"בין הזמנים", שתי מילים בעלות משמעויות אין סופיות.
יש מי שמנצל את הימים הללו, שאחרי חג הפסח, "ימי בין הזמנים", לנוח, לאגור כוח, יש מי שגם בימים הללו לא עןזב את בית המדרש ושוקד על תלמודו, ויש מי שחורש את הארץ, ומטייל, לאורכה ולרוחבה.
אבל יש מי שמנצל את הימים הללו לחופשה חלומית, בתאילנד. ליהנות מבריאתו של בורא העולם. "מה רבו מעשיך השם", אפשר לומר כאן ללא הפסקה. בבוקר ובצהריים, בערב ובלילה, לאן שלא מתסכלים, היכן שלא שוהים.
"וקווי השם יחליפו כוח", כפשוטו ממש.