אוהד הנווד בריאיון חג: תשעת ימי הרעב בתחילת ה'קורונה'

"אני השתחררתי מהצבא אחרי שש שנים בחיל הים, הייתי קצין טסתי לטיול אחרי צבא שנהיה קצת קיצוני. עברתי כמה דברים מאוד משמעותיים בטיול הזה", הוא מספר.

מיד אחרי הטיול אוהד חזר כמו ישראלים רבים לישראל, והתחיל ללמוד תואר באוניברסיטה, "והבנתי שאני רוצה לחיות את החיים שלי קצת יותר על הקצה קצת יותר בטבע ופחות בעולם מערבי ובעצם עזבתי את כל מה שהיה לי בארץ ופתחתי בלוג טיולים. מאז אני מתפרנס מלטייל בעולם ולשתף את החוויות שלי על כל הפלטפורמות ברשת, בטלוויזיה וככה אנחנו מתקדמים".

מחייל פשוט - לראש שבט

אוהד 'טרף' את העולם, אבל אחד הטיולים היותר זכורים במסע שלו - הוא הטיול בפפואה גינאה החדשה, "זאת מדינה שנמצאת בין אוסטרליה לאינדונזיה, מדינה שעד לפני כמה עשרות שנים הייתה בה תופעה של קניבליזם. אנשים שאוכלים בני אדם.

"עד היום 90 אחוזים מהמדינה אין חשמל שזה היסטרי זה כמעט ולא קורה כבר. הגעתי לשם, הם מאמינים בנצרות ואמרו לי 'אוהד - אתה מבחינתו יהודי אנחנו מעריצים אותך ואנחנו רוצים להתנהג אליך בהתאם'".

אבל הסיפור לא הסתכם בהערצה בלבד, אלא אוהד הפך למעין מלך, רק בשל היותו יהודי "הגעתי לשבטים עמוק בתוך הג'ונגל שפשוט עשו לי קרנבל ניקו לי את כפות הרגליים מצאתי את עצמי עומד מול אלפי אנשים ונושא נאום של שלום בין שבטים שכמעט ולא ראו אדם לבן בחיים שלהם. ככה המסע הזה מלווה אותי כל יום בשארית חיי, אין יום שאני לא חושב על אותם רגעים, גם לטובה וגם לשלילה, אתה יודע, בסוף אני מטייל בעולם וכל יום הוא הרפתקה משל עצמה".

"הטירוף הוא באמת שמרגע אחד שאתה משיח ושוטפים לך את הרגליים, וכשביקשתי קולה מישהו נסע שעתיים לכל כיוון בשביל להביא לי פחית קולה. זה היה היסטרי"

מראש שבט לתייר נזוף בפריז

אחרי הטיול בפפואה, נסע אוהד לפריז לחופשה משפחתית, ולא ניתן להתעלם מהפער התרבותי. "אז אתה בפריז, בא לבקש כל דבר בתפריט והמלצר מתעצבן עליך שלא הגית את זה נכון. זה דיסוננס עצום, אין נכוון ולא נכון. כמובן שאנחנו אוהבים את שני המקומות אבל הדיסוננס הוא עצום זה יכול להיות מאוד מפליא".

"בסוף אבל הגישה שלי היא ליהנות מהרגע, ליהנות מההווה לא משנה אם זה בפפואה, אם בפריז ואם זה בנס ציונה עיר הולדתי העיקר הוא ליהנות מהחיים ליהנות מהרגע לאהוב אנשים וזה מה שלוקח אותי לחיי היום-יום".

נעצר על לא עוול בכפו, ועדיין ממליץ לטייל במדינה

אחרי תקופה בה טייל ברחבי אפריקה, החליט אוהד לחזור אל השורשים, ונסע למרוקו- "מרוקו היא אחת מהמדינות שאני הכי ממליץ לכם לטייל בה, אני הגעתי לשם אחרי חצי שנה באפריקה. מאתיופיה טסתי למרוקו בשביל להגיע לבית שבו אבא שלי נולד, במרקש, הגעתי לשם ועשיתי סיור אפילו בבית כנסת הגדול של העיר, הגעתי לבית וגיליתי שהבניין שהוא גדל בו נהרס, הממשלה עושה שם מין שיכון בינוי בשביל לשפץ את הרחוב זה בסוף שכונות בנות עשרות שנים".

"תיעדתי את עצמי לבלוג שלי, וברקע נעמד שוטר שאמר לי 'צילמת אותי'. אני מראה דרכון ישראלי אומר לו שאבא שלי נולד פה, הוא אמר לי ' אתה בטח רוצה לדרוש את הבניין הזה', אני מבחינתי באתי לעשות סיור באתי לראות את המורשת שלי וללכת, להמשיך. הוא לא קיבל את זה ככה, ומצאתי את עצמי אזוק מובל לתא מעצר ישבתי ככה 4-5 שעות בתא מעצר עם עוד עבריינים לידי בסיטואציה סופר לא נעימה, היא דם על כל הרצפה בחדר של התא מעצר".

