גמגום הוא הפרעה בדיבור. ישנן מספר דרכים לגמגום, יש מי שחוזר על צלילים כמה פעמים, יש מי שמאריך בצליל יתר על המידה ויש מי שנתקע בדיבורו.
אין הסבר אחד למה אנשים מגמגמים. יש כאלה שחוו טראומה, יש שזה קשור לביטחון העצמי שלהם, ויש כאלה שזה קשור לתקופה שהם חווים, כגון עצבות או חרדה. על פי עשרות מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, כל הסיבות שלעיל אינן הגורמות העיקריות לגמגום. המצב הנפשי עלול להחמיר את הגמגום - אבל לא ליצור אותו. לגמגום אין תרופת פלא אך ניתן לשלוט בו בעזרת תרגילים ועבודה לאורך טווח.
בישראל יש בין שמונים למאה אלף מגמגמים, שהם כאחוז אחד באוכלוסייה.
חשוב לדעת: הגמגום אינה מחלה אלא תסמונת. זה שאנשים מגמגמים זה לא הופך אותם לטיפשים. הם בדיוק כמו מי שמרכיב משקפיים או סובל מהשמנת יתר.
למי שמגמגם אין שום בעיה שכלית. מדובר באנשים 'כמונו' ולעיתים אף טובים מאיתנו. הגמגום לא קשור לרמת האינטליגנציה של האדם. ייתכנו מגמגמים שהם 'לא חכמים' בלשון מעטה, אבל זה כבר לא קשור לגמגום בשום צורה.
היו עדינים: אל תתנו עצות אחיתופל למגמגם שמולכם. עצות כמו: 'דבר לאט', 'נסה לנשום לפני', או השלמת דבריו של המגמגם – אינם במקומם ורק מפריעים לו להתבטא ועלולים להוריד את הביטחון העצמי שלו.
המתינו בסבלנות לסוף דבריו. וכן, אפשר בלי החיוך המזויף הזה שמרמז 'אני מקשיב לך בסבלנות'.
תנו למגמגם עוד דרך להתבטא
ביקשנו לשוחח עם ישראל שטרן (40), נשוי פלוס 2, על עולם הגמגום והוא נענה בשמחה.
ישראל עצמו מגמגם מגיל תשע והוא הקים את השלוחה החרדית בארגון אמב"י (ארגון האנשים שמגמגמים בישראל). בשבוע הבא הוא עתיד לקבל את אות הנשיא כהוקרה על פועלו.
לפני הכל, ספר לנו עליך...
"בבקרים אני מדריך מוזיקאלי באוהל שרה ואחרי הצהריים מורה למוזיקה. מפעם לפעם אני עושה סדנאות לכיתות וארגונים על כלי נגינה ייחודיים".
שמעתי שאתה הולך לקבל את אות הנשיא, על מה ולמה?
"בקרוב אקבל בעז"ה את אות הנשיא כרכז הפעילות של השלוחה החרדית באגון המגמגמים בישראל. את השלוחה הרדית הקמתי לפני כארבע שנים ואנחנו עושים מפעם לפעם כנסים ושיחות עם מורים לעלות את המודעות של המגמגמים ולתת טיפים ועצות איך להתמודד עם תלמיד מגמגם".
בעקבות מה התחלת לגמגם?
"היום אנחנו יודעים שמקור הגמגום אינו טראומה או בעיה נפשית או שכלית אלא קצר במוח כאשר אנחנו מדברים מול אנשים", מקדים שטרן את תשובתו, "לכן, בשירה אנחנו מפעילים אזורים אחרים במוח ושם אין את הקצרים וממילא אין גמגום. התא הזה שגורם ל'קצר', יכול להיות רדום אצל בן אדם והוא לא יגמגם אף פעם, ולפעמים זה יכול לפרוץ כטריגר למשהו שקרה לו.
"אצלי כנראה הטריגר היה איזה מלמד בתלמוד תורה שהיה מאוד 'נחמד'".
ילדים הציקו לך בילדות?
