על פי התאריך הלועזי, היום יום השנה למותו של זוהר ארגוב, אמן הזמר המזרחי.
אחד השירים המזוהים יותר מכל עם ארגוב, הוא השיר הפרח בגני, שיר שכתב עבורו (ר'?) אביהו מדינה. אני יודע שכשכתב את השיר התכוון לשיר אהבה, מסוג השירים שאין לשמוע.
יום אחד שמעתי יהודי תלמיד חכם ובר אוריין מפזם לעצמו את השיר. לשאלתי, ענה שאף על פי שהזמר התכוון לרע, אפשר לפרש את השיר על התורה הקדושה.
להלן השיר, ופירושו:
| השיר המקורי | פירוש אפשרי |
| מיום אביב בהיר וצח אותך אני זוכר | [- ממעמד הר סיני, ביום בהיר בסיון] |
| וכבר מאז היטב ידעתי שלא אוותר | |
| כי לי היית בבת עיני, בכל יום וכל ליל | |
| היית לי כמלאך האל מתוך הערפל. | [- בקולות וברקים עליהם הופעת..] |
| רציתי לבקש ידך רציתי לך לומר | [-נעשה ונשמע...] |
| סוד אהבה שבלבבי שמור מכל משמר | |
| רציתי לך לומר אהבתי, אהבתי ונגמר | [-כשחטאו ישראל ורצו לעזוב את התורה] |
| אך לא העזתי גם כשהיה כבר מאוחר | |
| את עולמי עם שחר, את לי כל היום | [-והגית בו יומם ולילה] |
| את עולמי בלילה את החלום | [-יומם ולילה] |
| את בדמי, ברוחי ולבבי | |
| את הניחוח המתוק הפרח בגני. | [- מי שעמל בתורה, זוכה להנות ממתיקותה] |
| מאז הלכת יומי קודר ארוך ומשעמם | [- כשאדם חוטא, כמה רע לו] |
| לשוא רוצה אני לשכוח ולהתעלם | |
| חזרי מהר כי בלעדייך עולמי שומם | |
| נדמו מיתרי קולי וכינורי דומם. |
נכון, הזמר לא התכוון כלל וכלל לזה, אבל מה יותר מרנין את הלב והנפש, כשרואים שאפילו בשוגג יכול לצאת שיר עם מסרים כה עמוקים לגבי לימוד התורה. ולא שינינו אפילו אות אחת.