על פי רוב איני משמש כפרשן פוליטי, אבל הפעם אני חש שיש צורך בכך.
*
המחלוקת לשם שמים שבין "יתד נאמן" ל"משפחה", שבראשה עומדת השאלה האידיאולוגית המרכזית - מי ישלוט בשוק הפרסום החרדי, לא תמשך לעד. יום אחד היא תסתיים, וזה דווקא לא יהיה עם סגירתו של "משפחה".
הבחירות לכנסת מתקרבות, ואנשי "יהדות התורה" על כל המסתעף ירצו שנבחר בהם (לשם שמים, כמובן), או אז יעמדו בפניהם שלש אפשרויות:
האחת: לפרסם את דיוקנותיהם של כל המועמדים להיות חכי"ם, בשבועונים הארורים (להלן: השבועונים), לשלם להם בכסף מלא, ולקוות שקהל היעד של קוראי השבעונים, ובראשם מרן משפחה (אופס, נפלט לי), יצביעו בהמוניהם בעד כל מועמדי יתד, חבריהם ואנשי שלומם.
אפשרות זו היא בעצם כניעה של יתד לשבועונים.
האפשרות השניה היא: להמנע מפרסום בשבועונים לגמרי. יש להניח שבמקרה שכזה לא יהיה מה שימנע מכותבי השבועונים לכתוב את האמת, ולמה עדיף להצביע לחציל ירוק ולא ליהדות התורה. דבר שעלול לגרום ליהדות התורה לאובדן מנדט/ים, עובדה שבעיני יהדות התורה, משום מה, היא שלילית.
אפשרות זו היא בעצם הפסד של יתד במלחמה.
האפשרות השלישית: להחליט שאין שום ענין וצורך בקולות קוראי השבועונים. עדיף מפלגה קטנה וחרדית על פני מפלגה גדולה של עטורי זקן ופיאות גדושי מוץ ורפש. גם אם יהיה רק ח"כ אחד, שנבחר מקולות של אנשים יקרים שתוכם כברם, זה עדיף על פני שמונה חכי"ם שנבחרו מקולות הרמאים.
אפשרות זו היא בעצם נצחון היצר הטוב של יתד על היצר הרע שלהם. הבעיה באפשרות זו היא העובדה שלא ברור בכלל שיש להם יצר טוב, ואם אין שני צדדים אין מלחמה.
* * *
ומילה אחת על שלמה מעוז.
בדיוק בגלל אנשים כמוהו, האשכנזים לא אוהבים את הספרדים במוסדות הלימוד.
התחושה האשכנזית היא, שגם אם הספרדי התקדם והגיע לגבהים, ונסק למקומות ולמחוזות שגם לרוב האשככנזים קשה להגיע אליהם, תמיד ישמור טינה בלב לאשכנזים, ותמיד יפלוט את דבריו כשיזדמן לו.
הבה נשמור על כבודנו, ולא ניתן להם עילה.
* * *
להארות הערות ושאר ירקות
yb@kikar.net