הרגשתם פעם איך זה לחזור בזמן 50 שנים לאחור? כי זוהי סיפורה של מדינה שאני לא בטוח ששמעתם עליה עד שפתחתם את הכתבה הזו, ולא, לא מדובר במדינה רחוקה, זה סך הכל 3 שעות טיסה מישראל ובמרחק של שעתיים וחצי מאומן.
בלי יותר מדי הכנה מוקדמת, השבוע זה נפל עלי בבום, כאשר האוטובוס המזרח-אירופאי, עם השירותים המקולקלים ומזגן של ונטליטור ישן, חצה את נהר הדניסטר המרהיב דרך מחסום סובייטי מיושן ובו חיילים הנראים לקוחים מהמאה הקודמת - עם רכבי צבא של המלחמה הקרה, זו קבלת הפנים שקיבלתי כאשר נכנסתי למדינת טרנסניסטריה (לא טעות - זה השם), או כפי שהמקומיים מתעקשים לקרוא לה (לטענתם, טרנסניסטריה - זה שם שהנאצים הדביקו להם. ח"ב) - פרידנסטרוביה.
היה זה מחזה סוריאליסטי לראות את החיילים החמושים, עולים לאוטובוס ובגישה בעל'בתית למדי לוקחים לנו את הדרכונים בארשת חשיבות ומחזירים לנו אותם לאחר חצי שעה של בדיקות עם דף מודפס, ועליו פרטי הכניסה שלנו, כי הרי להטביע חותמת בדרכון - הם אינם רשאים, כי אין מדינה בעולם - מלבד רוסיה כמובן, המכירה במדינה הזו כישות עצמאית, באיחוד האירופי למשל מתייחסים לאזור כ"סכסוך קפוא".
אך למרות חוסר ההכרה העולמית אל תחשבו שזה מפריע לראשי המדינה, (שאגב, על ראשיה נמנים יהודים - כדוגמת ראש הממשלה הנוכחי והקודם ועוד בכירים בממשל), להוציא לאזרחים דרכון שאינו מוכר בשום מדינה, המנון, בולים ואפילו מטבע מקומי בשם רובל טרנסדניסטרי.
'לאדות' ובור של שירותים
למרות חוסר ההכנה המוקדמת בלהגיע למדינה כזו, מהר מאוד התרגלנו לחזרה בזמן, דקות ספורות לאחר שעברנו את הבדיקה המתישה במחסום, עצרנו במרכז גדול מקומי שם חטפנו את ההלם. הסיפורים על החיים במדינות סובייטיות של פעם הכה בנו במלוא העוצמה, כאשר מסביבנו עשרות 'לאדות' ענתיקות ומכוניות שרואים רק במוזיאונים, נכנסנו לשירותים - שירותים? בור לבן וטוב כמו פעם.
אבל שוין, לא מתלוננים. נכנסנו למכולת ושם חטפנו עוד שוק, סחורה שלא ראינו בשום מקום בעולם, הנראית לקוחה מהעבר הסובייטי, אך שיא השיאים כאשר רצינו לרכוש את השתייה המקומית, ביקשו מאיתנו לשלם במטבע המקומי - שאותו יש כמובן רק לתושבי האזור. כרטיס אשראי? מי שמע על זה, קודם שיהיה קליטה סלולרית לטלפון הנייד.
כך או כך, בעודנו מתבשמים מהאווירה העתיקה, הניבטת בכל דבר שרק אפשר - החל מהלבוש של העוברים ושבים, מהרוגע, אף אחד לא ממהר, ולא כל שנייה מציץ בנייד, גם כך אין הרבה חדשות, יש פה ערוץ טלוויזיה אחד הנשלט באופן אבסולוטי על ידי השלטונות וגם הרשתות החברתיות לא מפותחות פה. אגב, ובשביל זה צריך שיהיה לך בכלל נייד, מה שאין להרבה מאזרחי המדינה המשתכרים בשיא - ב-400 דולרים לחודש עבודה.
