בית-המשפט העליון דן היום (ראשון) בבקשתם של פעילי הימין ברוך מרזל ואיתמר בן-גביר לאפשר להם לקיים סיורים בשכונות אבו-סנינא, חארת א שייח וג'בל גוהר.
בפתח הדיון, ביקש מרזל מהשופטת דורית בייניש לפסול את עצמה מהדיון. מרזל טען כי על-פי דו"ח עמותת "רגבים" אין ספק כי בייניש מפלה בין ימין לשמאל ולכן עליה להימנע מלשבת בדיון.
בייניש דחתה את הבקשה והדיון נפתח בטענותיו של בן-גביר שטען כי עמדת הפרקליטות שלא לאפשר לקיים סיוריים לימודיים בעיר יוצרת דין נפרד לערבים וליהודים.
בתחילת דבריו התעניינה השופטת בייניש האם בן-גביר סיים את לימודי המשפטים שלו.
בן-גביר הפנה את בית-המשפט ל"הסכם חברון" בו נכתב כי יהיה חופש תנועה מלא בעיר.
עוד סיפר, כי רק לאחרונה פתח צה"ל את ציר ציון ומאפשר כניסת כלי-רכב משטחי הרשות הפלסטינאית לתוך היישוב היהודי. לפיכך טען בן-גביר אין כל סיבה למנוע תנועה הפוכה.
כאשר בן גביר הפנה את בית-המשפט לבג"צ בעניין מצעד התועבה ולהפגנות של תנועת מר"צ שבג"צ אישר - העירה בייניש כי הזכות לחופש תנועה בירושלים לא דומה לזכות לחופש התנועה בחברון.
בן-גביר השיב כי "עמדה זו היא מאוד מסוכנת, אם יקבע שאין למי שמתגורר בחברון זכויות יסוד הרי שגם לערבים ולשמאלנים לא יהיו זכויות שכאלה".
בן-גביר ציין כי המצב בחברון השתפר והביא לדוגמא את המקרה שבו החיילים רקדו בתוך העיר.
בנוסף טען בן-גביר כי לא יכול להיות מצב שבו פותחים צירים לערבים, מאפשרים לאנשי שוברים שתיקה לסייר בתוך העיר ואילו לאנשי הימין לא.
נציג הפרקליטות טען בדיון כי יש לדחות את הבקשה היות ורוב השטחים באבו סנינה וחארת א שייח הם שטחים בשליטת הרשות הפלסטינאית.
באשר לשכונת ג'בל ג'והר טען נציג הפרקליטות כי אישור הסיור במקום הוא בבחינת פרובוקציה וכי באשר לאנשי שוברים שתיקה, הרי שהם עורכים סיור בתוך שכונות היהודיות בעיר, ואין סכנה לטרור ולפגיעה בהם.
את זכות המילה האחרונה קיבל בן גביר שאמר שעשרות פעמים קבע בג"צ בעתירות של אנשי שמאל כי הזכות לחופש ביטוי היא לא רק הזכות של ילדים וזרי פרחים עימהם להלך ברחובה של עיר אלא הזכות גם של מי שמקומם ומרגיז לצעוד ולהפגין.