קוד הלבוש החרדי, כידוע לכל צורבא, הוא נוקשה מאוד. שחור-לבן ותו לא. אבל מי כמונו יודעים שיש הרבה אפור באמצע... לקראת חג הפורים יצאנו לעשות כתבה גם על הצבעוני והנועז, היפוכו של השחור-לבן, ויש כזה.
ניתן לראות בקרב בחורי הישיבות והציבור ה'מודרני' את הסוודרים והצעיפים הצבעוניים שמתנופפים להם ברוח, צפונה ונגבה, אך מתברר שיש כאלו שהלכו עם זה צעד אחד נוסף - עד הגרביים, צבעוניות ומשעשעות במיוחד.
את הרעיון לכתבה קיבלתי דווקא בעקבות שאלה אותו הפנה אלי העיתונאי אבישי בן חיים שביקר באולפני כיכר ושאל אותי לפשר גרבי האבוקדו שלבשתי. עניתי לו שזה אחד הדברים שהחרדי יכול להרשות לעצמו להיות "טיפה צבעוני".
האם זה נכון? החלטתי לצאת ולבדוק את העניין.
תחילה פניתי אל חיים ב. מנהל ת"ת גדול של אחת הישיבות. הוא מסכים מיד. "פעם, גרביים אפורות היו חריגות, היום יש בכל חנות הכי סטנדרטית גרביים צבעוניות בכל הצבעים".
זה מקובל?
"לא יודע מה זה מקובל. תראה, יש את הציבור שתמיד ילכו עם הגרביים השחורות הקלסיות. יש גם את החסידים שיש להם את הגרביים שלהם, אבל אצל בחורי הישיבות הם אוהבים משהו מיוחד ושונה. זה גם נכנס אצל החליפות שיש היום במכירות של הת"תים צבעים שבעבר היו סיפסנישט".
איך אתה מסביר את זה?
"לא יודע מה להגיד לך בדיוק, אבל זה לא כזה חריג, זה מגניב, זה מעניין. היום המשגיחים מבינים שלא שווה לעשות מריבות על שטויות כאלו. מי ישמע מה כזה גרוע בזה. אם זה מה שעושה לבחור טוב שהוא מרגיש מגניב מה אכפת לך?
"אני יכול לספר לך שאנחנו קנינו למשגיח קטן מתנה של גרבים עם תמונה שלו על הגרביים. זה היה עקיצה פנימית על זה שהוא העיר לבחור שהראש שלו כל היום בגרביים אז נתנו לו גרבים עם הפרצוף שלו עליו. אבל זה היה ברוח טובה".
רציתי ללמוד עוד קצת על הנושא ופניתי אל ידידי, פשוט העם, איש התקשורת, העיתונאי והסופר המחונן משה ארלנגר. שמעתי עליו שיש לו את אחד מאוספי הגרביים הגדולים ביותר במזרח התיכון ובטח במגזר החרדי.
שלום וברכה משה. תגיד, כמה זוגות גרביים יש לך?
"נכון לספירה האחרונה יש לי בסביבות 130-140 זוגות. קצת קשה לספור, כי כל פעם אני מגלה שזוג חסר ואני נזכר שאני בעצם גורב אותו או שהוא בכביסה. החלום שלי הוא להגיע ל-365 זוגות, כך שכל יום אגרוב גרב אחרת".
איך אתה מסדר אותם?
"מדי פעם אני לוקח יוזמה ומסדר אותן לפי סדרות, הבעיה שמגירת הגרביים כל כך עמוסה שחלק אני ממשכן בקופסת אכסון, בוא נגיד שזה קצת יוצא משליטה".
בעקבות מה נובע השיגעון? איך אתה מסביר את זה?
"יש שיראו בזה שיגעון, אני ממש לא חושב שמדובר בשיגעון. יש אנשים שאוהבים עניבות, אני אוהב גרביים, לא שחסרות לי עניבות, רק לאחרונה שחררתי קרוב לחמישים עניבות שסר חינן מעלי. כאלו שכשקניתי אותן חשבתי שמדובר בשפיץ ישיביש, והיום אם אענוב אותן יש סיכוי שמשהו ישלשל לידי מטבע. בכל מקרה בעיני מדובר בפריט אקססוריז גברי לכל דבר ועניין".
מתי התחלת עם זה?
"התחלתי עם זה ממש במקרה. כשהייתי ת"תניק בישיבה, נסעתי לדרום תל אביב לקנות גרביים למכירה של הת"ת. הייתה שם חנות של אדון מזרחי. נראה לי שהוא היה מעל 90 והוא היה מוכר את העודפים של 'דלתא'. הכניסה לחנות היתה משימה בפני עצמה, כל הרצפה, אם היתה בכלל רצפה, היתה מלאה ב'בלות' עמוסות בגרביים, לבנים, פיג'מות וכל מה שדלתא היתה מסוגלת לייצר. הגרביים היו בלי טיקטים ובגדלים שונים אבל במחיר ממש מצחיק. משהו כמו שלשה שקלים לזוג שנמכר ברחוב בעשרה שקלים או יותר. בקיצור הוא סידר לי כסא ואני מתחיל למיין. בזמנו הגרביים עם המעוינים היו נחשבות לשיא הנועזות ובין כל הגרביים השחורות והכחולות הייתי מצליח לדוג כמה זוגות כאלו.