ערוץ תקשורת אחד במדינה
אבל מה, בשיחות שאנו מקיימים בנעימים עם מקומיים שיודעים שברי אותיות בשפת האנגלית, אנחנו מבינים שישנה התרגשות שיא במדינה לקראת הגעת הקבוצה שלנו למדינה, ולמה? ראשית, במדינה הזו אוהבים מאוד יהודים, (כפי שציינתי ראש הממשלה יהודי ובכירי מנהלי העסקים יהודיים. ח"ב), אנחנו הגענו למקום, כדי לפקוד את קברו של תלמיד הבעל שם טוב רבי שבתי מראשקוב זי"ע, שקברו נחשף לאחרונה והוא נטמן לפני יותר ממאתיים שנה במדינה הזו, כאשר כמעט שליש מהמדינה היו יהודים - מה גם שבעיירות רבות במדינה, היו מתגוררים תלמידים רבים של הבעל שם טוב והמדינה עם כל גילגוליה הרבים, הייתה נחשבת למקום חשוב אצל מייסדי החסידות.
לפי מה שהבנו, המדינה הזו שלא מוכרת בעולם כמדינה, זקוקה נואשות לתיירות, כדי לפתח את העסקים שם, על כל תייר שנכנס למדינה, הם יכולים לקבל הלוואות מבנקים במדינות אחרות, מה שפתר לנו את התשובה למה התעכבנו כל כך הרבה במחסום, ולכן, הגעתנו למדינה והתקווה שבעקבות חשיפת הקבר, עוד יבואו יהודים רבים למקום, מפיחה תקווה רבה במדינה הזו, כי הם מבינים את העוצמה הכלכלית בעבורם, ולכן ההתרגשות שהגענו הייתה בשיאה, וזכינו גם לסיקור תקשורתי מקיף שכלל ארבעה צלמים ועוד ארבעה עיתונאים - מהכלי תקשורת היחיד במדינה.
אנדרטה של לנין
כדי להבין טוב יותר את הספק מדינה הזו (המונה קרוב לחצי מיליון תושבים. ח"ב) הנמצאת במרחק נגיעה מערים כדוגמת; מולדובה, יאשי, אודסה ואפילו קרובה לאומן, ובלב כיכר מרכזית נמצאת אנדרטה של הצורר לנין - ללא כל בושה או הסתרה, לקחתי לצד לשיחה ארוכה את ראש הקהילה היהודית המקומית, שכמובן הצטרף בחגיגיות למסע כחתן ביום חופתו, וזכה לריאינות מקיפים בנושא בכל תוכנית בערוץ המקומי לפני, אחרי ולאורך המסע.
ראש הקהילה הוא יורי קרייצ'מן, יהודי צעיר בן 42, שנבחר לתפקיד בדיוק חודש לפני שהעולם החל להשתנות ולעולמנו חדרו המושגים - 'דעיכה אקספוננציאלית', 'מוטציה', 'סגרים' ועוד. קרייצ'מן נבחר לתפקיד בתקופה קשה ומאתגרת ולמרות שלמרבה הצער הוא נשוי לאינה-יהודיה, לטענתו מחוסר ברירה, כי לא היו מספיק יהודיות, מאז שנכנס לתפקיד, הוא עושה הכל כדי להפריח את השממה הרוחנית במקום ולנסות להחדיר 'יידישקייט' מכל כיוון אפשרי.
ראש הקהילה - יהודי לא חובש כיפה ונשוי לגויה
קרייצ'מן, המוכר גם על ידי השלטונות המקומיים, לא יכול לדבר בפתיחות ולאורך כל השיחה שלנו, הוא מלהטט בין הצורך להביא לנו את המידע האמתי לבין הצורך לא להרגיז חלילה את השלטון, אך ייאמר לזכותו, כי הוא עשה השתדלות מקסימלית.