אוהד סיכם את המעצר ואמר כי "החיים שלי הם מאוד קיצוניים לפעמים אתה בפסגה הכי גבוהה שיש, ולפעמים אתה ברצפה הכי נמוכה שיש ואתה צריך להתרגל לזה".

אחרי השחרור מהמעצר, החליט כי הוא לא נותן למעצר להרוס את הטיול. "שכרתי אוטו חרשתי את המדינה, מדבר סהרה בטיול ג'יפים, תענוג".

"כל דבר אפשר לקחת באופטימיות ופסימיות, יכולתי לצאת מהמדינה ולהיות בתחושת החמצה, אבל החלטתי להסתכל על זה בצד האובייקטיבי, להסתכל על זה בעיניים שלהם ומבחינתי, אם הם ככה עוצרים מישהו בגלל שהוא צילם איזה בניין ומאחורי היה שוטר, זה אומר שהמדינה והמשטר בה מאוד מאוד חזקים

"באמת אחר כך כשהמשכתי לטייל במדינה מאוד הרגשתי בטוח כי המשטרה מאוד חזקה וזהו כאילו מבחינתי מאוד מרגישים את זה במדינות ערביות גם באיחוד האמירויות שהייתי לא מזמן, מרגישים תחושת ביטחון. כשהמשטרה חזקה ואין עם מי לדבר, אין עם מי לשחק אז אתה יכול לסמוך על זה שלא יהיו פשע ופלילים".

חובב חום - במקום הכי קר בעולם

אחרי מסע ארוך במדינות חמות, הגשים אוהד את החלום לבקר בכל יבשות העולם והגיע לאנטרטיקה שבקוטב הדרומי "זאת היבשת הכי קרה במקום הכי קר, מבחינתי זאת הייתה הגשמת חלום מאוד גדול. כי להיות ב-7 יבשות בכדור הארץ. אני עוד מאמין שאדרוך על הירח... רוצה להאמין".

"שם זה המקום הכי יפה שהייתי בו, אתה מגיע לשם, אנטרטיקה מוגדרת כמדבר. בסוף זה מקום צחיח. יורד שם שלג קרח והכל אבל גשם לא - מה שהופך את זה למקום צחיח מה שמביא את אנטרטיקה רשמית להיות מדבר.

מיליוני פינגווינים, אריות ים, לוויתנים, בנוסף הכי עוצמתי שאי פעם חוויתי, נכון קפוא וצריך להתלבש בכמה מעילים מאוד מאוד חמימים אבל מצד שני המראות הם היסטריים. אפילו קפצתי שם למים שחיתי שם עם הקרחונים".

תשעה ימי רעב

המסע של אוהד היה רצוף סכנות, על רקע צבועני במיוחד. "הגעתי לאמזונס שזה יער הגשם הכי גדול בעולם, יער של מיליוני סוגים שונים של עצים ובעלי חיים ופירות וירקות ועשבים. רק שהגעתי בעונה הרטובה, אז מצאתי את עצמי בתוך ביצה באמצע הג'ונגלים בלי אוכל בלי מים. נשארתי ככה רעב רזה".

והחילוץ הגיע מסיבה מפתיעה. "בסוף מי שבכלל בא לחלץ אותי זה לא בגלל הרעב והעקיצות, אלא בגלל הקורונה. זה היה בדיוק במרץ 2020 ו... בום אומרים לי שהתפרצה הקורונה, אתה תמיד הולך עם GPS ההורים שלך שלחו אותנו אליך ואנחנו רוצים לחלץ אותך כי אנחנו לא רוצים שהקורונה תפגע בך. אז ככה מפה לשם שאני עסוק בזה שאני רעב ולא יודע איך לצאת מהביצה חילצו אותי לארץ".

להיות נווד? - רק צריך לרצות

"מי שרוצה לטייל בעולם יכול לעשות את זה. הרבה שואלים אותי איך אני מטייל בעולם איך אני עושה את זה תקציבית. אני תמיד אומר שאני מטייל בסכומים מאוד מאוד נמוכים. אני נוסע בטרמפים, ישן באוהל... זה יוצא בערך 500 דולר לחודש גם במדינות יקרות כמו יפן, קוריאה, אלסקה ארה"ב. לא נורא בכלל כאילו פחות מ-2000 שקל לחודש. ומתוך כך החוויות שהתגלגלתי אליהן הן מאוד מאוד קיצוניות".

עוד סיפר כי "למשל התגלגלתי למדינה כמו פראגוואי, שזאת מדינה בדרום אמריקה - על אופניים. קניתי אופניים ורכבתי את כל המדינה - 50-60 קילומטרים ביום. רצה ה' וקיבלתי איזו קדחת טרופית וגנבו לי את האופניים אבל אתה יודע..."

אבל אחרי הכל, גם כאן, הקהילה היהודית הרימה את הכפפה. "כאן החוזקה להיות יהודי. הקהילה היהודית בפראגוואי עזרו לי בזמן שהייתי עם הקדחת וממש טיפלו בי וממש סוג של הצילו אותי באותם ימים".