוש הלא מקצועי בטכניקה. המטפל היה חסר ניסיון בתחום הרגיש הזה, והנזק נגרם בשל הכוונה לא נכונה ולא בשל ההיפנוזה עצמה.

מקרה 3: התקף פסיכוטי בעקבות היפנוזה (קנדה, 1986)

אדם שסבל מהפרעה נפשית לא מאובחנת עבר היפנוזה במסגרת טיפול בחרדה. לאחר הפגישה, הוא חווה התקף פסיכוטי קשה ונזקק לאשפוז פסיכיאטרי.

מסקנה: במקרה זה, היפנוזה עלולה הייתה להוות טריגר להתפרצות ההתקף הפסיכוטי, אך הסיבה העיקרית הייתה מחלת הרקע שלא זוהתה על ידי המטפל. מדובר באירוע נדיר שמדגיש את הצורך באבחון מדויק לפני שימוש בהיפנוזה.

מקרה 4: "היפנוזה במה" שהובילה לטראומה

בהופעה ציבורית באנגליה, מתנדבת מהקהל הוכנסה להיפנוזה במסגרת מופע בידור. לאחר המופע, היא דיווחה על תחושות של פחד וחרדה ממושכים. מאוחר יותר היא תבעה את המארגנים, וטענה שהחוויה גרמה לה לטראומה נפשית.

מסקנה: היפנוזה למטרות בידור עלולה להיות מסוכנת, במיוחד כאשר המנחה אינו מודע למצבם הנפשי של המשתתפים. האירוע מדגיש את החשיבות של שימוש בהיפנוזה רק לצרכים טיפוליים עם פיקוח מקצועי.

האם המקרים מוכיחים שהיפנוזה מסוכנת?

המקרים אינם מראים שהיפנוזה היא מסוכנת באופן ישיר או גורף. הנזק במקרים הללו נבע בעיקר משימוש לא מקצועי, היעדר רישוי מתאים, או חוסר זהירות מצד המטפל. וכן, גורמים נוספים היו מעורבים באסון: מצבים נפשיים קיימים (כמו פסיכוזה לא מאובחנת), שימוש לא חוקי או לא מוסרי (לדוגמה, היפנוזה שלא לצרכים רפואיים), טעויות אנוש או מצבים שבהם ההיפנוזה הייתה רק גורם משני.

בעבודה מקצועית, המקרים האלו נדירים מאוד: מטפלים מוסמכים נוקטים אמצעי זהירות כדי למנוע סיכונים, כולל בדיקת מצב המטופל והימנעות מטיפול באנשים עם מצבים נפשיים מסוימים.

מתי היפנוזה יכולה להיות מסוכנת?

כאשר מתבצעת על ידי אדם שאינו מוסמך:

חוקרים ואיגודי בריאות מזהירים כי היפנוזה עלולה לגרום לנזק אם מבצע אותה אדם לא מקצועי, שאינו מבין את המצב הרגשי והנפשי של המטופל. בישראל, החוק אוסר על ביצוע היפנוזה ללא רישיון כדי להגן על המטופלים.

החמרת מצב נפשי קיים:

במקרים נדירים, היפנוזה עלולה לעורר מצבי דחק (סטרס), חרדות, או זיכרונות טראומטיים, במיוחד אצל אנשים עם הפרעות נפשיות. מחקרים שפורסמו ב-International Journal of Clinical and Experimental Hypnosis מצאו שבקרב אנשים עם פסיכוזה או הפרעות דיסוציאטיביות, היפנוזה עלולה לגרום לערעור נוסף במצבם הנפשי.

פגיעות לזיכרונות שקריים:

במהלך היפנוזה, אנשים עלולים להיות חשופים ליצירת זיכרונות כוזבים או לא מדויקים, במיוחד אם המטפל לא מקצועי. מחקר שפורסם ב-Psychological Science הראה כיצד היפנוזה יכולה ליצור זיכרונות שקריים. זה מסוכן במיוחד בהקשרים משפטיים, כמו במקרים בהם נעשה שימוש בהיפנוזה לשחזור זיכרונות.

