בחלוף 70 שנים מנפילתו של הרובע היהודי בידיי חיילי הלגיון הירדני והריסת בית כנסת 'תפארת ישראל' יתקיים בשבוע הבא טקס הנחת אבן היסוד לבנייתו המחודשת של בית הכנסת הגדול, תפארת ישראל.
בית הכנסת נבנה בשנות השישים של המאה ה-19 על ידי חסידי רבי ישראל פרידמן מרוז'ין ובנו רבי אברהם יעקב (הראשון) מסדיגורא, ונקרא "תפארת ישראל" על שמו.
המסורת מספרת, כי האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין תרם את הכסף לקניית המגרש בדחיפות, מאחר שאנשי הכנסייה הרוסית-פרבוסלבית עמדו לרוכשו על מנת לבנות בו כנסייה. על פי המסורת, הצאר הרוסי ניקולאי הראשון, שעמד מאחורי ניסיון הרכישה, רתח מזעם כאשר שמע שהיהודים הקדימוהו בשליחותו של רבי ישראל מרוז'ין, והכריז "פעם נוספת ניצח אותי היהודי ישראל פרידמן" (רבי ישראל נמלט מרוסיה מפני הצאר ניקולאי). בשל הרכישה הרוסים נאלצו לרכוש שטח מחוץ לחומות העיר העתיקה, והוא השטח המכונה מגרש הרוסים.
תוכנית בית הכנסת כללה בית מרחץ ומקווה בקומה תחתונה, בית הכנסת אורחים, בית מדרש ותלמוד תורה מעליהם, ובקומה העליונה את בית הכנסת. הבנייה החלה בשנת 1857 ונמשכה שנים ארוכות, עד לשנת 1872.
הרוח החיה בהקמת בית הכנסת היה ר' ניסן ב"ק שהיה איש ציבור ירושלמי ומראשי חוג החסידים בירושלים. ניסן ב"ק גם היה גבאי ראשי בבית הכנסת עד למותו בשנת 1899. עקב כך נקרא בית הכנסת בפי תושבי ירושלים ביידיש: 'נישע'ס שול' כלומר בית הכנסת של ניסן ומכאן שמו השני של בית הכנסת 'ניסן ב"ק'. ניסן ב"ק אף תכנן את הבניין בעצמו והוא שאב השראה רבה מבניין בית הכנסת החורבה. בעניינים הנדסיים מסובכים נעזר באדריכל רוסי שהשתתף באותה העת בבניית מגרש הרוסים.
בית הכנסת היה מפואר במיוחד, כמיטב המסורת הרוז'ינאית. כלי כסף וזהב רבים נשלחו לבית הכנסת, מחסידים ברוסיה וברחבי אירופה. בית הכנסת נבנה בגודל של כ-10 מטר על 10-מטר והתנשא לגובה רב יחסית לאותה תקופה. בניית בית הכנסת עלתה הון רב ובשלב מסוים אזל הכסף, ולא ניתן היה להשלים את הבנייה. כך נשאר בית הכנסת ללא כיפה.
האגדה מספרת שבראשית שנת 1870 התארח הקיסר פרנץ יוזף בבית הכנסת (כחלק מסיורו במזרח התיכון לרגל פתיחת תעלת סואץ) ותמה מדוע אין לבניין כיפה, הוא נענה בתשובה: "אדוננו הקיסר, בית הכנסת הסיר את כובעו לכבודך". הקיסר הבין את הרמז ותרם סכום של אלף פרנק צרפתי שנדרשו לבניית הכיפה והשלמת בית הכנסת.
כיפת בית הכנסת נצבעה בצבע ירוק והדבר הרגיז את המוסלמים שכן הצבע הירוק מקודש בקרב המוסלמים. בעיתון הצבי משנת 1887 (יט באייר, תרמ"ז) מסופר כי הברון רוטשילד שידע שצבע הכיפה הירוק גורם לעוינותם של המוסלמים כלפי בית הכנסת, שלח כסף לגבאי בית הכנסת ניסן ב"ק למען צביעת כיפת בית הכנסת בצבע אחר.
כשכנו, בית הכנסת החורבה, שימש גם "תפארת ישראל" כעמדה ללוחמי הרובע היהודי במלחמת העצמאות.
לאחר כיבוש העיר העתיקה בידי הירדנים, הרסו הירדנים את בית הכנסת ובזזו את תכולתו, ורק חלק מחזיתו שרד. את בית הכנסת החורבה הרסו הירדנים עד היסוד. כידוע בית כנסת החורבה שוקם בשנים האחרונות וחזר לפעילות ובמשך שנים ניסו להביא לשיקומו גם של בית הכנסת 'תפארת ישראל', מהלך שמגיע בשבוע הבא לכלל מעשה.