הילד שנשפט בשנת 1935 לשנת מאסר לאחר שנתפס גונב לחם להשביע את רעבונו, חוגג השבוע יום הולדת מאה.
מיכאל בלן, שורד השואה, תושב נוף הגליל זוכר כל יום שעבר עליו במוסד לילדים עבריינים במולדובה: "הייתי בקושי בן 10, הסוהרים ריחמו עלי והגניבו לי קצת אוכל לתא. בדיעבד הסתבר שהשהייה בכלא רק הכינה אותי לתלאות שהגיעו אחר כך עם פרוץ מלחמת העולם והשואה".
מיכאל בלן נולד בינואר 1925 במולדובה. אמו נפטרה בלידתו וכשהיה בן 10, בשל מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו, נאלץ לגנוב כיכר לחם על מנת להשביע את רעבונו. לרוע מזלו, הוא נתפס על ידי בעל החנות. "נשפטתי לשנה מאסר בפועל על גניבה של כיכר לחם", הוא סיפר. "נשלחתי למוסד סגור לילדים עבריינים, הייתי שם שנה שלמה וכשהשתחררתי עברנו לגור באוקראינה".
מיכאל חשב שהמעבר למקום החדש יביא התחלה חדשה אבל מהר מאוד גילה שהוא רק התחלה לצרות חדשות.
"בשנת 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה, הייתי בן 14, אבא שלי התגייס לצבא האדום ונהרג בקרבות, נשארתי לבד", סיפר, "ברחתי להסתתר ביערות של אוקראינה בשביל לברוח מהנאצים. הסתתרתי יחד עם עוד בני נוער יהודיים בתוך מחילה שחפרנו בתוך היער, בקור נוראי של מתחת לאפס מעלות ובכל הזמן הזה הנאצים ועוזריהם האוקראינים היו עורכים מצוד רצחני אחרי היהודים שהסתתרו ביער".
בני משפחתו של מיכאל מספרים: "אבינו נותר היחיד מכל בני משפחתו שנכחדה בשואה האיומה, לבדו בעולם שהשתגע והיה צריך להתמודד ולשרוד כנגד כל הסיכויים. כשהגיע לגיל 16 הוא התגייס לצבא האדום ולקח חלק במלחמה נגד הנאצים".
בשנת 1978 מיכאל עלה לארץ והקים את ביתו בנוף הגליל יחד עם אשתו שהלכה לעולמה לפני כ- 4 שנים."הם זכו להקים משפחה לתפארת ולראות שלושה נינים. בשיחה עם ידידים, אמר מיכאל השבוע: "אם היית שואל אותי כשהייתי ילד שאגיע לגיל מאה הייתי אומר לך שזה סיכוי של אחד למיליון. אני חי לי מיום ליום, נהנה מהדברים הקטנים, מוזיקה טובה, משחק קלפים עם חברים והכי שמח להיות עם שלושת הנינים שלי, הם הניצחון האמיתי שלי".
לכבוד יום הולדתו המאה, אגף הקליטה בעיריית נוף הגליל, העניק למיכאל תעודת כבוד חתומה על ידי ראש העיר, רונן פלוט, המכהן גם בתפקיד סגן יו"ר "יד ושם" בהתנדבות, שאמר לו כי "סיפור חייך מעורר ההשראה הוא הניצחון של הטוב על הרע, האור על החושך, האמונה על השנאה".