יש לנו סקופ רציני בשבילכם: אתם לא הוזים, הכלי בו הקולה שלכם מאוחסן יכול להשפיע על הטעם שלו ואין שום קשר למידת האלגנטיות שלו.
לדברי שרה ריש, כימאית מזון, לפי האתר "מדע פופולרי", בתרגום חופשי, הנוסחאות למשקאות נשארות זהות בין אם הם מגיעים בפחית, בקבוק פלסטיק קטן/גדול או בקבוק זכוכית. עם זאת, "בעוד שחברות האריזות והמזון פועלות כדי למנוע אינטראקציות ביניהם, הן יכולות להתרחש", מסבירה ריש.
קחו, למשל, את שכבת הפולימר בפחיות אלומיניום, שעלולה לשחרר פיסות זעירות לשתייה שבתוכה. עבור אנשים מסוימים, רגישות למתכת עשויה לשנות גם היא את הטעם של המשקה, כפי שאמר ריק סכלבן, כימאי בדימוס מהאגודה האמריקאית לכימיה, ל"ביזנס אינסיידר". בבקבוקי פלסטיק, אצטאלדהיד יכול לחלחל לתוך השתיה. (אל תדאגו, ה-FDA מפקח על הכמויות המותרות של מגע כימי פוטנציאלי כדי לוודא שהוא קטן ולא מזיק; עם זאת, זה עדיין יכול לשנות את הטעם.)
לפי "מדע פופולרי", הדרך הטובה ביותר לקבל את "הטעם הטהור והאהוב של קולה, ללא שינוי" הוא ללגום אותו מבקבוק זכוכית, החומר הכי רדום מבחינה כימית שהמשקה הממכר הזה מוגש בו.
אח, כמה נחמד לדעת ששוב אנחנו צודקים ואכן, זירו בבקבוק זכוכית הוא באמת יותר ערב לחך. איזו הק(ו)לה.