אמצע שנות השישים, מדינת ישראל הצעירה מתחילה בביצוע חפירות ארכיאולוגיות למציאת חפצים ומבנים של יהודים מימים עברו.
בין היתר, ערכה מדינת ישראל חפירות במצדה. במקום נתגלו שרידים יהודים מובהקים כמו מקוואות ובתי תפילה והוברר למעלה מכל ספק כי המקום שימש כמקום מסתור עבור יהודים שברחו בימי המרד הגדול מירושלים מאימת הצורר הרומאי והתחבאו במקום שנבנה במקורו כארמון מלוכה של המלך הורדוס.
בעיתון 'על המשמר' דווח "27 שלדים, שנתגלו בעת החפירות הארכיאולוגיות במצדה והנחשבים כשרידיהם של מגיני מצדה — הובאו אתמול לקבורה למרגלות צוק מצדה, בטקס ממלכתי־צבאי מלא, עליו ניצח הרב הראשי לצה"ל אלוף שלמה גורן".
"שלושה ארונות. עטופים דגלי הלאום, ובהם העצמות, הובאו על גבי קומנדקרים צבאיים מירושלים דרד חברון ועד לרגלי הצוק, שם הוכנה חלקת קבר מיוהדת". נכתב בעיתון.
"אל הארונות נילוו משמר כבוד של מחלקת חיילי צה"ל, אנשי משטרה, אנשי הרבנות הצבאית הראשית, ובין המלווים נראה גם פרופ' יגאל ידין שעמד בראש המשלחת הארכיאולוגית במצדה. טקס ההלווייה נפתח בהקראת פרק תהילים שנמצא בשעתו על קלף בהפירות מצדה. לאחר מכן הקריא סמנכ"ל משרד הדתות, ד"ר ש. כהנא, את החלטת הממשלה, האומרת שיש להכיר בשלדי העצמות שנמצאו בחפירות מצדה — כשלדיהם של אחרוני הלוחמים' ויש לערוך להם קבורה בכבוד הצבאי הראוי לגיבורים".
עוד קודם, פרופ' יגאל ידין ששימש כראש הצוות הארכיאולוגי במצדה, התנגד חריפות להעברת עצמות חללי המצדה אל ירושלים. כך דווח בעיתון 'הצופה'.
"עניין קבורת עצמות מצדה נמשך כבר כמה שנים". נכתב בדיווח. "גיבורי מצדה הם אנשי ירושלים, במצדה הייתה מלחמתם האחרונה על ירושלים".