"היו ילדים שהציקו לי, בעיקר בשכונה. בתלמוד תורה הם היו מחונכים וזה כמעט ולא קרה".
זה פגע לך בביטחון העצמי?
"בתור ילד בוודאי. אני מנסה לדבר ולא מצליח. גמגמתי מאוד כבד בגלל הצקות כאלה. היום אני יודע להסביר להורים ולילדים איך להתמודד נכון עם גמגום".
תן טיפ אחד לדוגמה שאתה נותן להורים שיש להם ילד מגמגם?
"הטיפ המרכזי שלי זה לתת לילד עוד נתיב של ביטוי, כמו נגינה או ציור. משהו של אומנות ששם הוא מבטא את עצמו יותר. הורי נתנו לי את המוזיקה וזה עזר לי בצורה מדהימה".
כשהתבגרת, מה עוזר לך להתמודד מול אנשים?
"אני מסביר לאנשים על המגמגם, אני נותן להם לשאול על זה. יש לי בתיק עלון קטן על גמגום ואני נותן להם לקרוא אותו".
איך אנשים מגיבים, הם נחמדים אליך או קצרי רוח?
"כיום אני בקושי נתקל בזה. אבל קורה מדי פעם מצבים כאלה. מה שקורה בעת גמגום הוא שהגוף נלחם להוציא את המילה. כל אחד מנהל את המלחמה שלו בצורה שונה. אצלי זה מתבטא לפעמים בלעצום עיניים ואז לשחרר את המילה. קורה לפעמים שכשאני פותח אותם אני רואה שהאדם נעלם לו...".
איך התחושה במקרה כזה?
"זה לא כיף בכלל. אבל היום אני כבר יותר מבין את הצד השני".
משחק השלמת מילים
תגיד, זה מציק שמשלימים אותך?
"כן. בהחלט", קובע שטרן מיידית. "אל תשלימו אנשים שמגמגמים. מה גם שבדרך כלל לא קולעים למה שאני רוצה לומר", הוא מחייך.
שטרן מבקש מהקוראים לעשות משחק קטן: "תעשו ניסוי: תתחילו משפט לאט ומישהו יקטע אתכם וינסה להשלים אתכם ולקלוע למה שאמרתם. תראו מה אתם מרגישים עם זה. מה שעלול לקרות זה שתרגישו לא נעים שככה משלימים אתכם וגם לרוב לא באמת יקלעו למה שהתכוונתם לומר". (נסו את המשחק בבית וכתבו לנו בתגובות מה התוצאות).
הגמגום מונע ממך להתקדם בחיים הפרטיים והכללים?
"היום כבר לא. אני פשוט מדבר את מה שאני רוצה. לפעמים אני אפילו אכריח אנשים לעמוד להקשיב לי, אבל רק לפעמים. זה אני וקבלו אותי כפי שאני".
"חשוב לדעת", מעיר שטרן, "גמגום זה לא נכות אלא שונות. הגמגום לא מגדיר את מי שאני. יש לי הרבה דברים למכור ולתת מעצמי – ויש לי גם גמגום. זה הכל".
באיזה דברים זה כן עצר אותך בעבר?
"כשהייתי בפרק א' בשידוכים, כל פעם שגמגמתי זה הוריד לי את הביטחון העצמי לגמרי. אם היו דברים שרציתי לומר פשוט לא אמרתי. הייתי נמנע. אפשר לומר שהפסקתי לדבר.
"עשיתי עם עצמי תהלכים עמוקים מאוד עד שהבנתי אם אני לא אעשה את זה אף אחד לא יעשה את זה בשבילי ופשוט התחלתי לדבר. אבל זה לא בא ביום אחד, זה היה עבודה".
יש דברים שגם היום אתה צריך להתגבר עליהם?
"גם כיום אני אעדיף לשלוח הודעה כתובה ולא לשוחח בטלפון. אני עדיין עובד על זה ומקווה לשנות את זה בעצמי".
תשמע, אני אומר לישראל ברגע של כנות, אם אני הייתי מגמגם לא בטוח שהייתי מסכים להתראיין. איך אתה מסכים לשתף את תחושותיך ככה בגילוי לב?
