המתחזים: מדוע אנשים נופלים לתרמיות והונאות?

>> למגזין 'כיכר' המלא - כנסו כנסו <<

רוב רובם של סיפורי התרמיות נשמעים כשקר גס ורחוקים מהמציאות. "כל אחד יכול היה לזהות את זה", אנחנו ממלמלים לעצמנו, אבל האמת היא שפעם אחרי פעם אנשים קונים את הסיפורים הללו ונופלים בפח.

כותב השורות עצמו השתתף בקורס של חברה לשיווק משהו - במחילה, אני כבר לא זוכר מרוב כל השמות שרצים בשוק - וכמעט שילם על מוצר ראשוני "רק" אלפיים שקל, כדי 'כמובן' למכור אותו במחיר יקר יותר ולהרוויח פי שלושה. בטח...

בדקה התשעים עצרתי את עצמי ושכחתי מהעניין. היום, במבט לאחור, אני יודע שכל המקומות האלה שמבטיחים לך ערים וגבעות הינם נחשים ערמומיים ואם תרצה לקבל מהם תשובות להבטחות שלהם תוכל לחפש אותם בערים ובגבעות...

רשות הסחר הפדרלית של ארה"ב דיווחה כי רוב ההונאות מתחילות ברשת. מדובר בשיטה הכי רווחית למתחזים בשנת 2021 מאשר כל דרך אחרת שבה פנו לאנשים. אגב, בשנת הקורונה עלו יותר מקרי התחזות באינטרנט.

מי שבעיקר נופלים לתרמיות הללו הם צעירים בגיל הנעורים - עד גיל 20. על אף שאפשר לחשוב שהם הכי מכירים את האינטרנט, אבל כיוון שכושר השיפוט שלהם נמוך וסף האמינות שלהם באנשים גבוהה – הם אלו שנופלים מהר מדי למקרי התחזות.

מה גורם לבני האדם ליפול לתרמיות והונאות של מתחזים?

"אומנם לא חקרתי באופן את התחום הזה של הונאות, אבל יש כמה דפוסי התנהגות שמאפיינים את בני האדם שניתן להבין מהם לא מעט", אומר ישראל גינצבורג מ'כיכר השבת' העוסק בלימודי פסיכולוגיה, "אמון, וכניעה מול סמכות".

גינצברוג מרחיב: "יש לנו נטייה לחשוב שאנשים אחרים דומים לנו: כשאנחנו עצובים אנחנו עלולים לחשוב שכולם עצובים, כשאנחנו שמחים נראה לנו שכולם שמחים, וכן - אם אנחנו אנשים אמינים ניטה לחשוב שכך הוא טבעו של בן האדם, וכשמישהו יביט לנו בעיניים במבט של אמון נתפתה להאמין שאפשר להאמין בבני אדם שמביטים לנו בלבן של העיניים. כמובן שאחרי שמישהו 'יעקוץ' אותנו נתפתה לצבוע את כלל האנושות בצבע שחור: כולם מושחתים, כולם שקרנים ואי אפשר להאמין לאף אחד.

"בנוסף, חלק בלתי נפרד מהחיים הוא לתת אמון באנשים אחרים. אם לא נסמוך על המוכר בסופר שהאריזה לא מזויפת, ואם לא נסמוך על ייצרן הלחם שהוא לא טומן בפנים רעל, החיים שלנו יהיו נוראיים. בדומה לכך אם נחשוש לעצור מול מעבר חציה כי אולי הנהג זומם להתנקש בנו, או אם לא נסמוך על הנהג שמאחורינו שלא ייכנס בנו מאחורה כשאנחנו עוצרים ברמזור, החיים שלנו ייהפכו לגיהינום".

"החלק השלישי הוא הכניעה מול הסמכות", מפרט גינצבורג, "אנחנו מתמסרים לסמכות, מאמינים שבעל הסמכות הוא אכן יודע יותר ויכול להפעיל שיקול דעת טוב יותר, וכשמגיע מולנו אדם שיודע להציג ארשת פנים בוטחת וסמכותית, אנחנו נוטים שלא להפעיל את שיקול הדעת האישי שלנו, להתעלם מפעמוני האזעקה שמצלצלים בלי הרף - ולתת לו להוביל אותנו אל היעד שאליו. כמובן שבנוסף לכל החלקים האלו, קיימת הפנטזיה להתעשר בקלות, או לצפות שמשהו מאד טוב ייפול על חיינו במפתיע ובצורה לא שגרתית, והחיים שלנו ייהפכו לגן עדן".

הסיבות שגורמות לאנשים ליפול להונאות

1. קל ליצור תדמית

האופציות שהרשת מאפשרת הן מתכון קל להתחזות.

אדם שרוצה להציג שהוא עשיר יכול לעלות תמונות מגוגל לרשת החברתית שלו של יאכטה, בתי מלון, מכוניות מרוץ, וילה יוקרתית ואוכל משובח. בקלות הוא יכול ליצור לעצמו תדמית של מיליונר.

בנוסף, ברשת קל להונות מספר רב של אנשים בו זמנית. כך שאדם שיוצר זוגיות עם מישהי אחת יכול במקביל לנהל עוד מערכות יחסים מרחוק.