בפתח השיחה, קרייצ'מן מסביר לנו כי אמנם יש הרבה יהודים באופן יחסי במדינה - קרוב לשבע אלף אנשים, אך לצערו מרביתם לא באמת יהודים, אלא רק מוגדרים יהודים לפי חוק השבות, כלומר שיכול להיות שיש להם אב יהודי או סב יהודי; "יש כ-400 יהודים המוגדרים יהודים על פי ההלכה, רובם מתגוררים אצלנו בעיר הבירה - טריספול, כמה שומרי תורה ומצוות? מעטים מאוד, אני חושב שאפשר להגיד שיש אולי 30".
אתה יליד המקום?
"כן, נולדתי פה וגדלתי על ברכי הסובייטים עד למהפך בראשית שנות ה-90, גדלתי ולמדתי פה בבתי ספר המקומיים על ברכי "אמא רוסיה", ובשנת 95', קיבלתי החלטה לעלות לארץ, הלכתי לפנימייה ולאחר מכן, שירתי בשירות קרבי ולאחר מכן עשיתי תואר בהנדסת תוכנה וגם עבדתי בזה בארץ 9 שנים אחרי שהגעתי לישראל, החלטתי לחזור חזרה למדינה.
רופא מרוויח 600 דולר בחודש
"גם בגלל אמא שלי שנשארה לבד וגם, כי לא היה לי קרובים בישראל. אני חושב שזו הייתה החלטה טובה. תראה, בישראל בשביל להתפרנס הייתי צריך לעבוד לפחות 12 שעות ביום ובשתי עבודות, פה אמנם המשכורות נמוכות, אבל מכיוון שאני עובד עם חברות בארץ, אני מרוויח יותר מרופא, שמרוויח פה 600-700 דולרים לחודש, אז ככה שמבחינת הלחץ, אני שמח שאני פה".
אתה עומד בראש הקהילה היהודית, ישנה סיבה שאתה לא חובש כיפה? יש פה אנטישמיות?
"אין פה כמעט אנטישמיות (והוא צודק. מה שהוא לא יכול היה לומר, זה שכמו בכל המדינות בה יש משטר לא-דמוקרטי, הממשל שולט בהכל, הוא מונע אנטישמיות והתושבים גם אם הם אנטישמים הם יפחדו להראות זאת. ח"ב), הסיבה שאני חובש כיפה רק בחגים או שאני נמצא בבית הכנסת, היא מכיוון שאני אהיה היחיד במדינה עם כיפה, גם היהודים פה התרגלו לא לחבוש כיפה, גם מי ששומר תורה ומצוות, ולכן זה יהיה מוזר, ולא נעים לי להיות חריג. תראה, יש פה במדינה הקטנה הזו מספר רב של לאומים, אז היהודים פה מרגישים יחסית בנוח, הם לא חריגים".
איזה שירותי דת אתם מספקים בקהילה? יש שחיטה כשרה? בריתות?
"נגעת פה בבעיה קשה, חוקי המדינה אוסרים שחיטה כשרה ולכן היהודים פה הם צמחוניים מלבד חגים וקצת שבתות בשנה, שאז אנחנו מצליחים לקבל מעט בשר ועוף מרבה של מולדובה הרב פנחס זלצמן, אבל בכל השנה, אנחנו אוכלים דגים, ירקות ודברים כאלה, כי אין לנו ברירה אחרת. יחד עם זאת, הקהילה מספקת דרך מולדובה את כל שירותי הדת הנצרכים, הכוללים קבורה יהודית ועשיית בריתות".
רק בזכות ה'יידישקייט' נשרוד
האם ישנה התבוללות קשה בקהילה שלכם?
