עבור רובנו, מראה העלים שמשנים את צבעם ונושרים מן העץ, הוא האות השנתי לכך שהסתיו באופן רשמי כבר כאן. אין ספק כי לצפות בשינוי פתאומי בצבע הצמחיה שמסביב לביתנו זה מרגש (שמהווה רקע מעולה לתמונות משפחתיות). אבל האם אי פעם תהיתם מדוע, בעצם, העלים הופכים מירוק לכתום (או צהוב, או אדום)? יש לנו את ההסבר לתופעה המפליאה:
הכלורופיל הוא זה שנותן לעלים את הצבע הירוק המזוהה איתם. במהלך האביב והקיץ, אור היום השופע מעניק לצמחים זמן רב בשמש והם מייצרים כלורופיל באופן קבוע. עובדה נוספת שאולי אתם כבר מודעים אליה: צמחים ממירים אור שמש לאנרגיה כדי לצמוח (כן, הבנתם, פוטוסינתזה), מה שמסביר מדוע העלים נראים שופעים וירוקים יותר בקיץ.
ברגע שעונת המעבר בין הקיץ לחורף מגיעה, שעות אור היום הופכות קצרות יותר והצמחים מקבלים פחות שמש כתוצאה מכך. ייצור הכלורופיל מואט, מה שמוריד את הפיגמנט הירקרק בעלים. תרכובות אחרות שנמצאות בעלים, המכונות קרוטנואידים ואנתוציאנינים, אחראיות לצבעים המשתנים המופיעים עליהם.
קרוטנואידים נמצאים בבננות וגזרים ואחראים ליצירת צבעים צהובים, כתומים וחומים. אנתוציאנינים נמצאים בדובדבנים וחמוציות ויוצרים גוונים אדומים בהירים ועשירים. כמות גדולה יותר מתרכובת זו או אחרת המצויה בעץ (תלוי בסוגו, כמובן) היא הסיבה לכך שעלים מסוימים הופכים לצהובים, אך אחרים מאדימים. תנאי הטמפרטורה והקרקע ממלאים גם הם תפקיד בתהליך.
בסופו של דבר, העלים מתייבשים מחוסר אור שמש (ופוטוסינתזה) ונופלים בערימות לקרקע, בכל מקום. בין אם אתם מפנים אותם, נותנים להם להתפרק לפיסות קטנות, או מטאטאים אותם לשטח אחר, כל התהליך מתרחש שוב ושוב מדי שנה וגורם למחזות יפהפיים ומלבבים לפאר את רחובות העיר. מה רבו מעשיך השם.