- אתה מקבל עליך עול תורה ומצוות?
- מקבל.
- מקבל על באמת, או שאתה אומר את זה רק מן השפה ולחוץ?
- מקבל על באמת.
- מה זאת אומרת?
- אני מקבל עלי עול תורה ומצוות על באמת.
- לגמרי לגמרי?
- לגמרי לגמרי.
- כל המצוות?
- כל המצוות.
- עד הפסיק האחרון?
- עד הפסיק האחרון.
- שבת, כשרות, טהרת המשפחה, הכל?
- כן, בוודאי. שבת, כשרות, טהרת המשפחה, הכל.
- ומה עם החינוך של הילדים, תשלח אותם למוסדות שלנו?
- רק למוסדות שלכם.
- ואם לא נרצה לקבל אותם, תשלח אותם למוסד ספרדי?
- כן.
- מה כן?
- אם לא תרצו לקבל אותם, אני ישלח אותם למוסד ספרדי.
- אז תדע מעכשיו שאנחנו לא נרצה לקבל אותם.
- למה?
- זה לא עניין לגויים. אפילו יהודים לא מבינים את זה.
- טוב.
- אתה בטוח?
- בטוח.
- אתה לא תתלונן?
- אני לא יתלונן.
- וההשקפה שלך בתור יהודי, תהיה השקפה ליטאית?
- מה זאת "השקפה"?
- עזוב. "ליטאית" אתה יודע מה זה?
- כן. בטח.
- אז זה מספיק.
●
- אתה תשמע רק לרבנים שנאמר לך?
- כן.
- ותלמד רק בספרים שנאמר לך?
- בהחלט.
- ורק בשיטת הלימוד שנדריך אותך?
- בודאי.
- ותתלבש רק איך שנראה לנו?
- רק איך שנראה לכם. כיפה סרוגה זה בסדר?
- חס ושלום. אלה פוסחים על כל הסעיפים.
- אני לא מבין בזה. כובע חסידי זה טוב?
- לא. החסידים הם ´בטלנים´, שלא תדע.
- לא ידעתי. אז אני ילבש כובע חב"די.
- השתגעת? הם בכלל ´כת´.
- אז אולי כובע תימני מסורתי.
- בשום אופן. תתרחק מהפרענקים.
- אז מה אני ילבש?
- כיפה שחורה, חליפה כהה ומגבעת ישיבתית.
- זו חובה?
- בטח, זו חובה.
- אז אני מסכים.
- יופי. אז אתה בעצם מקבל עליך לשמור על כל המצוות קלה כבחמורה?
- איך כל זה קשור לקבלת מצוות?
- בטח שזה קשור. זו צורת יהודי.
- אז אני מקבל.
- בלי שום הסתייגות?
- בלי שום הסתייגות.
- מה בלי שום הסתייגות? תפרט.
- אני מקבל עלי לשמור את כל המצוות קלה כבחמורה בלי שום הסתייגות.
- בכל הרצינות?
- בכל הרצינות.
- בטוח?
- בטוח.
- לא תהיה מחובר רחמנא לצלן לאינטרנט הקלוקל?
- חס ושלום.
- ולא תקרא את השבועונים ה´חרדיים´?
- רגע, למה לא?
- כי זה הורס את חינוך הילדים.
- אז בודאי שלא.
- חוץ מ´יתד´ כמובן.
- מה ההבדל?
- אין הבדל. אבל אלו ההוראות שקיבלנו.
- נו, שיהיה.
●
- לא נעים לנו, אבל חשוב לנו לדעת, מה יקרה כשרב פלוני יחלוק על הרב שלך, מה תעשה?
- מה יש לי כבר לעשות?
- אתה תשמע לו?
- לא.
- אתה תכבד אותו?
- כן.
- זה לא מקובל עלינו. אסור שזה יקרה.
- למה? לימדו אותי ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים", לא כך?
- ממש לא. דעת תורה יש רק אחת.
- אז מה אתם רוצים?
- לא הרבה. רק תביע מחאה חריפה, הלם, זעזוע ושאט נפש.
- אני כבר עכשיו בהלם.
- ממה אתה בהלם בדיוק?
- מעצם הדרישה המוזרה הזאת.
- אין לך ברירה. זו צורת יהודי.
- אבל אני לא יודע איך עושים את זה.
- אל דאגה. בשביל זה יש את ´יתד´.
●
- סליחה שאנחנו שואלים אותך ככה בצורה כל כך לוחצת. אבל תבין, היו כאן הרבה לפניך שהבטיחו דברים דומים, אבל אחרי הגיור הם זנחו כמעט את כל מה שהתחייבו כאן.
- לא לא. אני מתכוון בכל הרצינות.
- הבעיה היא שגם הם אמרו שהם מתכוונים בכל הרצינות...
- אבל אני באמת מתכוון בכל הרצינות. הנה אני מודיע בפירוש: אני באמת מתכוון בכל הרצינות לקבל עלי עול תורה ומצוות.
- זה בסדר. אבל מה עם שאר הדברים שהבטחת? איך נהיה בטוחים במאה אחוז שאתה יותר רציני מהם? תבין, זה לא צחוק.
- הם אמרו שהם ישלחו את הילדים למוסד ספרדי?
- אמרו.
- אמרו בלי להתלונן?
- אמרו.
- אמרו השקפה ליטאית?
- אמרו.
- אמרו בטוח בטוח?
- אמרו בטוח בטוח.
- וסיפרתם להם גם שהם צריכים לשמוע רק לרבנים שלכם, ללמוד רק בספרים שלכם ולהתלבש איך שאתם רוצים?
- בוודאי.
- ומה הם אמרו?
- הם אמרו מה שאתה אומר, שהם מתכוונים בכל הרצינות.
- אמרו בטוח בטוח?
- אמרו בטוח בטוח.
- אמרו יתד נאמן?
- אמרו. בוודאי.
- הבטיחו הלם ותדהמה וכל זה?
- הבטיחו הכל.
- אם ככה אז אולי עדיף שתוותרו על הדרישות האלו ותסתפקו רק בקבלת עול תורה ומצוות?
- חס וחלילה. לא בא בחשבון.
- אז לא צריך. אני יתגייר במקום אחר.
- אי אפשר!! כל גירות אחרת היא חבלה בכרם ישראל!!
(המאמר פורסם בעיתון "יום ליום")