"ואז פתאום אני מגלה גרביים עם ציור של פו הדוב, שמתי בצד ואז עוד זוג של מיקי מאוס ועוד זוג ועוד זוג. אני שואל את מזרחי כמה הן עולות, הוא אומר לי קח מתנה, לקחתי. בפעם הראשונה שגרבתי אותן משכתי קצת את המכנסים למטה, אבל כשישבתי ושיכלתי רגליים פו הדב התגלה. קצת צחקו עלי אבל זרמו איתי. ומאז הכל היסטוריה.
תן לי סיפור מאחורי הזוגות הכי מיוחדים שלך?
"כמעט לכל גרב יש סיפור, כמעט כל גרב מזכירה לי מקום שביקרתי בו, מישהו שקנה לי מתנה או סתם גרב שנתקלתי בה וממש הייתי חייב לקנות".
יש לך גם שחור רגיל או שזה בל יראה ובל ימצא?
"הסיכוי היחיד שאמצא אצלי במגירה גרב שחורה הוא במקרה שמישהו הכניס לי בטעות גרב שלא שייכת לי. אל תדאג, אני מזהה מיד ניסיונות התנקשות כאלו ומנטרל אותם בנחישות".
מה התגובות של האנשים לעניין?
"בעבר נתקלתי בתגובות שנעו בין 'משוגע' ל'מטורף' ולאו דווקא בסדר הזה. פעם מישהו הציע לי לא ללכת לפגישות עם גרביים משוגעות כדי לא להרוס לעצמי. מסתבר שזה לא ממש הזיק לי בסופו של דבר.
"היום, אני רגיל כבר שאנשים מבקשים לראות את הגרביים שלי. לפעמים אני נהנה לראות איך הגרביים שלי מעוררות עניין אצל פשוטי העם, לשמוע איזו מרגלית טובה ומשעשעת על התחביב החביב כאלו מדובר באוצר בלום".
זה בשבילך או בשביל הסובב. דהיינו, אם אף אחד לא ידע שזה גרביים מגניבות, עדיין תלבש?
"חד משמעי בשביל עצמי. הייתי בעניין לפני הטרנד ואהיה כנראה אחרי הטרנד. אני אוהב את זה, זה עושה לי טוב. ואני עושה מה שעושה לי טוב".
זה נעצר בגרביים? מממ...
"כמו שאמרתי אני אוהב גם עניבות אבל אני עונב רק בשבתות ובאירועים כך שדי לי בכמה עשרות. בעבר היה לי אוסף חפתים מרשים אבל עם ההתבגרות וההעדפה של נוחות על פני דאווין, חילקתי את רובם ונשארתי עם 2-3 זוגות מיוחדים שאני שומר למקרה שאחליק על השכל ואלבש חולצת חפתים".
אתה חושב שזה מראה על אופי?
"היום כשזה טרנד זה מעיד על הרצון להיות כמו כולם. אצל אנשים כמוני זה כנראה מעיד על כך שלא אכפת לי כל כך מה אחרים לובשים. אני גורב מה שבא לי כי בא לי. מקווה שהבנת".
מאיפה הם? ותן טיפים לגורב המתחיל...
"מכל מקום. מסין, אנגליה, ארה"ב, אירופה, ישראל. אני אוהב להתאים את הגרביים לחולצה, אם אני לובש חולצה לבנה אני אתאים את הגרב לחליפה או לעניבה. קיצור לגרוב גרביים משוגעות, זו עבודה".
• • •
ו
רציתי ללמוד קצת על עסקי הגברים והגרביים, וגם קצת על המחירים. לשם כך פניתי אל נתי, הבעלים של חנות סהרה, ממנה רכשתי בעבר גרביים מגניבות.
תגיד, אתם מוכרים רק גרביים?
"בעיקרון אנחנו חנות נשים אז קהל היעד הוא בעיקר נשים וגם הפרסומות פנו לנשים וכשהתחלנו להביא גרביים פתאום נהיה קהל שונה, את הגרביים כולם קונים, ילדים, נוער ומבוגרים. וזה כולם, גם עורכי דין. זה הכוח של המוצר הזה".
מאיפה בא הרעיון?
"ספקים פנו אלינו, בהתחלה חשבנו שזה מוזר. אבל אני יודע לעלות על להיטים אז התחלתי לקרוא את המפה והלכתי על זה".
כמה סוגי גרביים יש?
"בהתחלה, זה היה עשר עשרים שלושים ארבעים וכשראיתי שאוהבים המשכתי. היום יש לנו למעלה מחמש מאות סוגים".
ספר לי על הגרביים, מה הכי פופולארי?
"הכי פופולרי במודפסים זה מאכלים ופירות. יש גרבים שקופות, קצרות, ארוכות, גרבי יוגה ופילטיס שמספקות יציבות, רגילות, ברך, חלקות, מודפסות, גרבי פליז לבית".
מה עם חרדים?
"לגבי הקהל החרדי, יש קצת חרדים, בעיקר דתי לאומי, אבל החרדים הרבה קונים באינטרנט. אנחנו מוכרים גרביונים מודפסים וזה מה שהולך במגזר החרדי".