בשלב זה, קרייצ'מן מסביר את המורכבות שבניהול קהילה כזו: "בטח שיש ואין סיבה שלא תהיה. אמנם אנחנו קהילה יהודית, אבל איך זה התבטא עד היום? אין לנו רב, אין לנו מי שדואג לנו לרוחניות, אז מה הדבק שיחזיק אותנו כקהילה יהודית? רק הפולחן בחגים. לכן, מאז שנכנסתי לתפקיד, אני, שנשוי לגויה ומשתדל לשמור מצוות, מנסה לעשות מהפכה של 'יידישקייט' אצלנו בכל כוחי, או כמו שבישראל קוראים לזה "הדתה", הרב זלצמן ממולדובה, החל להשקיע בנו, מיד לאחר שנכנסתי לתפקיד ולאחרונה קנינו כמה עשרות טלפונים ניידים, ודרך זה רבנים מקישינב מוסרים לנו שיעורי תורה".
קרייצ'מן מוסיף בהתרגשות שאינה אופיינית לאופיו הסובייטי הקריר: "זה לא צחוק, מאז שהתחלנו עם שיעורי התורה, אתה רואה איך הקהילה מתחילה לפרוח, אנשים מרגישים הרבה יותר מחוברים מאי פעם, ואם היינו מתכנסים רק בחגים, עכשיו גם התחלנו להיכנס בשבתות, הקשר האישי נהיה יותר קרוב ויש גם הרבה יותר עזרה הדדית".
"אלו דברים שראיתי במציאות, לא סיפורים - הכל החל מאז שהתחלנו יותר להתקרב לדת. ואני חושב שבלי חיי דת, הקהילה היהודית הייתה מתפוררת בעוד 10 שנים וב"ה שניצלנו בזמן ואנחנו עושים הכל עכשיו כדי להמשיך לפתח את זה, זה הדבק של העם היהודי רק בזכות התורה אנחנו נשרוד", אומר קרייצ'מן בהתרגשות ואף מזיל דמעה.
היהודים העשירים שלנו לא תורמים כסף
ראש הקהל מוסיף בתסכול: "נכון, שיש פה הרבה יהודים שאצלנו נחשבים עשירים, אבל האם אתה חושב שהם תורמים לנו למטרות יהודיות וחשובות? מה פתאום, הם לא מבינים בכלל את הצורך הזה, לכן, יש לנו קושי גדול להתנהל, כאשר יש לנו בעיה כספית כבדה אבל אנחנו משתדלים לעשות את המקסימום. לפחות ראש הממשלה היהודי שלנו, נתן למוסדות הקהילה היהודית פטור ממסים, שזה מקל עלינו קצת את העול הכספי".
קרייצ'מן ממשיך לספר לי על משפחתו, ועל בתו הגדולה שהוא שלח אותה עכשיו ללמוד בפנימייה בישראל, ולטענתו, למרות המראות שראינו, מדובר במדינה ככל המדינות. למה יש פסל של לנין במרכז העיר? אני שואל אותו, והוא משיב בפשטות, "זה סתם, פשוט אף אחד לא נגע בזה, לאף אחד לא היה אכפת שזה יישאר".
גם על התערבות המדינה בשירותי האינטרנט, בשליטה המוחלטת על חיי היום-יום, יש לו מה להגיד, אך האמת? לא ניסינו למשוך אותו יותר מדי בלשון, הוא הרי נתיג הקהילה היהודית והוא לא באמת יכול להגיד מה שהוא רוצה ואנחנו כמובן לא רוצים לסבך אותו עם הממשל, אך את ההתרשמות שלנו מהמדינה התקועה לפני 50 שנים, כבר כתבנו קודם.
אה, ולפני סיום רק אציין, כי אם תתאהבו בתיאורה של המדינה, תוכלו לרכוש שם דירה במחירי פרוטות, החל מ-500 דולרים - שתוכלו להוציא בכספומט - לדירה באחת העיירות, שיש לומר שהן יפות מאוד, אז אם אתם לחוצים לתת דירה לבת שעומדת להתחתן, ייתכן ויש פתרון זול....
