אי אפשר להישאר אדיש לסיפורו האישי של בוסמן אבו ראס, האסיר הפלסטיני שהתגייר בכלא. "יניב בן דוד ייבדל לחיים ארוכים", הוא אומר בחיוך.
אתמול הוא גולל את קורות חייו הבלתי נתפסים בראיון בלעדי למרדכי לביא ברדיו "קול חי".
"ישבתי תקופה בכלא", הוא אומר ולא מוסיף. הוא לא מוכן להרחיב על הסיבות שהביאו אותו אל מאחורי סורג ובריח.
"הנשמה שלי היתה בהר סיני, וחזרה אל המסלול לתקן", הוא מסביר את המהפך שהתחולל בחייו.
בוסמן שוחרר מהכלא, וכוחות הבטחון סרבו לאפשר לו לשהות בארץ. הוא תועד ממרר בבכי, חסר אונים, במחסום הצה"לי.
אלא שאז, כמו משום מקום, הגיח מתאם פעולות צה"ל בשטחים, תא"ל פולי מרדכי שהעניק לו עזרה בלתי צפויה.
"הוא צדיק", אומר יניב על פולי. "אם הוא לא היה מגיע, הייתי מתכונן להישאר שם. כשהיה עולה השחר, הייתי מניח תפילין ומתפלל. אף אחד לא יקח ממני את התפילה שלי".
לדבריו של אבו ראס, "ה´ שמר עליי. הוא אמר: זה הבן שלי, אף אחד לא ייפגע בו".
אבו ראס: "פחדתי על חיי. פחדתי על הקדושה שיש לי. אתה רוצה שיהיה לי קטרוג על הצוואר שלי?".
אבו ראס היה שמש בית-הכנסת בכלא. "היהדות זה הדם שלי. הניסים והנפלאות של השם יתברך משכו אותי לעם הזה", הוא אומר.