מה האמת מאחורי 'הנהר הסודי' בים המלח?

אנשי המכון הגיאולוגי, החוקרים את אזור ים המלח פרסמו הבהרה ולפיה "חוקרי המכון עוסקים בהתפתחות מקטע זה של נחל הערבה ודלתת המלח בשפכו מאז סוף שנות ה־80. המחקר פורסם במאמרים ובמספר רב של כנסים מקצועיים וציבוריים בארץ ובעולם".

חוקר בכיר במכון הגיאולוגי, איתי גבריאלי, הסביר: "מפעלי ים המלח מבצעים תהליך מיצוי מבריכות האידוי ובסיומו משחררים חזרה אל הנחל את התמלחת מהבריכות לנחל ערבה. מנחל ערבה הם זורמים לים המלח. זה הסיפור. איך יודעים שמדובר בתמלחת? מסביב אין שום דבר ירוק. במדבר, כשיש מים, הכל פורח ומשתולל. התמלחת לא מחזיקה חיים. לולא מפעלי ים המלח הנהר הזה לא היה קיים, והוא חלק מההליך התעשייתי".

החוקר ד"ר אלעד דנטה צוטט בעיתון 'ידיעות אחרונות' מסביר כי "הערוץ שאנחנו רואים הוא המשך של נחל הערבה מצפון לבריכות האידוי ועד ים המלח. נחל הערבה התארך בעקבות ירידת מפלס ים המלח והתייבשות האגן הדרומי של ים המלח. בעבר הנחל נשפך לאגן הדרומי וכיום, לאחר ההתייבשות בשנות ה־80, נשפך באגן הצפוני. כמו שאנחנו יודעים, כמעט לכל אורכו נחל הערבה הוא אכזב וזורם רק בשיטפונות. המקטע המדובר הוא מקטע שבחלקו זורם בין בריכות האידוי של מפעלי ים המלח הישראליים והירדניים, ומוזן ברובו מהתמלחת שבבריכות מפעלי ים המלח".

אך מנגד, אורן אהרוני שפרסם את הכתבה בכאן 11 כתב היום (שלישי) בטוויטר: "מפעלי ים המלח של משפחת עופר פוגעים בטבע האדיר שאנחנו חושפים השבוע, הם מנסים לשכנע את כולם שאין סיפור. אל תאמינו, החביאו מוועדות התכנון את הדברים המופלאים שיש במקום, ויש כוונה לפגוע עוד יותר בשטח".

בראיון בעמוד הפייסבוק של כאן 11 הוסיף אהרוני כי "הנהר הוסתר מכל הוועדות. כששאלתי את החברה להגנת הטבע, הם לא ידעו על המקום וכל הגורמים הרלוונטיים לא הכירו את התופעות. לכן אנחנו אומרים שהוא סודי. נכון, יש גיאולוגים ומפעלים אבל הנהר סודי כי הוא הוסתר מהרשויות שהיו אמורות לפקח על השטח".

גם מנהל בית ספר שדה כפר עציון ירון רוזנטל כתב בפייסבוק: "אני לא מקבל את העמדה של אנשים שעובדים במפעלי ים המלח, וטוענים שאין כאן ביג דיל. יש כאן שטח עם תופעות טבע בלתי רגילות, שהמפעלים חייבים לאפשר גישה אליו לציבור הרחב, ובוודאי שצריך לתת לאנשי שמירת הטבע לפקח על כל שכיות החמדה שיש שם".

"אני קורא כל מיני פוסטים, שהמכון הגיאולוגי מכיר וחקר את הנושא וזה בדיוק הדבר הכי חמור בכל האירוע הזה: במקום לפרסם לקהל הרחב בעברית, החוקרים מפרסמים רק בכתבי עת שמתפרסמים בחו"ל ובאנגלית. זה אולי נותן להם קרדיטציה אקדמית, אבל חובבי ידיעת הארץ לא חשופים למידע המקצועי הזה. ציבור שומרי הטבע לא מכיר את הנושאים האלו ואח"כ אין פלא שאין מי שיעצור את רשויות התכנון. בעבר ציבור החוקרים רצה להגיע לציבור הרחב. היום זה לא מעניין את רובם המוחלט!".

כך או אחרת, אל תגיעו לשם. צה"ל ומשרד הביטחון הוציאו אחרי חשיפת הנחל הסודי אזהרה מיוחדת למטיילים שלא להגיע למקום בגלל הימצאות מוקשים בשטח.

גם במכון הגיאולוגי פירסמו אזהרה: "יש להדגיש שאין לטייל באזור. האזור מסוכן וזרוע מוקשים הנסחפים בשיטפונות ומפוזרים לאורך הנחל (על הגדה, על הטרסות ובערוץ עצמו), גם במקטע המוצג בכתבה. המוקשים אף יכולים להיות קבורים תחת שכבת סדימנט דקה. בנוסף, התשתית באזור מאוד לא יציבה: הגדות קורסות באופן פתאומי ותדיר, וקיימים בסמוך שדות בולענים פעילים".

העיתונאי אורן אהרוני, שכאמור חשף את הנהר קורא אף הוא לציבור: "אל תגיעו למקום, זה נכון שהוא הכי יפה, אבל בינתיים תסתפקו בתמונות. פעם לא היה שם שדה מוקשים, אלא זרם שם ים המלח. אבל ברגע שהים התייבש בין היתר בגלל מפעלי ים המלח הירדנים והישראלים, נחל ערבה שזרם בין הבריכות סחף איתו מוקשים מאזור ים המלח. ראינו את זה, נכנסנו בזהירות וידענו במדויק איפה יש מוקשים ואיפה לא".