אובדן שליטה לכאורה:

יש מטופלים שחוששים מאובדן שליטה מוחלט בזמן ההיפנוזה. בפועל, אדם בהיפנוזה אינו מאבד שליטה מלאה, אך תחושת ההשפעה החיצונית עשויה לגרום לחשש.

מה היהדות אומרת על היפנוזה?

העמדה ביהדות כלפי היפנוזה מורכבת ותלויה בהקשר. אין איסור ישיר על היפנוזה, אך ישנם רבנים שמביעים הסתייגות: ר' משה פיינשטיין באגרות משה יו"ד חלק ב סימן כ"ט, כתב על ההיפנוזה: "הוא רק כח השפעה על הנעורווין ואין זה עניין כשוף לכן אין למחות בזה, אבל אני יודע שהרופאים אין משתמשים בזה ובוודאי לא יסמחו שישן בשביל זה אף בעשיית אפעראציע אבל אם עושין זה אין למחות כי לא שייך זה לכישוף".

הרב שלמה זלמן אוירבך סבר כי מותר להשתמש בהיפנוזה רפואית בתנאי שהיא נעשית בפיקוח מוסרי ומקצועי.

מעמד ההיפנוזה בישראל

בישראל, היפנוזה מוסדרת על-פי חוק ההיפנוזה משנת 1984. החוק קובע:

מותר להשתמש בהיפנוזה רק בידי אנשי מקצוע מוסמכים, כגון רופאים, פסיכולוגים ורופאי שיניים שעברו הכשרה וקיבלו רישיון.

שימוש לא חוקי: מי שאינו מוסמך ומנסה לבצע היפנוזה עובר על החוק.

מטרות מוגבלות: השימוש מותר רק לצרכים רפואיים, פסיכולוגיים, או מדעיים.

עמדות מקצועיות:

האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA): טוענת שהיפנוזה היא שיטה בטוחה ויעילה כאשר היא מתבצעת על ידי אנשי מקצוע מוסמכים. אין הוכחות לנזק פיזי או פסיכולוגי ישיר מהיפנוזה מבוקרת.

איגוד ההיפנוזה הקלינית בישראל: מדגיש כי היפנוזה בטוחה לשימוש בתנאים חוקיים ובמסגרת טיפולית.

היפנוזה רפואית: מחקר על כאבים כרוניים: מטופלים רבים דיווחו על שיפור במצבם ללא תופעות לוואי משמעותיות. מחקר שפורסם ב-Journal of Pain Research מצא שהיפנוזה עוזרת להפחית כאב ולהימנע משימוש מוגבר במשככי כאבים.

טיפול בילדים: היפנוזה בשימוש רפואי בילדים לטיפול בכאבים הוכחה כבטוחה, עם סיכון נמוך לתופעות לוואי.

איך להפחית את הסיכון?

בחרו איש מקצוע מוסמך (רופא, פסיכולוג, או רופא שיניים עם רישיון להיפנוזה). הימנעו מהיפנוזה לאנשים עם הפרעות נפשיות חמורות בלי ייעוץ רפואי מקדים. השתמשו בהיפנוזה לצרכים רפואיים או טיפוליים בלבד, ולא לשעשוע או לצרכים לא מבוקרים.

חידושים מעניינים על היפנוזה

היפנוזה עצמית: אנשים יכולים ללמוד לבצע היפנוזה עצמית כדי להפחית חרדה או לשפר ריכוז.

השפעה על המוח: סריקות MRI הראו שהיפנוזה משפיעה על אזורים במוח הקשורים לכאב ולמודעות.

השפעה על ילדים: נמצא שהיפנוזה יכולה להיות כלי יעיל לילדים, במיוחד להתמודדות עם כאבים רפואיים או פוביות.