אנו נכנסים ליום ה-22 של הגזרה החדשה שהנחיתה עלינו הממשלה "החד-פעמית" הזו.
בין אם אנו מסכימים למס הגבוה על מוצרי החד-פעמי ובין אם אנו רוטנים עליה, היא כבר כאן ואנחנו צריכים לחיות איתה.
בטוחני כי עוד ייעשו תחקירים לבדוק האם באמת משפחות עברו לרב פעמי וצורכות פחות וכמה חיסכון יש כאן באמת.
עד שמומחים יעשו את התחקירים נקראתי אל הדגל לבדוק בשבילכם את הנושא. הרי בשביל מה אני כאן...
תלמוד תורה חשוב במודיעין עילית
"אנחנו רכבנו על הגל", מספר לי מנהל התלמוד תורה. "והחלפנו כל כל הכלים בחדר מורים לרב פעמיים".
הם לא נשברים?
"כרגע, כשלושה שבועות אחרי ההחלפה, אף כוס לא נשברה. וגם אם יישבר מדי תקופה כוס פה, צלחת נסדקת שם, עדיין זה יותר משתלם. זה גם חוסך ריצות לחנות כשנגמר סכו"ם וגם מרגיל את הצוות להשתמש באופן מבוקר בכלים".
לא קשה לתלמידים עם זה?
"מתרגלים. כמו לכל דבר. אני יכול לציין בפניך שזה התקבל בהבנה וכעת זה זורם לנו טוב".
מאידך, שאלתי עוד כמה תלמודי תורה ובתי ספר, ולפחות שלושה נוספים ענו לי שהם נשארו עם החד-פעמי. "לך תחליף עכשיו את כל הסכו"ם ותחנך את החבר'ה לשטוף אחרי שהם שותים את הקפה שלהם", אמר לי מורה אחד.
משרד עורכי דין יוקרתי בלב ירושלים
"השימוש ברב פעמי הוא פריווילגיה", שח לנו עורך הדין נ. מנהל המשרד. "אבל זה דורש עלויות של הכלים ותחזוקה. כמו נניח מנקה בשעות נוספת שתשטוף את הכלים".
"הבעיה מתחילה מול הלקוחות שבאים לפגישה. בעיקר לקפה. לשתות מרב פעמי זה לא נעים לו", מודה עורך הדין אך לא נותן למקרה שכזה להשאיר במשרד איזה חבילה קטנה של כוסות חד פעמיים. "זה ההזדמנות שלנו לשנות את המצב. יש בתקנה החדשה הזאת משהו טוב". הוא אומר ומסביר: "מטעמי שמירה על איכות הסביבה".
תכלס, יש קושי?
"יש קושי. עושים את זה בצורה הדרגתית".
נכון להיום, מבדיקה שעשינו בכמה מקומות עבודה חרדיים גדולים: רובם לא עברו לכלים רב פעמיים. ואולי, אולי הגיע הזמן לעבור לרב פעמי לא בגלל שר האוצר הנקמן, אלא בגלל בתרבות הקולקלת של שימוש בכוס פעם אחת וזריקתו לפח כמה שניות לאחר מכן.
וכן, גם כדי לחסוך כסף לדברים החשובים באמת.