2. נחמד להישאב לקסם

בתוך כל הקלחת של חיי היום יום, כאשר אנחנו רואים מישהו שרודף אחרינו (הן למטרת זוגיות והן להצעה כספית נדירה) – אנחנו מהר מאוד עלולים להישאב לקסם שלו מבלי לבדוק בכלל את הסיפור שלו. "העיקר שהאדם הזה רודף אחרי ומפנק אותי"...

3. הנטייה האנושית להאמין לאנשים

דבר נוסף שכדאי לזכור על אנשים שנופלים בתרמית של מתחזים: טבע בני האדם להיות חברותיים. זה לא שאנחנו לא חשדניים בהתחלה, אבל ברגע שהוא, המתחזה, קנה אל ליבנו, אנחנו יכולים בקלות ממש ליפול בפח שלו. כיוון שאנחנו חברותיים ורוצים ליצור קשרים לצרכי אהבה, עסקים וחברות, מהר מאוד 'נשכח' מכל מה שלא מסתדר לנו על המתחזה ונאהב את הקשר אתו.

הנטייה של רוב בני האדם, כך מראים מחקרים שונים, תהיה לבטוח באנשים ולהאמין בהם מאשר לא למסוך עליהם ולהראות להם פרצוף של 'אני לא מאמין לך'.

לכן, אם יגיע אלינו מישהו מוזר ונניח שהוא יציע לנו עסקה כלשהי שנשמעת מבטיחה, אף על פי שהוא נראה נוכל – ייתכן כי נסכים לעסקה ולו בגלל היצר האנושי שלנו "לסמוך על כל אדם באשר הוא".

הנה ניסוי שמדגים עד כמה אנחנו נעדיף פשוט להאמין לאדם שמולנו. בניסוי השמיעו לנבדקים הצהרות שונות שעליהן הם היו צריכים לקבוע האם הם נכונות או שקריות. בחלק מהפעמים הפריעו לנבדקים לשמוע או להבין את המידע בשלמותו. הניסוי הראה שכאשר הנבדקים לא הצליחו להבין משהו שלא לגמרי היה ברור להם, הם פשוט הניחו שהוא נכון והחליטו שההצהרה הינה נכונה.

איך נדע להישמר ממתחזים והונאות?

- לחשוב

לא לתת ללב להוביל את המוח. קודם לחשוב רגע האם הוא באמת עושה לנו טוב. לא כדאי ללכת ישר אחרי הלב. תעשו עצירה ותחשבו עד כמה הוא אמין.

- לשאול את השאלות הנכונות

כמה אני מכיר את האיש הזה? מה אנשים מספרים עליו? מאיפה לי ערובה לכך שהוא משקיע במקומות הנכונים?

אם הוא מציע לכם הצעה עסקית בדקו אותה לעומק. כדאי לקרוא את השורות הקטנות, לבדוק מה קרה למי שהשקיע אתו לפני כן באותו עסק ועד כמה הוא רווחי, אם בכלל.

ככל שנשאל ונבדוק לעמוק – כך פחות ניפגע. גם אם מגיע אליכם אדם חדש שכובש אתכם, בדקו לעמוק מי הוא, מאיפה הוא הגיע, חפשו ערובות לכך שדבריו אמת ואל תתביישו לשאול ולחפש עליו.

כך תחשפו את המתחזה

אלו הנורות האדומות שכדאי לכם לשים לב כדי לא ליפול ברשת של המתחזה:

- כאן ועכשיו

מתחזים נוטים לעשות דברים מהר וקיצוני: הם מיד "אוהבים" בלי גבול, או להוטים לסגור את העסקה כאן ועכשיו. חכו! אל תמהרו לא להיכנס לקשר מידי ולא לסגור את העסקה ברגע זה. תנו לזמן לעשות את שלו.

- סיפורים כמו חול

עוד נטייה שאפשר לזהות שמדובר במתחזה היא העובדה שהוא מספר על עצמו הרבה מעבר למה שאדם רגיל שרק עכשיו נפגשתם יספר על עצמו. בדרך כלל ייקח לנו זמן עד שניפתח כלפי אגם זר ונספר לו את קורות חיינו. אם פגשנו מישהו שמרבה לפטפט על עצמו – כנראה שהוא מתחזה.

- פתיל קצר

המתחזים אוהבים שהדברים נעשים בדרך שלהם. כל דבר שלא נעשה לפי התכנית שלהם יכול 'להדליק' אותם ולהוציא אותם מהכלים. הסתכלו על האיש שלפניכם. אם הוא ממהר לצאת מהכלים כל פעם שמשהו לא עובד לפי התכנית שלו – ייתכן ומדובר במתחזה.

- חשש טבעי

שימו לב שכל אדם מגיע לפגישה (בין אם זה דייט או פגישה עסקית) מלווה בלא מעט חששות. "האם זה יצליח?", "איך זה יראה?". אם הבן אדם שמגיע לפגישה יותר מדיי בטוח בעצמו וכל כולו אומר יהירות, היזהרו, ייתכן שמדובר במתחזה.

- בדיקת עובדות

עוד טריק לחשוף מתחזה יהיה לשאול אותו על דברים שהוא כבר סיפר לכם ולראות האם הוא דבק בסיפור המקורי. מתחזה נוטה לשקר והרבה. בדרך כלל הם לא זוכר מה הוא סיפר ולכן אפשר די מהר להפיל אותו בפח אם רק נבדוק שוב את הסיפור שהוא מכר לנו בתחילה.