לאחר שאמש נעצרנו בשיא מסלול "שביל המעיינות" (לאחר הביקור באתר "יד קנדי") הצופה לעבר מדגרות חקלאיות עליהם התנבא הנביא יחזקאל, נמשיך במסלולינו ונשקיף על המושב אֶבֶן סַפִּיר שנקרא על שם ספרו של השד"ר המפורסם רבי יעקב ספיר, מחבר ספר "אבן ספיר" שנכתב בשנת תרכ"ד (1864), ספר מקסים המתאר את מנהגיהם של יהודי תימן לפני 150 שנים.
את המושב הקימו יהודים מתימן בעשור הראשון להקמתה של מדינת ישראל, על גבי אדמות הכפר הערבי עין כארם. לאחר שהתימנים עזבו ובמקומם הגיעו כורדים, הצטרפו אליהם עולים ממרוקו והונגרים, ממש התחלה של בדיחה עסיסית...
השליח הנודע ר' יעקב ספיר, עליו שמו של הכפר, יכול לפרנס את טור "היסטוריה ואקטואליה" בסדרת מאמרים נרחבת. נתעכב מעט על דמותו המרתקת: ר' יעקב ספיר היה שליח ארץ ישראלי שעשה סיבוב ענק בן קהילות ישראל לאיסוף כספים למען עניי ארץ ישראל, הוא הגיע למזרח הרחוק ולאינדונזיה, הוא מהראשונים שמספרים על יהודי אתיופיה, הוא הגיע לתימן וכתב עליה את הספר הנפלא 'אבן ספיר' ספר שמספר בתיעוד מדויק את הליכותיהם של יהודי תימן, הוא היה אדם מאוד מעשי ודייקן, היה מאוד ראלי.
בספר רואים איך הוא מבטל את כל האמונות הטפלות, בכל מקום שהוא מגיע ויהודים אומרים לו פה יש רוחות רעות, פה יש שדים, הוא מבטל את זה במחי יד ומראה להם את ההסברים הפיזיים שהם פשוט לא מכירים של כל מיני תופעות טבע.
מרתק לדעת שבמהלך נדודיו הוא זיהה את מקום חצית בני ישראל את ים סוף, וכן את המקום המדויק [!] בו טבע הצבא המצרי לאחר החציה וברך שעשה ניסים, נצטט את תאורו: "מפה רכבנו על חמורים עם עוד נוסעים לרחוץ במים חמים מהמעין הנובע מההר כמו חמי טבריה, וקרין לה חמאם "מוסא" ושפת הים הלזה קוראים "בירכת פרעון" באמרם שפה נטבע פרעה וחילו בים סוף ברדפם אחר בני ישראל"
"ברגש קודש וזכרון נוראות נפלאות מעשי ניסים אשר נעשו לאבותינו במקום הזה ברכתי בלב מלא רעיונות נשגבות ברכת שעשה ניסים וכו'... אנכי עומד היום במקום אבותינו שבטי ישורון אחרי עברם מי ים סוף ברגל, שרו בגאון רוח קודשם שירו לה' כי גאה גאה...".
גם את הר סיני זיהה הרב ספיר, ותיאורו מרגש במיוחד: "פה עמדו אבותינו רבבות אלפי ישראל וקול אחד נשמע מעם אחד פה אחד נשעה ונשמע, פה עמד רועה הנאמן משה עבד ה' ארבעים יום וארבעים לילה ושני לוחות הברית כתובים באצבע אלוהים...". (כאגב נעיר על דבריו, שלא רק אבותינו עמדו בהר סיני, אלא גם כל החיות והבהמות זולת הדגים היו במעמד הר סיני (הובא בחידושי הר"ן שבת ק"ח ע"א)).
במהלך נדודיו במצרים, ר' יעקב ספיר היה הראשון שגילה את הגניזה הקהירית המפורסמת בעליית גג בבית כנסת "בן עזרה" בקהיר, שגדולי עולם התפללו בביכ"נ ובראשם הרמב"ם.
סיפור גילוי הגניזה הוא מרתק במיוחד: בשנת תרכ"ד (1864) ר' יעקב ספיר גילה בבית כנסת עתיק גניזה עמוסה בכתבי יד עתיקים, הוא פרסם אותה בספרו, ומאז רבים עלו לחפש כתבים עתיקים.
הגאון רבי שלמה אהרון ורטהיימר זצ"ל מו"צ בעדה החרדית השקיע את חייו לחקר כתבים עתיקים ובעיקר את כתבי הגניזה הקהירית ואף למד ערבית כדי לתרגם את הכתבים. מסופר עליו שהיה יושב בספריות מפורסמות בארופה בלבוש ירושלמי מסורתי.
בין הכתבים שהתגלו שם הם ספר בן סירא בעברית, כתבי גאונים, קטעים של משנה תורה בחתימת ידו של הרמב"ם, כתבים של בנו רבי אברהם, ושטרות מכר בחתימת יד קודשו של האר"י, אוצר שלא יסולא מפז גילה ר' יעקב ספיר, בבית כנסת, יותר ממאה חמישים שנים חלפו מאז שגילה אותה ועדין טרם נחקרו ופורסמו מעל 140 אלף כתבי יד נדירים מתקופת הגאונים ועד לתקופתו.
בל נשכח את המעיינות הרטובים שנמצאים מתחת לרגלינו, ונמשיך במסלול, בדרך נעבור בדרך במספר מערות, ונגיע לעינות עוזי, המלא במים בגובה של מטר וחצי, ובעוד מספר מעיינות נמוכים יותר המתאימים לילדים, עין תמר, ועין שריג.
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com
