השטרות החדשים שהנפיק בנק ישראל כבר מתחילים לתפוס את מקומם של השטרות הישנים, ומראה של שטר חדש הפך לדבר שבשגרה, אלא שהשטר של מאה השקלים עליו מתנוססת דמותה של המשוררת לאה גולדברג גרם למבוכה לא קטנה.
הגולש גיא חג'ג' פרסם פוסט בפייסבוק, בו הוא מפנה את תשומת הלב למה שהוא מכנה "הפאשלה שחמקה לכולם מתחת לרדאר". וכך כותב חג'ג': "השטר החדש של לאה גולדברג כולל, כמו כל השטרות החדשים, ציטוט משיר של המשוררת המתה המתנוססת עליו. אבל רק אצל לאה גולדברג יש טעות הגהה שחלפה ללא תיקון תחת עיניהם של מעצבים, מהנדסי שטרות ואנשי בנק ישראל (אנשי הדפוס לא מבינים בזה כלום כי הם לא דוברי עברית, השטרות מודפסים כולם בחו״ל)".
בתמונה שהוא צירף ניתן לראות איך המלים מנוקדות ומפוסקות בספר של לאה גולדברג, אותו היא ניקדה ופיסקה אותו בעצמה (ועשתה זאת נכון). אך לעומתה מדפיסי השטר טעו בצירוף המילים "קרני-החמה" שחוברו בקו שאינו מקף.
"נו, אז מה הבעיה", מסביר חג'ג': "שהקו הזה שתקוע שם בין המילים (-) זה לא מקף. מקף נראה ככה ־. לדוגמה: קרני־החמה. רואים? הוא קצר וגבוה וצמוד לראש השורה ולא לאמצעה".
לטענתו, לא רק שבנק ישראל בחר שורה סתמית לגמרי, כשהיא נטולת הקשר ושלא לצורך (במקור כל הטקסט הזה הוא שורה אחת, ובשירה יש חשיבות רצינית למקום שבו נשברת השורה), הוא גם הקליד אותה לא נכון.
"אנחנו לא מדפיסים שטרות, ובנק ישראל כן", כתב חג'ג' לעוקביו, ואלו מיהרו לשתף את את טענתו.
בבנק ישראל, לעומתו, חשים אחרת לגבי אותו קו קטן. "אכן, במקורות שונים שבהם מופיע השיר ניתן למצוא את המקף בגובה שונה ביחס לגובה האות", נמסר מהבנק בתגובה. "כך, למשל, באתר האינטרנט של הוצאת הקיבוץ המאוחד מופיע המקף באמצע גובה השורה. נציין גם, שבכללי הפיסוק של האקדמיה ללשון העברית נקבע שיש למקם את המקף בגובה ראש האותיות ככל שאפשר. מכאן, שאין מדובר בטעות - אלא בהעדפה".
חג'ג, שגרם לבנק ישראל למבוכה לא קטנה, סיים את העניין בפוסט מעניין בו כתב: "אגב, התשובה ל'איך קוראים לקו הזה שתקוע עכשיו על כל השטרות בישראל בין המילים 'קרני' ו'החמה'? ובכן, כמה אירוני, את שמו מכירים טוב מדי רוב הישראלים, ובמיוחד המשוררים שביניהם: זהו המינוס"...
טעות פרוידיאנית משהו? אתם אמרתם.