מוצאי ל"ג בעומר, בשעות של לפנות הבוקר. לאחר שרוב רובם של מאות האלפים עזבו את הכפר מירון, איש איש לביתו ולמשפחתו. הגיע לתפילה במערת ציונו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, הגבאי צדקה בעיר לוד הרה"ח ר' דוד הורביץ, שיחד עם אחיו איש החסד ר' ראובן, עמלים בהתנדבות באחד מאירגוני הכנסת אורחים במירון כבר כשבוע ימים, כפי מיטב המסורת שלהם מזה עשרות בשנים.
בשעות אלו של לפנות הבוקר, שוקדים עשרות פועלי נקיון לסדר ולנקות את המערה, החצר וכל המבואות.
ר' דוד שם לב, למאות 'גארטלא'ך' שנשרו ממתפללים, במהלך הריקודים והתפילות. הגארטלך שברובם היו קרועים, בלויים או לא נקיים בעליל - עמדו להיזרק, יחד עם האשפה הרבה שנערם במהלך החג. ר' דוד יחד עם אחיו ר' ראובן, אספו את הגארלטא'ך הרבים, יחד עם עוד כמה חסידי חב"ד שהיו באותה עת בציון הק' ועלו יחד בשירה וזימרה על גג הציון.
בשירת דבקות של "לכבוד התנא האלוקי, רבי שמעון בר יוחאי", העלה ר' דוד את הגארטלאך על עמוד האש ועוד הוסיפו שמן למדורה הגדולה, שדולקת כבר מעל 24 שעות, החל עוד מההדלקה בליל החג, שהדליק כ"ק האדמו"ר מבאיאן, כחזקת אבותיו מזה שנים רבות.
עוד שעה ארוכה ארכו הזמירות והשירים, כאשר אנשים נוספים מצטרפים למעגלי השמחה, תוך שאחר מהם הפטיר: "לו היה כאן הברדיטשבער, היה עושה מזה רעש גדול, ומלמד סנגוריה גדולה מאוד על ישראל".
ואכן, מה נאה ומתאים דבר זה, כפי שכתב רבה של צפת, הגה"צ רבי שמואל העליר ע"ה, שיצא להגנת הנוהגים כן בספרו "כבוד מלכים", ירושלים תרע"ד, שאין בשריפת בגדים יקרים לכבוד רבי שמעון, משום 'בל תשחית'. ובפרט בגארלטלא'ך אלו, שעמדו להיזרק לאשפה.
