הימים עוברים ואני מתחילה לעורר מבטים ושאלות. הסביבה מתחילה להתלחשש מאחורי גבי. עיניים ננעצות בביטני החלולה. אמא מגששת, אחותי שואלת, גיסתי מחטטת... ואולי אני מדמיינת?
אנחנו מתחילים להבין שאולי יש לנו בעיה ומתחילים בבדיקות קלות.
אני צועדת ברחובות בני ברק והעגלות מנקרות את עיניי, חלונות הראווה עמוסי בגדי הקטנטנים הופכים לי את הבטן. מתגנבת מפעם לפעם לחנות בגדי תינוקות אצבעותיי מלטפות בערגה נעליים קטנטנות, סרטי שיער מיניאטוריים.
החודשים הופכים לשנה והכמיהה לילד גוברת. אנחנו מחליטים לפנות למומחים לענין- רבני מכון פוע"ה.
קמפיין תמיכה במכון פועה נמצא כעת בשיאו - כנסו>>
קבענו פגישה במכון. יושבים בחדר ההמתנה ופוכרים אצבעותינו. אחד מרבני המכון קיבל אותנו בסבלנות ובנעימות ובדק את כל המסמכים הרפואיים שלנו בעיון רב. הוא חיזק אותנו ומילא אותנו באופטימיות, באמונה ובהבנה שנצטרך התערבות רפואית. הרב הפנה אותנו בהפניה מדויקת למומחה גדול בדיוק בתחום עליו הקושי יושב.
התחלנו בטיפולי פוריות קלים וכשזה לא עזר עברנו להפריה חוץ גופית. הרב ליווה אותנו בכל התהליך ממש מהרגע הראשון. הוא תיפקד כמלאך השומר שלנו והבין את בעלי ואותי. חיזק אותנו, הסביר לנו כל שלב ונתן לנו אור בקצה המנהרה. אור שהיינו זקוקים לו כמו אויר לנשימה.
אלא שהשנים עוברות והדברים רק מסתבכים. אנחנו לא מצליחים בהפריות וכלום לא זז.
במהלך השנים אנו עוברים שלושה מרכזים רפואיים על מנת לנסות שיטות רפואיות שונות ומומחים נוספים. ארבע פעמים נקלטתי להריון. ובכל פעם האושר והתקווה נוסקים לשמים. הציפיה וההתרגשות גודשים את הלב, אך כגודל הציפיה- כך גודל האכזבה. לצערנו כל ארבעת ההריונות לא החזיקו מעמד ונגמרו בשלב מאד מוקדם אי אפשר לתאר את מפח הנפש, את הבכי ואת הקושי להמשיך הלאה לעוד טיפול. מצאנו את עצמנו מתמודדים עם תהומות של קושי ועצב.
הבירור הרפואי העלה תמונת מצב עגומה המצביעה על בעית קרישה שגורמת להפלות. לאחר בדיקות וטיפולים נוספים, הצלחנו להתגבר על הבעיה, אך עדיין לא נקלטתי להריון.
ארבע עשרה שנים מאז נישאנו ועדיין לא זכינו לחבוק ילד.
קמפיין תמיכה במכון פועה נמצא כעת בשיאו - כנסו>>
בעלי והשותף שלי לכל אורך הדרך לא נתן לי להתייאש וחיזק אותי בכל צעד. אך הכאב קשה מנשוא.
במהלך כל השנים ידענו תמיד שיש לנו פינה חמה בליבם של רבני מכון פוע"ה. הרב שליווה אותנו היה איתנו כל השנים האלו בבחינת "עימו אנוכי בצרה".
באותה שנה אמרנו אחד לשני בעצב: 'אם היינו זוכים להריון לאחר החתונה היינו חוגגים השנה בר מצווה…' התקווה שיהיו לנו ילדים בריאים, נשארה אצלנו עם כל הקושי העצום. נקודת האמונה שלנו הלכה והתחזקה עם השנים, כנגד כל הסיכויים.
לפני שנה וחצי בניסי-ניסים, גמל איתנו הקב"ה חסד של אמת. הצליחו להחזיר לי עובר אחד בריא שב"ה התפתח להריון תקין. במצבנו זהו נס גמור, כנגד כל הסיכויים. כיום כשבננו בן שנה וכל יום מחייכות אלינו זוג עיניים, הנס מלווה אותנו כל השנה.