ביוזמה משותפת של ארכיון המדינה ורשות העתיקות, יצאה היום (ג') מגילת העצמאות באופן נדיר מהמתקן שבו היא מאוחסנת, תוך שמירה על תנאי השימור המיוחדים לה. מגילת העצמאות, המכריזה על הקמתה של מדינה - צולמה בטכנולוגיה חדשנית, שפותחה במיוחד עבור מעבדת שימור מגילות מדבר יהודה, במטרה לשחזר את המראה המקורי של מגילת העצמאות ומשמר אותה לדורות הבאים.
צילום המגילה התבצע באמצעות מערכת צילום מתקדמת, כדי שיספק צילום צבע איכותי ומדויק הזהה לזה של מגילת העצמאות, ויאפשרו קריאה של סימני כתב המופיעים על המגילה, שדהו עם השנים. כאמור, בעזרת המערכת החדשנית, נוצר עותק מדויק וברור של מגילת העצמאות, כפי שנחתמה במקור, לפני שסימני הזמן נראו עליה.
מעבר לתיעוד המתקדם, הצילום יבחן את מצבה של מגילת העצמאות כיום, ובכך יסייע למפות את הפעולות הנדרשות לשימורה של המגילה לדורות הבאים.
ד"ר מרדכי נאור, סופר וחוקר תולדות ארץ-ישראל הביא בראיון עם "כיכר השבת" פרטים ידועים ופחות ידועים על המגילה שכתיבתה לא הושלמה עד למועד הטקס ההיסטורי ועל בעיות שהתעוררו בעת החתימה. כך לדוגמה סיפר ש"בשל העובדה שהטקס נערך בת"א, נבצר מחלק מהחותמים עליה להגיע אליו שכן ירושלים הייתה במצור, והם חתמו על המגילה רק כעבור חודש, ב"רווחים" שהשאירו להם לשם כך". עוד סיפר כי "מכיוון שרשימות המוזמנים לא נמצאו עד היום - לא ידוע בדיוק מי היו 300 המוזמנים לטקס הכרזת המדינה. מי שכמעט לא הורשה להיכנס היה שר המשפטים המיועד פנחס רוזנבליט (רוזן) ששכח להביא את ההזמנה. רק בהתערבותו של זאב שרף, מזכיר מנהלת העם, הורשה להיכנס וכך גם זכה לחתום על מגילת העצמאות".
מגילת העצמאות היא המסמך החשוב ביותר שנוצר במדינת ישראל ומהווה את המסמך הראשון המשקף ריבונות יהודית מאז ימי מלכות חשמונאים, והוא ככל הנראה המסמך הראשון המשקף רצון לריבונות תוך הסכמה דמוקרטית. נציגי המחנות הפוליטיים השונים ביישוב נשאו ונתנו על כל רעיון וניסוח שבו עד שהגיעו למסמך מוסכם; הוויכוח התנהל עד סמוך למעמד החתימה עצמו.