"אני במצב שאני מרגיש הרבה אנשים שמגמגמים. אני לא עושה את זה כי אני מרגיש 'אמיץ' אלא, אם אני יכול לספר על גמגום וזכות זה אנשים יבינו אנשים שמגמגמים – מבחינתי זה לתת לסבל משמעות.
"יותר מזה: עברתי את כל התהליכים שאדם מגמגם יכול לעבור. זה שאני היום מספר לאחרים על הגמגום ומסביר עליו ואפילו נלחם עבור אנשים מגמגמים – זה מתנה שהקב"ה נתן לי כדי לעזור לאחרים וזה זכות בשבילי".
"אני הוכחה שאפשר לנצח"
תרשה לי להעמיק ברובד נוסף ולשאול בכנות: איזו בחורה תרצה בחור מגמגם?
"זה מתחלק לשלוש: יש את הבחורות ששומעות גמגום, ישר לוקחות את הרגליים ובורחות רחוק ככל האפשר. יש כאלה שאצלן זה בדיוק ההיפך, המגמגם מסקרן אותן עם כל המסתורין שסביב זה. והסוג השלישי, שהוא הרוב, פשוט לא משנה לו. אם ההצעה טובה מכל הבחינות האחרות, כמו זה שהוא בחור נאה, חבר'מן, משפחה עם כסף, נניח, או שאר דברים אחרים רגילים שמסתכלים עליהם בשידוכים – הם יבחנו את ההצעה כמו שאר ההצעות.
"אני מספר לכולם שאני נשוי פעם שניה. אני מכיר הרבה אנשים שמגמגמים שנשואים באושר".
זה לא מפחיד בחורות?
"הגישה המקובלת - שאינה נכונה - היא שהאדם מגמגם בגלל טראומה שהוא לא התגבר עליה ולכן 'יש לו בעיה'. יש כאלה שגם מפחדים בגלל שזה בעיה גנטית. אבל גם לזה התשובה שזה לא בטוח כלל וגם אם זה קיים זה לא בהכרח יפרוץ. כך שאין סיבה לדאגה. מדובר נטו בגמגום.
"יוצא לי לשוחח עם בחורים בשידוכים ואני מצליח לעזור להם. אני שומע את הכאב שלהם בכך ששדכנים מביאים להם הצעות ברמה נמוכה ממש כי הם, לטענת השדכן התורן, עם 'בעיה'. בחורים מגמגמים צריכים לדעת לא להתפשר. המציאות מוכיחה שלרוב הבחורות זה לא באמת מפריע, כל עוד שאר המעלות שלו באמת טובות".
אנשים לפעמים חושבים שאתה 'פחות חכם' בגלל הגמגום?
"למה אתה מדבר בצורה עדינה", שטרן מגחך קלות, "יש כאלה שחושבים שאני דפקט. זה קיים. לרוב אני פשוט מסביר להם מה זה גמגום ומה מקורו. רובם מבינים".
איך הילדים שלך מקבלים את הגמגום?
"הם נולדו לתוך זה. הם לא מכירים מציאות אחרת".
כשהם גדלים הם הרי מבינים שזה שונה..
"אז הם מבקשים שאסביר להם על הגמגום. יש לי ילדה בת שש, היא כבר מסבירה לגננת שאבא מגמגם כי יש לו קצר במוח והיום הוא עוזר לאנשים שמגמגמים. שהם רואים אותי מתמודד ומנהל חיים מלאים הם לומדים שבחיים לא הכל נחמד ונעים אבל אפשר לחיות עם זה מצוין.
"גם כשקשה לתלמידים שלי לפתור תרגילים, אני אומר: 'זה קשה אבל אפשר להצליח'. אני בעצמי ההוכחה הכי טובה".
"את המסר הזה אני מעביר לילדים ולתלמידים שלי ואני שמח להעביר אותו גם לקוראים היקרים", הוא חותם בסיפוק.
(לפניות לכתב: ari@kikar.co.il)